ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יד. במשנה – יד: שורה אחרונה)
סיכוך בנסרים
בית וגזירת תקרה –
עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
א. המחלוקת – האם ומתי יש "גזירת תקרה"
|
| עד 3 | 3 עד 4 | 4 ומעלה |
| רב | מותר לכולם | מחלוקת: | |
| שמואל | מותר לכולם | מחלוקת: | אסור לכולם |
ב. קושיות על רב –
- 1.משנתנו – נתן נסר בצד הסוכה ברוחב 4 – לא ישן תחתיו (דופן עקומה).
לשמואל – לכו"ע.
לרב – רק לר"מ? כן! רק לר"מ.
- 2.(יד: 1+)שני סדינים מצטרפים ל4 לפסול, שני נסרים: ר"י- אין מצטרפים, ר"מ – מצטרפים.
שתי גרסאות -
- A.בהו"א - הנושא זה הצטרפות של פסים קטנים מ-4 לפס של 4 כדי לפסול[1]–
לר"י– מובן שאין מצטרפים לפסול (כי פחות מ4 כשר (קנים)).
לר"מ–
לשמואל– מובן, מדובר בין 3 ל-4 פסול, ומצטרף ל4 לפסול.
לרב– לא מובן, הרי פחות מ-4 כשר, אז למה מצטרף לפסול?
תשובה– מדובר בהצטרפות של פסים 4 טפחים ל4 אמות של דופן עקומה.
- B.הנושא זה הצטרפות של פסים של 4 טפחים ל4 אמות מהצד (דופן עקומה) –
לר"מ זה מובן – פסים 4 פסולים, ומצטרפים לדופן עקומה.
לר"י – הרי אמר "אין מצטרפין", משמע שכל אחד בפנ"ע פסול -
לשמואל – מובן, פס 4 אסור גם לר"י, והחידוש שלא מצטרפין לדופן עקומה.
לרב – לא מובן, הרי פס 4 מותר, אז מה שייך לדבר על "הצטרפות"?!
תשובה – אכן כוונת ר"י היתה פשוט להתיר, כי אין לו גזירת תקרה, ורק השתמש בביטוי "אין מצטרפים" כי ר"מ אמר מצטרפים.
(יד: שליש עליון)
ג. ברייתות ככל אחד מהצדדים –
ברייתא כרב – המחלוקת רק ב4.
(ור"י הביא מעשה שבשעת סכנה סיככו בנסרים של 4, אך דחוהו – אין מביאין ראיה מסכנה).
ברייתא כשמואל – המחלוקת בנסרים שקטנים מ4 (וגדולים מ3).
מודים זה לזה -
ר"מ מודה שאם יש רווח ופסל בין הנסרים, הם נחשבים כדופן עקומה, בתנאי שבאמצע יש שיעור סוכה ללא הנסרים.
ר"י מודה שבנסר 4 טפחים מהצד, אמנם כשר כי זה דופן עקומה, אך אסור לישון תחתיו.
(יד" שליש תחתון)
ד. הפכן על צידן –
רב חסדא – כשרה (הן פסולות רק כשיש את טעם הגזירה, שדומה לתקרה, אך כששמעו את הטעם של ר"נ אולי הסכימו).
רב הונא – פסולה (ר"נ - הן פסולות בחפצא, כשיפודין של מתכת)
סיוע לרב הונא –
נתן נסר של 4, שרק 3 בתוך הסוכה – פסולה (מדובר בסוכה קטנה שבלי ה3 אין שיעור).
בהו"א – הכוונה שסיכך רק בנסרים כאלה, והפכן על צידן שהן 3, ורואים שפסול (מדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
דחייה – הכוונה ששם נסר אחד כזה ברוחב 4 בפתח הסוכה, כשרק 3 בפנים, מחשיבים את כל ה4 מדין "פסל היוצא מן הסוכה", ולכן ה3 פסולים (ומדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
[1]אמנם בדרך כלל בטל ברוב הכשר, אבל – אם יש פס שחוצה את הסוכה – הוא פוסל, אם הוא ברוחב של 4 טפחים או 4 אמות (זאת מחלוקת בדף יז).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












