ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לג: במשנה – לד: במשנה השנייה)
חלק א – סוג הערבה
זה המין היחיד שכתוב במפורש במה מדובר – "ערבי נחל". השאלה היא עד כמה זה בדווקא "ערבי נחל.
א. ערבה בהרים ובשדות
- ברייתא 1 – "ערבי נחל" שעלה שלה משוך כנחל,
וזה לא בא למעט ערבה של ההרים והשדות.
(אבל כן למעט צפצפה).
- בברייתא 2 – נחל זה דווקא נחל, אלא שיש לימוד לרבות את השאר - "ערבי".
[לימודים אחרים מהריבוי:
- אבא שאול – לומד מלשון הרבים שיש 2 מצוות בערבה – עם הלולב וסביב המזבח,
- רי"ש בעמוד ב – שצריך 2 ערבות].
ב. צפצפה – פסול,
- ברייתא – ערבי נחל – שעלה שלה משוך כנחל.
- בברייתא – כי אינה ערבי נחל (זה סוג שגדל בעיקר בהרים).
- יחזקאל – "קח על מים רבים, צפצפה שמו" – ה' רצה שיהיו כערבה, אך נהיו צפצפה. מכאן שהם כשני מינים שונים.
[איך מבדילים ביניהם? סימני זיהוי -
- קנה אדום (או עתיד להאדים) מול לבן.
- עלה משוך מול עגול.
- פה חלק מול משונן כמגל (וכש"כ כמסור פסול).
חשוב – זה רק סימני זיהוי, ולא סיבות לפסול, ולכן, חילפא גילא כשרה, כדלקמן.
ג. חילפא גילא – כשר, למרות שקצת משונן (כמגל, לא כמסור), כיון שזה ברור שזה סוג של ערבה.
והחידוש – אפילו שיש לו שם לוואי,
מקור – "ערבי נחל" (ערוך לנר – זה לא מהריבוי, אלא מהמשמעות שיש כמה סוגי ערבות).
[שינויי שמות לפני ואחרי החורבן:
- ערבא – חילפא (צפצפה).
- שופר – חצוצרא.
- פתורתא – פתורא.
- בי כסי – הובלילא.
- העיר בבל – בורסיף.
חלק ב – כמות ארבעת המינים
א. כמה מכל מין –
אתרוג – 1 (פרי עץ הדר)
לולב – 1 (1. נלמד מלולב. 2. כתוב כפת ללא ו').
הדס וערבה –
| ר"ט ורשב"א בהתחלה | רשב"א אחרי שחזר בו | ר"ע | |
| דעות | הדס – 3 ערבה – 2 | הדס – 1 | הדס ועריבה – 1 |
| מקור | הדס – ענף עץ אבות ערבה – ערבי נחל (רבים) | ? | נלמד מלולב |
ב. הדס קטום
במשנה (לב:) – פסול.
רשב"א אצלנו – פסול, אך יש לו משמעות (שכן מספיק אחד, אך יש עניין להוסיף עוד שניים, ואפילו קטומים).
ר"ט אצלנו – כשרים (בראשונים – או כי לא צריך הדר, או כי צריך הדר ובהדס אינו ניכר כשקטום וזה נחשב הדר).
ושמואל פוסק כר"ט.
ומסופר שאיים על הסוחרים שיפרסם את ההיתר אם לא יורידו מחירים.
תוס' – הגמרא רוצה להוכיח שבאמת סובר כך ושהאיום אינו איום סרק, כי אם זה היה איום סרק יכל לאיים יותר – שיפסוק כר"ע שמספיק 1.
דחיית ההוכחה – גם אם זה היה איום סרק, מובן למה איים בקטום ולא באחד, כי היה יותר קשה להשיג הדס לא קטום מאשר שלושה הדסים קטומים.
ג. את האתרוג לא צריך לאגוד עם השאר
מקור – שאין ו"ו החיבור בין האתרוג לשאר.
ד. כל הארבעה מעקבים זה את זה – ולקתם – לקח תם.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












