ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
- מדורים
- רביבים
תשובה: מצוות כיבוד הורים מן התורה חלה רק לגבי ההורים שילדוהו (הורים ביולוגיים) ולא על הורים מאמצים (סוטה מט, א). אבל מצד החובה המוסרית, כיוון שההורים המאמצים נהגו בו כבן, אף הוא צריך לנהוג עמהם כפי שנוהגים עם הורים ביולוגיים. וכן אמרו חכמים (מגילה יג, א): "כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". ומבחינה מסוימת חובתו המוסרית של בן מאומץ אפילו גדולה יותר, שכן טבע העולם הוא שהורים מטפלים ומגדלים את ילדיהם, אבל כאשר בני זוג לוקחים ילד יתום או עזוב ומטפלים בו ומגדלים אותו, הרי שחסידותם מרובה יותר, וממילא החובה להכיר להם על כך טובה גדולה יותר. וכן אמרו חכמים (כתובות נ, א) שהמגדל יתום ויתומה בביתו ומשיאן נחשב "עושה צדקה בכל עת". ועוד מבואר במדרש (שמו"ר מה, ו) שיש לקב"ה אוצרות למתן שכר לצדיקים, ובתוכם אוצר מיוחד למתן שכר למגדלים יתומים בביתם.
ואם כן ברור שהבן המאומץ חייב מצד המוסר לכבד את הוריו כפי שבן רגיל מכבד את הוריו. ואם יכבדם פחות מהמקובל, תהיה בכך פגיעה קשה בכבודם.
טיפול רפואי של בן בהוריו
אולם כיוון שחיובו של הבן המאומץ לכבד את הוריו המאמצים הוא מצד המוסר, ממילא בדברים שאינם מצד המוסר אין עליו חיוב. למשל: לבן רגיל אסור לבצע בהוריו טיפול רפואי שעלול להוציא מהם דם. ואף שכוונתו לטובה והוא נחשב רופא מומחה, מכל מקום הדבר אסור משום חומרת האיסור שנאמר (שמות כא, טו): "מכה אביו ואמו מות יומת". ואפילו אם יבקשו ממנו - לא ייענה להם, זולת מקרים של פיקוח נפש או מקרים הקרובים לכך (ע' שו"ע ורמ"א יו"ד רמא, ג).
אבל על בן מאומץ אין איסור, ואם הוריו המאמצים מבקשים ממנו לבצע בהם טיפול רפואי, והוא יכול לבצעו בצורה טובה - מצווה לסייע להם.
נישואין וירושה
האימוץ אינו יוצר יחסי משפחה על פי ההלכה, ולכן מותר לבן מאומץ לשאת את אחותו. לעומת זאת, אסור על הבן המאומץ להתחתן עם אחותו בת הוריו הבילוגיים, למרות שלא הכירה עד כה.
וכן על פי ההלכה כאשר ההורים המאמצים נפטרים, אין הילדים המאומצים יורשים אותם, אלא אם כן נכתבה צוואה לטובתם.
קדיש על הורים מאמצים
שאלה: האם ראוי שבן מאומץ יאמר קדיש על הוריו?
תשובה: מצווה שיאמר עליהם קדיש. ובמיוחד אם אין להם בנים אחרים, מצווה עליו לומר עליהם קדיש. ואמנם באשכנז, בתקופה שנהגו שאין שני אנשים אומרים ביחד קדיש, היו נוהגים לערוך תור, וכל יתום אבל היה מחכה לתורו לומר קדיש. ובמציאות זו נחלקו הפוסקים האם גם בן מאומץ יכול לתפוש מקום בתור. לדעת הרמ"א (תשובה קיח) יש לו זכות להיות כאחד האבלים בתור, ולדעת החתם סופר (או"ח קסד) אינו יכול לתפוש מקום על חשבון האבלים האחרים. אבל כיום, שנוהגים שכמה אבלים אומרים ביחד קדיש, אין בכך התנגשות, וגם לפי החתם סופר הבן המאומץ יאמר קדיש עם שאר היתומים.
האם ליצור קשר עם אב גרוש בניגוד לרצון האם
שאלה: אני בן להורים גרושים. בן שלוש הייתי כשהתגרשו. כל ימי גדלתי אצל אימי, ורק לעיתים נדירות פגשתי את אבי. אין לי טענות נגד אימי, היא גידלה אותי במסירות ובאהבה, אולם נדמה לי שהיא קצת נטעה בי עוינות כלפי אבי והשתדלה לנתק אותי ממנו. בדרך כלל הייתי שומע ממנה שהוא דוחה את התשלומים שהוא צריך לשלם לה עבורי ולא אכפת לו ממני. ממה שראיתי בפעמים הבודדות שנפגשתי אתו, הוא נראה אדם רגיל, לא רע במיוחד, והוא עובד ומפרנס את משפחתו.
כיום אני בשנות השלושים לחיי. שנים ארוכות לא שמעתי ממנו דבר. גם כאשר היה מתקשר אלי מעת לעת, היו שיחות קצרצרות, כך שאינני יודע אם הוא רוצה בקשר עימי. אני מתלבט, האם רצוי שאצור עמו קשר? האם כדאי לבוא לבקר אצלו או לקבוע אתו פגישה? יש לציין שאני חושש שאם אימי תדע שיצרתי עמו קשר, היא תפגע מאוד.
מצוות כיבוד הורים מחייבת קשר
תשובה: חובה עליך ליצור קשר עם אביך. הרי מצוות כיבוד הורים מחייבת התייחסות של כבוד, וניתוק קשר הוא חוסר כבוד מוחלט, ומנוגד בתכלית למצוות כיבוד הורים.
אמנם במקרים חריגים, כאשר הקשרים מביאים תמיד להתפרצויות ומריבות קשות, יש מקום ליצור מרחק מסוים מההורים כדי שלא להיכשל באיסור חמור של פגיעה ישירה בהם. אולם גם אז אין מדובר על ניתוק מוחלט.
במקרה שלך, אין שום סיבה להניח שפגישות עם אביך יובילו לעימותים קשים. אולי אביך רוצה מאוד בקרבתך, ורק מפני שאתם התרחקתם ממנו הבין שאינו רצוי, ומתוך חשש לתגובה קשה כבר אינו מנסה ליצור קשר עמוק. ואולי הוא אינו יודע כיצד ליצור עמך קשר. בכל אופן, בהתנכרותך כלפיו אתה עובר על מצוות התורה שנזכרה בעשרת הדיברות: מצוות כיבוד הורים.
וגם אם אמך תבקש ממך במפורש שלא להתקשר אליו, אסור לך לשמוע בקולה. שכן למדנו שיש לכבד הורים בתנאי שאינם מצווים לעבור על אחת מהמצוות, אבל אם יבקשו לעבור על אחת המצוות - אין לשמוע בקולם (שו"ע יו"ד רמ, טז). ולכן אף אם תאמר לך במפורש שלא לדבר עם אביך - אסור לך לשמוע בקולה.
אלא שעליך להשתדל להפיג את חששותיה של אמך, ולומר לה כי אתה מעריך מאוד את התמסרותה כלפיך. אתה יודע שהיא גידלה אותך והשקיעה את כל חייה למענך, ואין לך מילים לבטא את הרגשתך כלפיה, ולעולם תכיר לה על כך טובה. ותדגיש שאין בקשר עם אביך שום ביטוי להתרחקות ממנה ח"ו. וכך תרבה בדברים כדי לפייסה.
ואם לדעתך לא תוכל לשכנע אותה, מותר לך לשנות ולהסתיר מפניה את הקשר עם אביך, מפני השלום. אולם בכל אופן, גם אם תדע על כך ולא תתפייס - עליך ליצור קשר עם אביך ולכבדו, שנאמר: "כבד את אביך ואת אמך".
ההיגיון וההלכה
גם ההגיון מחייב זאת, שכן מה יותר טבעי מאשר שבן יכיר את אביו. הקשר הטוב של בן עם הוריו מבטא בעצם קשר של אדם עם עצמו, שהרי הוריו הם השורשים שמהם צמח, ואם הוא בהתנכרות עמהם, הוא במידה רבה מנוכר לעצמו. גם אינך יודע כמה שנים עוד תוכל ליצור קשר עמו. אולי ימות ותישאר מתוסכל כל ימיך.
אשרינו שה' נתן לנו את התורה, שגם במקרים מסובכים מבחינה נפשית, היא סוללת לנו את דרך האמת והחסד, ועל ידה נוכל להגיע לשלמות בעולם הזה ובעולם הבא.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
