ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת חסן אברהם ימימה
וְאִם יֹאמַר הָאָדָם, לָמָּה נוֹתֵן הַסֵּדֶר הַשִּׂכְלִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵלּוּ הַמִּצְווֹת? בְּוַדַּאי מִצְווֹת שֶׁנֵּדַע טַעֲמָם, כְּמוֹ מִצְוַת צְדָקָה וּתְפִלָּה וּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם וְהַרְחָקַת גְּנֵבָה וּגְזֵלָה, דָּבָר זֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְיֻחָד בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ, כִּי הֵם רְאוּיִים לָאָדָם. אֲבָל הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין טַעֲמָם יָדוּעַ וְנִגְלֶה, הֲלֹא הֵם יְדוּעִים לְמֹשֶׁה וְלִשְׁאָר חֲכָמִים לְפִי מַעֲלָתָם וּמַדְרֵגָתָם, עַד שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֵם לְפִי סֵדֶר הַשִּׂכְלִי, רְאוּיִים לָאָדָם*, וּלְכָךְ הֵם מְזַכִּים וּמְצָרְפִים אֶת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁהִיא צְרוּפָה וְזַכָּה.
סיכום הפרק. המצוות שכל אלוקי ואינם טבע
וְהִתְבָּאֵר לְךָ בֵּרוּר הַדְּבָרִים, מַה שֶּׁאָמַר כִּי לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְהַפָּרָה מְטַהֵר טְמֵאִים. כְּלוֹמַר שֶׁאֵין זֶה דָּבָר טִבְעִי לַמֵּת שֶׁהוּא מְטַמֵּא, וְדָבָר טִבְעִי לְמֵי הַנִּדָּה שֶׁהוּא מְטַהֵר. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָקַק וְסִדֵּר לָאָדָם מַעֲשָׂיו כְּפִי מַה שֶּׁחִיֵּב הַשֵּׂכֶל, שֶׁכָּךְ יִקַּח לְטָהֳרָתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ דָּבָר טִבְעִי, רַק הַכֹּל שֵׂכֶל אֱלֹהִי. וְאֶל הָאָדָם הוּא חֹק וּגְזֵרָה, כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹמֵד עַל טַעַם הַמִּצְוָה, שֶׁהוּא שֵׂכֶל אֱלֹהִי. וְכָךְ הֵם כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם שֵׂכֶל אֱלֹהִי, וְלֹא שֵׂכֶל אָדָם. וּלְפִיכָךְ הָאָדָם אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית, וְהִיא עוֹמֶדֶת בַּחֹמֶר, עַל יְדֵי מִצְווֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוּא דָּבֵק בָּהֶם וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, הוּא דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמוֹצִיאִים אֶת נַפְשׁוֹ מִן הַטֶּבַע. וְאַף שֶׁלֹּא יֵדַע טַעַם הַמִּצְוָה, הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה וְדָבֵק בַּמִּצְוָה, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל אֱלֹהִי, נִדְבָּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְדַי בָּזֶה.
___________________________________
אם ישאל האדם, מה הטעם שגזר הקב"ה על האדם לקיים מצוות אלו? יש מצוות שעליהן יוכל האדם לתת הסבר כמו מצות צדקה, תפילה, כיבוד אב ואם ואיסור גניבה וגזילה. בודאי מעשים אלו ראויים הם שינהג האדם על פיהם, אבל המצוות שאין טעמן מובן להמון העם, בודאי טעמן ידוע למשה רבנו ולחכמים לפי מעלתם. הכלל הוא שכל המצוות נובעות מהרצון האלוקי, בקיומן דבק המקיים בקב"ה ומתרחק מהגשמי.
התבארו הדברים באופן ברור. כוונת חז"ל באמרם: לא המת מטמא ולא אפר הפרה מטהר את הטמאים. שאין זה דבר הפועל על פי חוקי הטבע הפשוטים, אלא שכך גזרה החכמה האלוקית. זהו חוק אלוקי שהאדם צריך לעשות מעשים אלו כדי שיטהר מטומאתו. כל הדברים הללו אינם מובנים לשכל האנושי מפני שהם נובעים מהשכל האלוקי. האדם שיש לו נשמה אלוקית שמוטבעת בגוף החומרי, כשמקיים את המצוות האלוקיות הוא דבק בהן ודבק בקב"ה, ועל ידי כך הוא נותן לנשמתו את מזונה ומוציאה מהדבקות בגשמי. ואף אם אין האדם יודע טעם המצווה אין זה משנה מאומה ביחס לתוצאה של דבקות בקב"ה. העיקר הוא קיום המצווה וציות לצו האלוקי. עליך להבין דברים אלו, ודי במה שביארנו.
ביאורים
ראינו עד כה שהמצוות מגיעות מתוך מבט רחב ואינסופי, ואינן מתיישבות כראוי בשכלו של האדם. אמנם למצוות מסוימות כמו צדקה ותפילה יש טעם ברור ופשוט, וכל בן דעת מבין איך על ידי קיומן הוא נעשה מקודש יותר, אך מצוות רבות כמו חזיר וכדומה אינן מובנות בשכל אנושי פשוט.
כפי שכבר ראינו ישנו סדר והיגיון פנימי מאחורי כל המצוות. סדר זה הוא עמוק וקשה להשגה אנושית, מפאת יכולת השגתם הקטנה והמוגבלת של בני האדם. כל זה נכון אמנם ביחס לאנשים פשוטים שלא הזדככו מספיק ואינם דבקים בה' בצורה אמיתית, אבל באמת ישנה יכולת השגה גבוהה יותר. אנשים צדיקים וקדושים אשר זיככו עצמם כראוי והם דבקים בה' יכולים להתקדם ולהבין יותר ויותר את עניין המצוות.
מדרגה זו הייתה, למשל, למשה רבנו עליו השלום. אדון הנביאים בקדושתו וברוממותו השיג והבין הרבה מעבר למה שמשיג כל בן אנוש רגיל, וזאת מחמת זיכוכו ודבקותו בה', ובזכות הבנתו את הסדר בו מנהיג הקב"ה את העולם.
סדר פנימי זה העומד מאחורי המצוות מרומם את האדם, ומאפשר לו להתפתח ולהידבק בשכינה. אולם כאשר חורג האדם מסדר המצוות או חלילה עובר עבירות, הוא פוגם בסדר ובקשר עם בורא העולם, ובכך הוא מונע מעצמו את היכולת להגשים בחייו את המטרה שלשמה הוא נברא.
הרחבות
* הטעמים השכליים למצוות
אֲבָל הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין טַעֲמָם יָדוּעַ וְנִגְלֶה, הֲלֹא הֵם יְדוּעִים לְמֹשֶׁה... עַד שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֵם לְפִי סֵדֶר הַשִּׂכְלִי, רְאוּיִים לָאָדָם.לכל מצווה יש טעם וגם אם הוא אינו הסיבה לקיום המצווה אלא עצם גזירת המלך, יש בלימודו תועלת. לימוד טעמי המצוות משפיע על האדם בשני מישורים:
א. הטעם נותן למצווה משמעות שכלית או רגשית המניעה את האדם לקיימה, כפי שכתב הרב קוק: "בעל הנשמה הגדולה, תיכף כשהוא עוסק במצווה, נשמתו ממנו שואלת מה היא תכליתה של המצווה, איך היא פועלת לטובה, באיזה אופן אפשר לקשור אותה עם הדעת ועם הרגש. את התשובה, זהו רצון ה', איננה מקבלת לביאור האחרון... ושמחת המצווה ימצא תמיד לפי ערך הטעם והדעת שימצא במצווה" [שמונה קבצים א ת, עיין בהרחבות לתחילת פרק ו].
ב. טעמי המצוות כוללים בתוכם יסודות רוחניים, שגם לולא היו מוסיפים נופך חדש למצווה - הם מעיקרי אמונתנו. כגון: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא" [סנהדרין לט.]. כמו במאכל טוב, הטעם משאיר רושם גם לאחר האכילה, וכמו כן השפעת הטעם גדילה כשמודעים לקיומו.
שאלות לדיון
האם יש הבדל בין מצוות שאנו מבינים את טעמן למצוות שאין אנו מבינים את טעמן?
לאור דברי המהר"ל, כיצד אנו צריכים להתייחס למצוות שאיננו מבינים את טעמן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
