^ 1.מהדורה מורחבת (שבט ה'תשע"ז) שתראה אור בספרנו "שירת רש" הנמצא בהכנה. ניתן להפיץ בשמחה לזיכוי הרבים. נלקט ונערך לכבוד דמות השנה בחמ"ד לשנת ה'תשע"ז, מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל. תודתי ל ר' יאיר הלוי הי"ו על עזרתו בליקוט החומרים. נשמח לקבל תוספות והערות: מכון תורני תורת שלמה - [email protected] , הרב שי הירש. למאמרים ושיעורים נוספים ניתן לבקר באתר שירת רש.

^ 2.ההסכמה ניתנה בתאריך שבו נפטר הרב גורן שנים רבות אחר כן, ביום כד בחשון.
^ 3. דהיינו, אם אכן נעשו הקלטות של דבריו הרי שאלו נעשו נגד רצונו.
^ 4. הנקודות במקור; וכן להלן.
^ 5. שתי הפסקאות המובאות בתוך מרכאות, נכתבו במקור ביידיש (ובגוף ראשון) ומשקפות את לשונו המקורית של הרב הענקין.
^ 6. הכוונה, כפי הנראה, מתוקף תפקידו כראש הרבנים ונשיא בית הדין הגדול (כדלעיל).
^ 7. במובן של: האם הוא צודק (בהתנהלותו בפרשה).
^ 8.תודתנו לגר"ש אבינר שליט"א ששלח לנו את פרי עבודתו בעניין קשרי הצדיקים.
^ 9.וראה במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, הרה"ר ויום העצמאות, בתוך הרה"ר תשעים שנה לייסודה, היכל שלמה. ובסידור 'בית מלוכה' של הרב אורי שרקי קונטרס "כי בא אורך".
^ 10.סיכום דרכי ההיתר: מצאנו איפוא חמשה יסודות להיתר:
א . אין כל הוכחה בת תוקף, שהבעל הראשון נתגייר וכל שלושת הדרכים של ההלכה לקביעת גיורו של נוכרי - אינם קיימים בנדון שלפנינו. אין עדים, אין מסמכים, לא חזקת יהדות - שכן לא קיים המצוות כדין ולא טבל טבילת יהדות לשיטת הרמב"ם וסיעתו, ולא הפסיק מעולם להתנהג כנוצרי - אין כאן "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", משום שהכירוהו כגוי לכן הקידושין, אם היו עם חוה לא תפסו ולא הייתה אשת איש בזמן שנישאה ללנגר, לכן הבנים ממנו - כשרים.
ב . גם אם התגייר הבעל הראשון של הגב' חוה לנגר, הרי הייתה זו גירות לתועלת אישית ולנישואין. ולאחר שהתברר, שמיד חזר לסורו, הטביל את בנו לנצרות, הלך באופן קבוע לכנסיה בלוקוב ובארץ ולא קיים מצוות התורה - פוקעת הגירות שלו לדעת הרמב"ם, ה"צפנת פענח", המרדכי, מהר"י קצבי ופוסקים אחרונים, כלשונו של גאון ישראל בעל ה"צפנת פענח" על הרמב"ם - הוא הגאון הרוגאצ'ובי הרב ר' יוסף ראזין מדווינסק זצ"ל. וזה לשונו בפרק יג מהלכות איסורי ביאה, הלכה יד: ומדברי רבנו (הרמב"ם) כאן משמע, דאם אחר כך עובד עבודה זרה - בטלה הגירות מעיקרא והוה כמו הוכיח סופן על תחילתן ועיין תוספות בבא קמא דף לח, עמוד ב ולכך אמרינן בבכורות דף ל עמוד ב דגבי גר הוה מומר לדבר אחד - מומר לכל התורה לכולי עלמא.
ג . אין עדות בת תוקף, שאכן נישאה חוה עם בעלה הראשון כדת משה וישראל ואין לה חזקת אשת איש בת תוקף הלכתי, לאחר שלפני כן התנצרה האישה והתחתנו שניהם בכנסיה, כפי שקבע כן הריב"ש בתשובותיו והגדיל לעשות בשו"ת "פני יהושע" שקבע, שלאחר נישואין אזרחיים אין על האישה חזקת אשת איש מכל וכל.
ד . הוכח, שהבעל הראשון של גב' לנגר, הסכים להחזיר את אשתו לחיק אביה ולימול בכפיה ובאונס תוך מאבקים קשים ואלימים, כשלקחו ממנו את אשתו שחטף אותה ובעל אותה בהיותה קטינה בת 15, ולאחר בזבוז הון רב של אבי אשתו. לאור זאת ודאי, שהגירות (אם אכן התגייר), לא הייתה בת תוקף, כי לא קיבל עליו עול מצוות כלל וכל גיורו היה באונס וגירות מאונס אינה גירות ודינו ככותים למאן דאמר גירי אריות הם.
ה . יסוד חמישי להיתר הוא על פי בעל העיטור באות קידושין ב' הקובע, שגיטו של מומר הוא מטעם "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" ולא מן התורה וזה תואם את שיטת הרמב"ם בפ"ג מהל' גירושין הל' טו שכתב, שמומר אינו כשר לכתוב את הגט ולדעת בעל העיטור גם קידושיו אינם קידושין כמבואר בטור אהע"ז סימן מד בבית יוסף שם. לכן תוקף הגט של מומר אינו מן התורה כי אם מטעם הפקעת הקידושין למפרע ע"י כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. מכיוון שנתגלה, ללא צל של ספק, שבורקובסקי חזר לסורו, הלך לכנסיה והטביל את בנו לנצרות וכו' - הרי הגט שנתן לאשתו חוה לנגר לא חל אלא בתוקף הפקעת הקידושין למפרע משום "דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש". יוצא, איפוא, שבניה חנוך ומרים כשרים משום שבטלו קידושיה למפרע.
החלטה: אי-לזאת, בהסכמת תשעה אבות בתי הדין ודיינים ביניהם גדולי תורה ותיקים בהוראה היושבים עשרות בשנים על מדין , לאור הנימוקים שנתנו בחתימת ידיהם המפורטים בתחילת ספר זה, החלטנו ביום י"ג בכסלו תשל"ג להתיר לאח ולאחות חנוך ומרים לנגר לבוא בקהל ה' ולהינשא לכל ישראל כדת משה וישראל. הרב שלמה גורן, אב בית הדין (הרב שלמה גורן, פסק הדין בעניין האח והאחות, הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג).

^ 11.יד בסיון תשל"ד. להלכות צבור כרוז מד'.
^ 12.כח' באב תשל"ה, להלכות צבור כרוז עב'.
^ 13.כב' אב תשל"ה, להלכות צבור כרוז ע'.
^ 14.הרב גורן מזכיר את הרב קאפח בכבוד רב בתשובתו בעניין כשרות העוף 'שלו' לאכילה (שו"ת תרומת הגורן ח"ב סי' י').
^ 15.תוספת מאת חברי, הרה"ג הרב איתם הנקין הי"ד: האיר את עיני פרופ' מלך שפירא בדבר קיומה של החוברת 'הרבנות הראשית – רבנות לעם כולו ', ירושלים תשל"ג. חוברת זו, שיצאה בעיצומו של הפולמוס בהוצאת מחלקת ההסברה של המפד"ל-הפועל המזרחי, מרכזת דברים שונים בנושא מאת הרצי"ה קוק, ר' זרח ורהפטיג והרב כתריאל פישל טכורש, המבטא תמיכה נמרצת ברב גורן . מאמרו, הנמצא בעמודים 17-21 של החוברת.
^ 16. על שיקולים מסוג זה אצל המרא דאתרא ראה במה שהבאנו להלן בדברי הגרש"ז אויערבאך.
^ 17.עיין במסמכים שהוצגו בפתח הספר: "פסק הדין בעניין האח והאחות, הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג, ובספר "משנת המדינה" במאמר: חוקי הגיור בימי קדם ובימינו".
^ 18.הרב מנחם מנדל פרוש שו"ב (י"א בסיוון תרל"ח - ט"ז בחשוון תשי"ג) היה מרבני שכונת שערי חסד, שוחט ובודק ראשי של ירושלים וממייסדי מערכת הכשרות בירושלים ומשגיח של בית היתומים דיסקין. היה ממקורבי הראי"ה קוק וסייע בהקמת ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. עדות נוספת מאותם הימים בשבחיו של העילוי הצעיר בעל 'נזר הקודש' מאת עורך 'הפרדס' הרב שמואל אהרן פרדס ראה 'בפרדס', שנה ט' חוברת ז, עמ' 21.
^ 19.על כך בחוברת "אור שלמה" מאת הרב עמיחי כנרתי, ר"מ בישיבת איתמר. רק נציין כאן כי במאסף 'סיני', כרך מ"ז (אלול תש"כ) שהוקדש לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, כתב הגרש"ז מאמר ובפתחו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'.
^ 20.במענה למכתבו של הגאון הרב יחזקאל אברמסקי אל הגורן לאחר המחלוקת סביב פרשת גיורה של הלן זיידמן כתב הרב גורן: ב"ה. תמוז תש"ל. ידיד ה' וידיד כל בית ישראל משיירי כנה"ג הגאון האמיתי, תפארת בישראל, כש"ת מוה"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א. שלום כהדר"ג ישגה לעולם, ויזכה לבריאות גופא ונהורא מעליא ולאריכות ימים ושנים עד ביאת גו"צ בב"א. קבלתי לנכון את מכתב כהדר"ג מר"ח תמוז השתא, ואני מעריך ומוקיר את דעת כהדר"ג שהיא דעת תורה. עם זאת, עלי לציין ולהבהיר לכהדר"ג כי הענין כולו הוברר אצלנו מבחינה הלכתית ונידון בשני בתי דינים מוסמכים. מעשה בית הדין הראשון אושר פה אחד גם בבית הדין האזורי המוסמך של ת"א יפו, והלכה רווחת היא בישראל: "בית דינא בתר בית דינא לא דייקי" (ב"ב קלח, ב). ואם באים לדון אחר פסק דין של בית דין זה שדינו כדין מומחה לרבים, דהיינו שהמחום רבים עליהם...
שמעתי איך שמתנגדי התורה והדת התכוננו לכך, שהנה בא הזמן עבורם לתקוע יתד בארץ ולקבל לרשותם את הרבנות, ולהשיג הכרה בכל מה שיעשו בגירות, נישואין וגירושין, עד שהיה חשש גדול להנהיג באופן רשמי חוקי נישואין וגירושין אזרחיים, ח"ו, מה שעלול היה להרוס את כל חיי המשפחה בעם . והנה ברגע האחרון ממש באה ישועת ה' כהרף עין להצלת המצב, וזכות התורה והרבים עמדה לנו בזה, שיכולנו לקדש שם שמים ושם ישראל, ולהציל את אחדות התורה והעם במדינה ובתפוצות....
בסיכום, אנכי על משמרתי אעמודה. ברור כי הגיור היה בהתאם להלכה, בהתחשב עם שיטות הפוסקים והראשונים ובשיטת הרמב"ם והשו"ע, ויפה כח בית דין , לא רק משום שכבר נעשה מעשה, אלא דעתנו מוצקת ומוחלטת שזוהי ההלכה הברורה. וגם לכתחילה היה צריך לנהוג כן, כדי למנוע מהם עבירות על איסורי תורה חמורים ביותר, ולהציל את תורת ישראל ואחדות ישראל מהרס וחורבן ח"ו, ושלא ניתן פתחון פה ומעמד לצדוקים בארצנו הקדושה, "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט) . הכו"ח בכל חותמי ברכות ובידידות רבה לכהדר"ג שיזכה להאריך ימים ושנים בבריאות הנפש והגוף להגדיל תורה ולהאדירה, ונזכה להרמת קרן תוה"ק וקרן ישראל בעמים ויקויים בנו "ונתתי שלום בארץ" וגו' (ויקרא כו, ו) (שו"ת תרומת הגורן, ח"ב סי' מד', תשע"ב).
^ 21.חלק מתלמידיו של הגר"ע יוסף תולים את נשיאת ההספד הנ"ל בהתנצלות של הרב גורן בפני הרב עובדיה יוסף על פרשת 'האח והאחות' ובקשתו ממנו שיספידו לאחר פטירתו. יהא אשר יהא המניע, הלא דבר הוא ובכלל, נעיר כי רבים מהם לא שתו לבם לכך שדרכו של הגר"ש גורן בעניינים אלו ודומיהם הייתה דומה מאוד לדרכו של הגר"ע יוסף שאף הוא התיר פסולי חיתון במקרים קשים מאוד היכן שמצא פתח הלכתי להתירם.
נביא כאן עדות מכלי ראשון בעניין זה, הרב ד"ר בני לאו שחבר את הספר "ממרן ועד מרן" (ספר זה זכה לקבל את ברכתו של הגר"ע יוסף) וכך כתב עם פטירתו של הרב עובדיה יוסף:
אני נוצר מול עיני תמונה אחת ומתפלל שאצליח להעביר את התמונה הזו לדור שיבוא אחרי. המקום: ביתו של הרב ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים. שעת אחרי הצהרים של שנת תש"ס. הרב קם ממנוחת הצהרים ואני המתנתי בחדר הסמוך לקבל ממנו עוד שעת הדרכה אודות החיבור שכתבתי על משנתו. באותם ימים זכיתי להארת פנים מכל בני הבית. יהודית, כלתו של הרב המופקדת על שלומו ופרטיותו, פתחה את דלתו בפני. הבית היה שקט ורגוע. הרב נכנס מחדרו הפרטי והתיישב בכיסאו. לפתע, החלה מהומה.
עשרות בני משפחה מאחת מערי הדרום נכנסו לחדרו של הרב. עמדו שם בצפיפות ובהתרגשות עצומה. לא הבנתי על מה המהומה עד שהעוזר של הרב, צבי חקק, הסביר לי את פשרה: באותו בוקר הרב פסק את דינה של המשפחה. אם המשפחה, אישה כבת שמונים, עלתה לארץ מצרפת כאלמנה של מלחמת העולם השנייה. כאן היא נישאה בשנית ובנתה שבט שלם לתפארת. משפחה של בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה. משפחה הידועה במידותיה ובחסדיה. לפתע התברר שהעדות על מות הבעל הראשון הייתה מופרכת ו"הרוג הגיע ברגליו". סיפור שנדמה שקיים רק אצל עגנון ב"והיה העקוב למישור" מתרחש כאן בארץ. על פי ההלכה כל בני המשפחה ממזרים. טרגדיה. הרב עובדיה נכנס לעובי הקורה ולאחר עבודה מאומצת של דרישות וחקירות, עדויות והצלבות מידע הוא שחרר אותם מאיסורם. לא כאן המקום לתאר את אופי השחרור ודרך העבודה שלו. כעת באו בני המשפחה להודות לרב. הם עטפו אותו בדמעות. אף עין לא נשארה יבשה בחדר.
וכאן מתחיל הסיפור שלי: לאחר צאתם נותרתי עם הרב בשקט בחדר. הוא אחז בידי ואמר בלשונו הרכה: "תרגיש את היד – רטוב, רטוב. ראית את הדמעות שלהם? ראית את דמעת העשוקים?" ואז, בלי שום הכנה, הרים את קולו ואמר בלשונו את המדרש (ויקרא רבה) אודות הממזרים: ראיתי את דמעת העשוקים – אלו הממזרים מי עשקן לאלה? סנהדרין שדנו אותם בדין תורה. ואין להם מנחם? אני אנחמם! (ג חשון תשע"ד).
הרוצה להרחיב עוד בעניין זה ולראות את אלו מאמצים עשו חכמי הדור על מנת לפסוק לקולא בעניינים אלו יועיל לעיין בפסקי נר המערבי וראב"ד ירושלים הגאון הרב שלום משאש (שו"ת "שמש ומגן" כרך ג', חלק אבן העזר, סימנים: יב, מ, מו, מח, ע וכן, ישווה אותם עם פסק 'האח והאחות'). פסקי הרב משאש בעניינים אלו אושרו בד"כ ע"י הרב עובדיה יוסף.
^ 22.למשל בסוגיית העלייה להר-הבית, תוקף היתר המכירה לאחר קום המדינה, גדר קדושת רמת הגולן בימינו, ברכת ההלל ביום העצמאות ועוד. בהקשר לכך נביא כאן את שסיפר הרב חיים אביהוא שוורץ: בשנת ה'תשל"ט, נשלחתי על ידי מורי ורבי מרן הרצי"ה הכהן קוק זצ"ל, לבדוק את אפשרות הצטרפותי לאחת הישיבות. חזרתי אליו וסיפרתי לו מה שביררתי. באותן שנים, היה הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל הרה"ר לישראל, והרצי"ה פסק על פיו, לומר ביום העצמאות הלל עם ברכה. הרצי"ה היה מאוד תקיף בעניין הזה, עד שכאשר ניגשו אליו בחורים מהישיבה, בני עדות המזרח, ואמרו לו שהראש"צ הרב עובדיה יוסף פוסק לומר הלל בלי ברכה, ושאלו מה עליהם לעשות, הרצי"ה השיב מיד באופן נחרץ: "בענייני ציבור אנחנו כולנו הולכים אחרי הרב גורן. וזה שייך להלכות ציבור". בהיותי תלמיד בישיבת "מרכז הרב" קיבלתי פסק זה בהזדהות פנימית עמוקה, והנה שאלתי באותה ישיבה, כיצד הם נוהגים ביום העצמאות, ואמרו לי: אומרים הלל בלי ברכה. שאלתי מדוע, ואמרו לי: כך פסק לנו ר' אברום שפירא. בין הדברים שסיפרתי לרצי"ה אמרתי גם דבר זה, ושבעיני זה עניין חשוב. הרצי"ה הגיב: "נו, ר' אברום והרב גורן חולקים" ובתנועת ידיים, כאומר: שני ענקים חולקים ואתה רוצה להיכנס ביניהם? ידעתי היטב עד כמה העניין הזה היה חשוב לו למורי ורבי הרצי"ה, ואף-על-פי-כן, אם הם סומכים על ר' אברום, אז מה אנחנו יכולים לומר (נטילתה כנתינתה, כסלו תשס"ח, אתר ישיבה).
^ 23. ותודתנו נתונה לו.
^ 24.במשך תקופה קצרה שבמהלכה לא מסר הגר"ש ישראלי שיעור כללי בישיבת 'מרכז הרב', הרצי"ה הביא את הרב גורן לישיבה לתת שיעור כללי במקומו. אח"כ חזר הגר"ש ישראלי להעביר שיעורים בישיבה כמקדם.
^ 25.צילום כתב היד בחתימת ידי הרבנים נמצא בידי המלקט.
^ 26.לקראת יום העצמאות הראשון (ה'תש"ט) שאל הרב גורן את הרב פרנק, האם הוא מתיר לו לפרסם בפקודות מטכ"ל שמותר להסתפר ולהוריד את הזקן ביום העצמאות, הרב פרנק השיב שלא רק לחיילים מותר אלא לכל ישראל. היתר זה התפרסם בפקודת מטכ"ל מס' 340207 סע' 2 (ספר משואה ליצחק, הוצאת יד הרב הרצוג, הרב שמואל כ"ץ, עמ' 591 הערה 120, מובא במכתבו של ראש לשכת הרב גורן מיום יח' סיון תשל"ז).
^ 27.מספידים נוספים היו: הראשל"צ הרב יצחק ניסים, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב ראובן כץ, הרב אליעזר יהודה וולדינברג, הרב יצחק יעקב וכטפוגל, הרב אברהם דב רוזנטל, הרב יצחק רוזנטל, הרב אליהו פרדס, הרב אריה לוין, הרב ר' בן ציון יאדלר.
^ 28.על גבי דף השער הוסיף הרב גורן הקדשה בכתב ידו: למעלת כבוד קדושת האדמו"ר מלובביץ שליט"א נר ישראל, עמוד הימני הפטיש החזק, ראש גולת אריאל כש"ת הרה"צ ר' מנחם מנדל שניאורסון שמו יכון לעד. מוגש בהוקרה ובהכנעה מאת המחבר שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל.

^ 29.רב גדול ומפורסם בפיטסבורג שבארה"ב, מחבר ספר: 'ציון לנפש חיה'. נפטר בשנת ה'תשל"ב בגיל תשעים ואחת.
^ 30.הרבי מנחם צבי אייכנשטיין (תר"ע-תשמ"א) רבה הראשי של סט. לואיס ומגדולי רבני ארצות הברית. בן האדמו"ר רבי יהושע העשיל מזידיטשוב-שיקגו וחתן האדמו"ר מטריסק-לובלין רבי משה מרדכי טברסקי. בעל שו"ת פרי יהושע (סט. לואיס תש"ט). בניו וחתניו שליט"א ראשי ישיבות, אדמו"רים ורבנים מפורסמים. היה מחותנו של הרב בצלאל זו'לטי. נפטר בשנת תשמ"א וארונו הובל למנוחות בארץ ישראל בהר הזיתים (עוד אודותיו באנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"א, עמ' 171-172).
^ 31.התרגום העברי של המילה הארמית 'האידרא' הוא גורן. כידוע, רשב"י הסתלק במעמד מיוחד המופיע בחלק הנקרא: 'האידרא זוטא' שבספר הזוהר.
^ 32.נזכיר כאן עוד עילויים אמתיים: הרב יוסף רוזין הגאון הרוגוצ'ובי, הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק העילוי ממייצ'יט, הגאון הרב אליעזר סילבר, הגאון הרב חיים צימרמן ועוד – כל מי שקרא ושמע אודות גדולי עולם אלו לא זקוק להסברים נוספים.
^ 33.באחת משמחות בר-המצווה בהן נכח ברך את החתן: "תלמד הרבה תורה ותלמד הרבה מדע".
^ 34.נזכיר ענק שבענקים בעל אופי דומה הגאון הרב גדליה נדל זצ"ל ואת הצדיק המקובל הרב ברוך שפירא זצ"ל. ומבחינת רוחב דעת מחשבתי וידע בלתי רגיל בתחומים נוספים נזכיר את הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א ואת הרב שלמה פישר שליט"א.
^ 35.מבין גדולי ישראל בדור האחרון היו עוד כמה שבצעירותם למדו במוסדות דומים ומפאת רגישות הנושא לא נרחיב כאן מעבר לכך.
^ 36.עבור ליצני הדור הללו אמרתי לצרף לכאן את עדותו של הרב גורן מדוע בחר להשתתף בקורס צניחה ובזה ייסכר פיהם של המלעיזים עליו ויימלא פניהם קלון וכך סיפר הרב: יום אחד היה תמרון צניחה של כל גדוד הצנחנים בצפון ליד חניתה, שם היה שדה תעופה בריטי נטוש. היו שם שבע מאות צנחנים, והמצנחים לא היו מניילון אלא ממשי לבן‑צהוב. הלכתי לראות את תרגיל הצניחה ואמרתי לאריק (מפקד חטיבת הצנחנים בזמנו): "הצנחנים עם המצנחים הלבנים נראים כמלאכים. אבל איך זה יכול להיות שמלאכים אוכלים טרף?!" אריק, בתגובה לדברי, אמר לי שיעשה איתי עסקה. הוא הציע כך: " לנו אין אף צנחן דתי, ולכן הצנחנים לא זקוקים לכל ענייני הדת. ברגע שאתה מביא לי את הצנחן הדתי הראשון, אני מכשיר את המטבחים, אתן לך לבנות בית כנסת ונפסיק להתאמן שבעה ימים בשבוע." אמרתי לו: "אני מקבל את ההסכם הזה, ואני אהיה הצנחן הראשון". הצטרפתי לקורס צניחה. לפני סוף האימונים של הקורס שברתי את הרגל והלכתי שלושה שבועות עם גבס ועם מקל. בסופו של דבר הייתי שמונה‑עשר ימים בקורס וקיבלתי כנפי צנחן... הצניחה השישית שלי, שהייתה צניחת לילה, הייתה בשבילי צניחה קשה מאוד כי הרגל שלי הייתה פגועה עדיין... לפני הצניחה הראשונה, אי‑אפשר להגיד שלא היה שום פחד או חשש, אבל התגברתי על הפחדים. בלילה שלפני הצניחה חיברתי בכתב יד תפילה לצנחן, שעד היום משתמשים בה בצבא..מאז שצנחתי, אריק שינה את כל היחידה שלו. הכשרנו את המטבח, והכשרות היתה ברמה הטובה ביותר. בנינו בית כנסת, וכל הצנחנים שנפלו בקרבות הונצחו בו. נוסף על כך הם גם הפסיקו להתאמן בשבת. זו היתה היחידה הטובה ביותר מבחינת תנאי הדת, ומאז החלו לבוא מאות מתנדבים דתיים שמילאו את החטיבה (בעוז ובתעצומות, אבי רט (עורך), ידיעות ספרים, תשע"ג).
^ 37. חייבים אנו למצוא את הגישה הממלכתית לכל בעיה דתית שהיא. אסור להסתפק בפתרונות מתחמקים שכחם יפה רק לשעה קלה, אלא עלינו לשאוף לפתרונות כוללים על בסיס ממלכתי לכל בעיות הדת וההלכה המתעוררות בימינו (מתוך מכתב לרב אלימלך בר שאול, תש"כ, משנת הגורן עמ' 93 )
^ 38.הרב זאב וואלף העיד שמספר שבועות אחרי שנרגעו הדברים בפרשת האח והאחות, אמר אחד מגדולי הרבנים שיצאו כנגד הרב גורן לאחד מתלמידיו שהזכיר את שמו של הרב גורן ללא התואר "רב": "כבר כתבנו את שצריכים לכתוב. כבר דיברנו את מה שצריך לדבר. את כל מה שצריכים לעשות עשינו. סתם לדבר, אין בזה שום תועלת !" ולא נתן לו להמשיך לדבר (מוסף יתד נאמן שבת וירא, תשע"ב).