ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שלמה גורן
הרב גורן ומסייעיו הצליחו לפתוח את קברי הל"ה, הכניסו אותם לארונות וסידרו אותם. הרב השתדל לסדר את עצמות הנפטרים כך שיהיו במקומן. ואז, כאשר הרימו את הארונות והניחו אותם על המשאית, הכול התהפך והעצמות הפכו לגל אחד. דבר זה העציב והדאיג את הרב גורן מבחינה מצפונית. לפני כן היה לו ויכוח עם 'המועצה להנצחת החייל' אם צריך להעביר את הגופות או שעדיף להשאירן במקומן עד שיגיעו ימי שלום. אולם הורי החללים ביקשו מאוד להעביר את יקיריהם לקבורה בבית קברות צבאי מסודר, שם יוכלו לפקדם.
הסיטואציה הייתה קשה עבור הרב. נקיפות מצפון העיקו עליו והוא שאל את עצמו אם עשה כמיטב יכולתו לנהוג כבוד בגופות.
הוא חזר דרך מבואות ביתר על הקומנדקר שאיתו הגיע. בדרך החל לבכות מפני שחשב בלבו שמא פגע בתחיית המתים של החללים בכך שהתעסק ובלבל את עצמותיהם. חשב: אולי עשיתי דבר המנוגד להלכה ולאמונה בכך שבמקום לתת להם לנוח על משכבם בשלום הוצאתים מקבריהם והתעסקתי עם עצמותיהם? הדבר העיק עליו מאוד.
הרב גורן הקפיד ללמוד שבעה דפי גמרא בכל יום כדי שיוכל לסיים את הש"ס מדי שנה. בכל מקום שבו היה - בדרכים ובשטח - תמיד לקח עמו את הגמרא ולמד שבעה דפים ביום.
באותו יום למד מסכת שקלים, המשותפת לבבלי ולירושלמי. כשהיה בקומנדקר למד על הסדר וקרא את המשנה הבאה: "כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין, ודרך עלייה טהורין". דהיינו, כל הכלים שנמצאים בירושלים בדרך הירידה למקווה - טמאים מפני שעוד לא נטבלו, ואלו שנמצאים בדרך העלייה מהמקווה טהורים, שכבר הוטבלו.
ומובאת שם דעה שאומרת שכל הכלים טהורים, גם אלו שנמצאו בירידה למקווה, חוץ מהסל והמגרפה והמריצה המיוחדים לקברות, שיש להם חזקת טומאה, וכל זמן שאין אנו יודעים שהטבילו אותם, יש להם חזקה שהם טמאים.
התלמוד הירושלמי מסביר שם את דברי ר' יוסי, שבמילים "חוץ מהסל והמגרפה והמריצה", הכוונה למריצה שמריצה את האבן בבית הקברות.
הרמב"ם מפרש במקום את דברי המשנה הזו: "מגרפה הוא כלי שמקבצים בו עצמות המתים, ומריצה הוא כלי שהיו מכתתין ומרצצין בו העצמות כדי שייכנסו בסל, להוליך אותם ממקום למקום כדי לקבור אותם". השם מריצה נובע מן הפסוק "ותרץ את גלגלתו".
הרב למד מפירוש הרמב"ם שכאשר מעבירים עצמות ממקום למקום הכניסו אותן לתוך סל, ומכיוון שהן היו גדולות מדי, הייתה המריצה מרוצצת ושוברת את העצמות. כך היה אפשר להעבירן מבית קבורה אחד לשני וממקום למקום כדי לקוברן.
הוא נוכח לדעת שכך היו נוהגים מאז ומעולם, כבר בתקופת התלמוד הראשונה ואף בתקופת הבית השני, היו מעבירים עצמות מבית קברות אחד לאחר. אנו לומדים מהתלמוד הירושלמי שכל הקבורות היו כפולות: ראשית היו קוברים את המתים בבית קברות אחד, שם היו קבורים בקבורה זמנית. אחרי כן היו אוספים את העצמות בארונות של עצי ארז וקוברים אותן בכוכים בקברות משפחה.
מפירוש הרמב"ם למד הרב גורן שאין בכך ערבוב עצמות, ושאין בכך כדי למנוע חלילה סיכוי לתחיית המתים. הרב גורן ידע שעצמות החללים לא נפגעו ונותרו שלמות, ורק עקב טלטלות הארון הן זזו והתפרקו מהמבנה שלהן בתוך הארון. מהרמב"ם משמע אף שהיו שוברים לכתחילה את העצמות, ולא חששו שמא זה מהווה ביזיון המת או פגיעה בתחיית המתים.
עיניי הרב גורן זלגו דמעות של אושר.
כאשר למד את המשנה הזו בדיוק בירידתו מהכביש ממבואות ביתר לשפלה, תוך כדי העיסוק בעצמות החיילים וההרהורים הפנימיים שלו, זה היה בשבילו סימן מן השמיים שמעשיו רצויים והם לפי התורה. הוא קיבל חיזוק ועוצמה לפעול במבצע ליקוט העצמות ביתר שאת וביתר עוז.
לאחר שסיים הרב את מבצעו הממושך והמסובך והביא חללים רבים למנוחת עולמים בירושלים, אמר בלוויה הממלכתית הגדולה שנערכה עם רוב שרי הממשלה, וכל המטה הכללי: "אחינו הקדושים גיבורי ישראל, אדירי הרוח, שמסרתם נפשכם על קדושת השם ועל תקומת ישראל... ליקטנו את עצמותיכם הקדושות משדות הקטל ומגיא ההריגה, משער הגיא ועד פתחי ירושלים, והבאנו אתכם אל אדמת עיר הקודש ששחררתם, בה תבואו אל מנוחתכם ביום הזה בי"א באדר, הוא יום הגבורה בישראל. בצל ההר הנשקף על פני בירת הנצח, תהא נפשכם צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיכם, ויחד עם אחיכם במלחמה ובגבורה שנפלו גם הם למען יחיה ישראל ולמען יכונן ציון".
על פי הספר 'הרב שלמה גורן - בעוז ובתעצומות, אוטוביוגרפיה' בעריכת אבי רט (ידיעות ספרים)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?














