ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
נחה היתה דעתינו אילו היתה זו דרכו של מקרא. אך אדרבה, היפוכם של דברים הוא, ישנן פרשיות רבות במקרא שניתן, לכאורה, להסבירן בדרך הטבע, ולימדתנו בהן התורה אמונה מהי!
יוסף יורד למצרים בעטיה של מכירתו, אך משכיל הוא להבין כי "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים" (בראשית מה, ח).
הקב"ה מבטיח ליהושע במערכה השניה של העי "כי בידך אתננה" אע"פ שקשה לצייר אפשרות צבא המונה כמאה ושמונים אלף לוחמים ("כל עם המלחמה" ועיין ביהושע ב, יג. כמה מנו שניים וחצי השבטים) לא יצליחו לכבוש עיר שמנין כל תושביה שנים עשר אלף איש. וכן ברבות מפרשיות המקרא, מלמדת אותנו הנבואה להתבונן ולראות את יד ה' אשר פעלה כל זאת.
במגילה אנו לא רק חשים בחסרון מבט זה, אלא אף בהעדר מכוון של הזכרת שם-שמים ואף במקומות בהם מתבקש הדבר ביותר. למשל:
א. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (ג, ב) מדוע?
ב. "ויזעק זעקה גדולה ומרה" (ד, א), וכן אסתר מבקשת: "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי ואל תאכלו שלושת ימים" - ומדוע לא מפורשת תפילה וזעקה לרבש"ע?
ג. "קיימו וקיבלו" - מה קיימו ומה קיבלו? ועוד.
הסתרת הפנים שבאותו הדור
הפסוק: "וכלים מכלים שונים", הנקרא בניגון של מגילת איכה, נדרש בגמרא ביחס לכלי המקדש אשר בהם אחשורוש בתום שבעים שנה לחורבן, וכמכריז על אבדן תקות הגלות (מגילה יט ע"א).
עת הפקידה האלוקית הגיע, אך תחת אשר ישובו ישראל לארצם ויבנו את בית המקדש, עלו לציון ארבעים ושנים אלף מישראל, ויתרת העם בחרו להשתתף בסעודתו של אחשורוש אף שהשתיה היתה כדת אין אונס .
אם נעיין, נבחין מבין השיטין בגערה בזרע קודש על בחירתם זו. וזהו אולי פשר ריבוי הרמיזות על המלך, על היכלו וכן על היום הגדול והקדוש. תחת "ראיתי את ה' ישב על כסאו" (מלכים א' כב, יט), בחרו להם ישראל ב"המלך יושב על כסא מלכותו".
הפסוק "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן", קושר אותנו אל התכלת והארגמן ותולעת השני והשש שבמשכן. תחת החצר הפנימית והחצר החיצונה שבבית ה', פוגשים אנו, ב"אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא - אחת דינו להמית" ומעין "הזר הקרב יומת".
המלך פותח בספר הזכרונות ולא ביום הכיפורים. הפור והגורל מזכירים לנו את הגורלות אשר ביום הקדוש, אחד לה' ואחד לעזאזל. אף אסתר לובשת בגדי מלכות ונכנסת אל המלך פעמיים (ה, א; ח, ג). וכן בגמרא אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" - מלמד שלבש בגדי כהונה. כתיב הכא: "ועקר תפארת גדולתו" וכתיב התם: "לכבוד ולתפארת" (מגילה יב, א).
אחשוורוש כותב שטנה על יושבי יהודה וירושלים (עזרא ד, ו), ואף מנסה לבנות תמורה רוחנית לבית המקדש. וכך אומר לה אחשוורוש לאסתר: "עד חצי המלכות" - חצי, ולא דבר החוצץ למלכות. דהיינו בית המקדש (מגילה טו, ב).
ומבאר המהר"ל באור חדש עמוד קסג: "וכאשר יבנה בית המקדש, דבר זה הוא ביטול מלכות אחשוורוש, שהרי כל הסעודה שעשה אחשוורוש לא עשה רק כאשר אמר כי לא יהיו ישראל נגאלים עוד, כי מלכותם מבטל את מלכות אחשוורוש".
לרגע נדמה כי עלה הדבר בידו, - המירו ישראל את בירת הנצח בשושן הבירה, ואת החצר הפנימית בחצר אחרת. ואולי אף באופן נסתר את מלכו של עולם במלך בשר ודם.
וכך דורשת הגמרא: אסתר מן התורה מנין? שנאמר "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא".
כך היא גאולתן של ישראל
"למנצח על איילת השחר" זהו מזמורה של אסתר, מזמורם של ישראל, הרחוקים כל כך, עד כי נדמה כי אפסה התקוה לגאולתם. כבאותה שעת בוקר אחר אשר תש כוחם של מאורות הלילה וטרם הפציע אורו של יום.
אלא ש"נצח ישראל לא ישקר", ודוקא דרך סיבוך זה, דרך ההתרחקות עד לנקודה הרחוקה ביותר במעגל, עד אשר חרב חדה הונחה על צווארם, התעוררה ההכרה כי לא באר מים חיים בארה של שושן, אף לא משענת ובית לעם ה'.
עת צרה אשר ליעקב הכשירה את הלבבות ליום פקודה. יום בו עלו מושיעים לשפוט את רודפיהם, ולה' היתה המלוכה. בפורים מקבלת האומה את התורה מחדש. ומבואר בתוספות כי בשבועות קבלו ישראל את התורה שבכתב, ואילו בפורים קבלו ישראל את התורה שבעל-פה.
בשבועות זמן מתן תורתנו, ירדה לישראל תורה מן השמים באתערותא דלעילא, ואילו בפורים, מתוך הסיבוכים והסתר הפנים הולכת האומה ומפלסת דרכה באתערותא דלתתא. רק בסופו של תהליך יכולים אנו לשחזר וליזכור ימות עולם, ולהבחין היאך עמד המלך כל העת והיאך אף המקרה והרשעה בעומק תוכיותם, עושי דברו הם. רק אז זוכים אנו להכיר כי המלך הנזכר פעמים רבות כל כך במגילה, הוא אכן מלכו של עולם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














