ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה: כִּי אֵין סָפֵק כִּי "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע, אֲבָל לֹא מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁהִתְחַכְּמוּ בּוֹ אֲנָשִׁים מִצַּד מֶחְקָרָם, אֲבָל* מִצַּד מַה שֶּׁהַיְדִיעָה נֶעֱלֶמֶת בּוֹ מִצַּד הַמֶּחְקָר וְלֹא תִוָּדַע אֶלָּא בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי*. וְהוּא: שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנִּמְצָאִים* שְׁנֵי פְּעָלִים – פֹּעַל נִמְשָׁךְ מִצַּד "חָמְרֵיהֶם*", ופֹעַל נִמְשָׁךְ מִצַּד "צוּרוֹתָם*" אֲשֶׁר הוּא עַצְמוּתָם. וְהַפְּעָלִים הַנִּמְשָׁכִים מִצַּד "חָמְרֵיהֶם" יִוָּדְעוּ מִצַּד הַחֲקִירָה וּמִצַּד הַשָּׂגַת מִקְרֵיהֶם, אֲבָל אֲשֶׁר מִצַּד "צוּרוֹתָם" אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדְעוּ בְּשׁוּם פָּנִים מִצַּד הַחֲקִירָה, אֶלָּא מִצַּד מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ הַנִּסָּיוֹן לָאוֹר. וְגַם כִּי נֵדַע פָּעֳלֵיהֶם מִצַּד הַנִּסָּיוֹן לֹא נֵדַע סִבַּת פָּעֳלֵיהֶם כְּלָל. כִּי אֲנַחְנוּ נֵדַע בַּפִּלְפֵּל שֶׁהוּא מְחַמֵּם*, וְנֵדַע סִבַּת הַחִמּוּם לִהְיוֹת הַיְסוֹד הָאִשִּׁי גּוֹבֵר עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ אַחַר חָמְרוֹ, אֲבָל עִם הֱיוֹת שֶׁנֵּדַע שֶׁהָאָדָם שׂוֹחֵק וְשֶׁהָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת* מוֹשֶׁכֶת, נֵדַע זֶה מִצַּד שֶׁהוֹצִיאוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֲבָל לֹא נֵדַע סִבָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַצּוּרָה, כִּי הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר הוּא לְכָל דּוֹרְשֵׁי הַחָכְמָה, בְּמֶחְקָר אֱנוֹשִׁי לְבַד לֹא יִפָּתַח. וְאֵין סָפֵק, שֶׁהַפְּעָלִים הַמִּתְחַיְּבִים מִצַּד חֹמֶר הַדָּבָר בְּעֵרֶךְ* אֶל הַמִּתְחַיְּבִים מִצַּד עֶצֶם הַדָּבָר כְּמַר מִדְּלִי*, כִּי אֵלּוּ יוֹצְאִים מֵאֲמִתַּת הַדָּבָר וְעַצְמוֹ וְאֵלּוּ נִמְשָׁכִים מִמִּקְרָיו שֶׁהֵם יוֹצְאִים מֵאֲמִתָּתוֹ, וְאֵלֶּה הַפְּעָלִים הַיּוֹצְאִים מִצַּד הַצּוּרָה הֵם יוֹצְאִים מִצַּד "נוֹתְנֵי הַצּוּרָה" אוֹ "נוֹתֵן", אֵיזֶה שֶׁיִּהְיֶה. וְזֶה הָעִיּוּן נִמְנָע שֶׁיֻּשַּׂג מִצַּד הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית, אֲבָל יִוָּדַע בָּהּ שֶׁהַהַשָּׂגָה בָּזֶה הוּא מִכַּת הַנִּמְנָע.
כוונת "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ". רָצָה בָּזֶה: כִּי מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ, וְאָמַר אַחַר כָּךְ: "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה" וגו', כְּלוֹמַר: לֹא תַחְשֹׁב שֶׁאָמְרִי שֶׁהוּא רָחוֹק לֹא יִהְיֶה כִּי אִם בְּהַשָּׂגַת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִיִּים, אֲבָל שֶׁאוּכַל לַעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַה שֶּׁכְּבָר הָיָה – כִּי גַּם מַה שֶּׁהָיָה וְנִשְׁלַם מָצָאתִי אוֹתוֹ עָמֹק מִמֶּנִּי לֹא אֵדַע לוֹ סִבָּה, וְשֶׁהוּא יִוָּדַע מִיּוֹדְעֵי הַחָכְמָה שֶׁהוּא כֵּן, וְלָכֵן אָמַר: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה", כִּי כְּבָר הוֹדוּ כָּל הַחֲכָמִים, שֶׁזֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר: יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים וְהַפְּעֻלּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהֶם, דָּבָר לֹא תַסְפִּיק בּוֹ הַחֲקִירָה.
אי אפשר לדעת סיבת הצחוק מצד החקירה
וְלָכֵן שָֹחַק הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל גַּלִּינוֹס שֶׁאָמַר שֶׁהֱיוֹת הָאָדָם שׂוֹחֵק לֹא יֵדַע לוֹ סִבָּה, וְאָמַר: כִּי הוּא מִכַּת הַנִּמְנָע שֶׁתִּוָּדַע אֵלָיו סִבָּה, כִּי הוּא דָּבָר יוֹצֵא מֵעֶצֶם הָאָדָם וְצוּרָתוֹ.
"מעשה בראשית" הוא ידיעת הצורה
הִנֵּה לְפִי זֶה, "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּית, לֹא אוֹתָהּ שֶׁיִתְפַּלְסְפוּ בָּהּ הַמְתֻחְכָּמִים, וְהִיא אֲמִתַּת יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים•, וְזֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְלֶה בְּנוֹתְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדַע כִּי אִם בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי נְבוּאִי•, וְלָכֵן תִּהְיֶה חָכְמַת "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" סְמוּכָה וּמַצְרָנִית* לְ"מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה", וּשְׁנִיָּה אֵלֶיהָ בְּמַעֲלָה, כִּי שְׁתֵּי אֵלֶּה הַחָכְמוֹת תִּהְיֶה בָּהֶן הַהַשָּׂגָה בָּרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים.
___________________________________
אֲבָל – אלא. שֶׁפַע אֱלֹהִי – רוח הקודש. הַנִּמְצָאִים – הברואים. חָמְרֵיהֶם – הרכב החומר. צוּרוֹתָם – מהותם, תכונתם המיוחדת. מְחַמֵּם – חריף. הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת – המגנט. בְּעֵרֶךְ – ביחס. כְּמַר מִדְּלִי – כטיפה ביחס לדלי. וּמַצְרָנִית – קרובה, דומה.
ביאורים
מהו'מעשה בראשית' ? על מנת להבין את המושג הזה יש להבין מהו המדע המודרני של היום. כל תחומי המדע השונים מתפתחים ומתקדמים בזכות מדידות ותצפיות. אם אנו רואים שחומר מסוים מתנהג בטמפרטורה מסוימת ובאופן ייחודי אנו יכולים להסיק מכך ידיעות על ההרכב הכימי שלו. כל הידע בכימיה, פיסיקה, ביולוגיה ועוד, שאוב מתצפיות על המתרחש בטבע. אנו יכולים להסיק מסקנות רבות מהנראה לנגד עינינו ולצפות לתרחישים שעתידים להיות. אנו יכולים להשתמש באותם חומרים על סמך הבדיקות והניסויים שערכנו. המדען יכול להסביר איזה תהליך יתרחש בעקבות הרכבת חומרים ומה השלב הבא בהתפתחות העובר, אך אין הוא יכול להסביר למה הדבר מתרחש. או יותר נכון, מי מניע את התהליכים המתרחשים בטבע להיות דווקא כך ולא אחרת. גם אם האדם ימשיך לחקור הוא לא יגיע לתשובה. התשובות לשאלות אלו אינם בתחום הידע האנושי המוגבל. האדם יראה לעיניים. אין אפשרות לחקור את מה שמעבר למה שעיני המדען רואות. גם שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר שבמסגרת השכל האנושי אין לו תשובות לשאלות אלו וגם לא יהיו לו בעתיד אם רק יסמוך על השכל האנושי. את התשובות לשאלות אלו נמצא ב'מעשה בראשית' . לימוד זה עוסק בשורש הרוחני של המציאות הנראית לנגד עינינו. תורה זו עוסקת בסיבות הפנימיות לתופעות טבע פשוטות. למה האדם הולך זקוף ולא על ארבע רגליים כמו יתר בעלי החיים? למה יש עשר אצבעות ולא שמונה? לשאלות אלו לא נקבל תשובה במדע המודרני. רק תורה, הנתונה על ידי בורא העולם, יכולה לתת תשובה עמוקה לקושיות מסוג זה.
זו כנראה גם כוונת הרמב"ם במה שאמר שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע. הרמב"ם צחק על גדול הרופאים, גלינוס, אשר אינו ידע למה האדם צוחק, שהרי אין זו תגובה טבעית ופשוטה. גם הרמב"ם ידע שהתשובה לשאלה זו טמונה ב'מעשה בראשית', העוסק במהות הפנימית של כל היצורים עלי אדמה שנבראו בששת ימי בראשית.
הרחבות
•מהי חכמת 'מעשה בראשית'?
"מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּית... וְהִיא אֲמִתַּת יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים. הר"ן ביאר כי חכמת 'מעשה בראשית' עוסקת בסיבות הפנימיות לתופעות טבע, כגון מדוע אדם הולך על שתי רגליים.
לעומת זאת, רבי עובדיה מברטנורא פירש שחכמת 'מעשה בראשית' עוסקת במעשה ששת ימי בראשית [חגיגה פרק ב משנה א]. כך גם סבר רבי חסדאי קרשקש שכתב: "ולזה יראה, שהמכון ב'מעשה בראשית' הוא כפשוטו, שהוא תואר מעשה היצירה, והוא עיקר מה שבא בספר יצירה" [אור השם, כלל ד, דרוש י]. וכן נראה מדברי הרמב"ם שהבאנו לעיל.
•הדרך לחכמה האלוהית
וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדַע כִּי אִם בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי נְבוּאִי. הר"ן מחדש שבעזרת לימוד שכלי לא ניתן להגיע להשגת חכמת 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה'. אלא, הדרך היחידה להבינם היא על ידי נבואה.
רבי צדוק מלובלין מלמדנו שניתן לזכות בנבואה "רק על ידי זיכוך הלב... שזהו עיקר תנאי הנבואה". ואף שאמרו חז"ל ש"אין הנבואה שורה אלא על חכם" [שבת צב.], "אין החכמה גורמת הנבואה, (אלא) רק תנאי נטפל לנביא, כמו הגבורה והעשירות [רבי צדוק מלובלין, קונטרס ספר הזיכרונות מצווה שלישית].
שאלות לדיון
האם בתורה שאנו לומדים יש תשובות לכל השאלות (לדוגמה – מדוע יש עשר אצבעות ולא שמונה)?
את התורה אנו לומדים באמצעות השכל האנושי. אם כן, כיצד נוכל להבין באמת את הסיבות העמוקות של תופעות הטבע? הרי הם מעל השכל האנושי!
לעילוי נשמת נחמה בת שמואל פלאוט ז"ל
לעילוי נשמת משפ' פוגל מהישוב איתמר הי"ד
מה מברכים על פיצה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תהיו חמים!
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כאב הגלות ותקוות הגאולה
עירוב תבשילין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
