ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא. 1+ לא: 5-)
חלק א - סוכה שאולה וסוכה גזולה
א. הקדמה –
A. הדמיון וההבדלים בין סוכה ללולב –
הדמיון – בלולב "ולקחתם לכם" – משלכם,
בסוכה "תעשה לך" – משלך.
ההבדלים -
בסוכה יש חומרא ושתי קולות –
חומרא – בלולב – רק ליום הראשון, בסוכה – כל שבעת הימים.
שתי קולות לפי רבנן:
- לרבנן זה רק אוסר גזולה,
לר"א – גזולה + שאולה.
- לרבנן קרקע (וסוכה מחוברת = קרקע) אינה נגזלת (כלומר לא נחשב שקרה כלום)
לר"א – קרקע נגזלת.
B. פסול גזל – רק אם עוד לא קנה (כמו שראינו לגבי לולב, למשל על ידי יאוש + שינוי רשות/מעשה/שם).
ב. שלושה מצבים -
A. גזל סוכה על עגלה – פסולה לפי כולם, כי היא סוכה גזולה.
B. תקף סוכת חברו וישב בה. מחלוקת: (זה המקרה בברייתא לא. 2+)
לרבנן – כשרה
כי קרקע אינה נגזלת, ולא נחשבת גזולה אלא שאולה, ושאולה כשרה.
(יוצא לרבנן שיש שלוש דרגות – שאול, גזול, קנאו, ורק באמצעית פסול).
לר"א – פסולה, משתי סיבות:
- קרקע נגזלת.
- גם אם קרקע לא נגזלת, שאולה פסולה.
- בראשונים –
C. גזל עצים ובנה איתם סוכה – כשרה לפי כולם כי קנה את הסוכה
שתי סיבות אפשריות –
יאוש + שינוי מעשה + שינוי שם – קנה.
אך התוספות – זה שינוי החוזר לברייתו ולכן לא קונה.
- תקנת השבים (תקנת מריש) – קנה.
[לגבי זה:
- סיפור על הסבתא ורב נחמן, שעבדי הריש גלותא גזלו לה עצים, אך צריכים להחזיר רק את השווי.
- רבינא – גם בכשורא (חידוש – אפילו שקשה להשיג כזה).
- אם תבעו בסוף החג – מחזיר לו את הכשורא, אא"כ חיברו בטיט (שאז יש את תקנת השבים + קנה בשינוי)].
- יאגדנו מלמעלה.
דחייה – זה בגלל שצריך "כפות". - צריך אגד ממינו.
(לא. מתחת לאמצע)
חלק ב – לולב יבש
בברייתא: רבנן – פסול (משנה), ר"י – כשר.
רבא: באתרוג לכו"ע פסול ("הדר"), המחלוקת בלולב (האם למדים מאתרוג).
קושיות וראיות
A. קשה על ר"י בברייתא שמכשיר לולב יבש, ראיות שלכאורה ר"י מצריך הדר –
דחייה – כי צריך אגד, אז שלא יחשב חמישה מינים.
B. קושיות על רבא, ראיות שר"י לא מצריך הדר באתרוג -
- והרי ר"י הכשיר בברייתא גם אתרוג יבש!
דחייה – הוא התייחס שם ללולב.
(דילוג לא: 5-13)
- ר"י בברייתא – אתרוג הישן פסול, ור"י מכשיר. תיובתא דרבא.
- ר"י פוסל אתרוג ירוק ככרתי (ור"מ מכשיר)
C. קושיות על דחיית רבא, ראיות שמצריך הדר באתרוג -
דחייה – כי לא היה גמר פרי ולא נחשב פרי.
- גודל מינימלי -
מצריך אתרוג כביצה (ור"מ – מספיק אגוז).
דחייה – משום גמר פרי.
- גודל מקסימלי – ר"י שיאחז שתיים בידיו (רי"ס – אפילו אחת בשתי ידיו!).
דחייה – כדי שיוכל להעביר המינים מיד ליד אם צריך בלי שיפול.
- 4.למה כתוב "פרי עץ הדר"?
"הדר באילנו משנה לשנה" (אחת הדרשות בדף לה. להוכיח שמדובר דווקא באתרוג).
נספח – שתי קושיות פשיטא על הברייתא –
- אסור להוסיף על 4 המינים?
החידוש – אפילו לר"י שלולב צריך אגד, והוסיף עוד מין מחוץ לאגד.
- לא מצא אתרוג, לא ישתמש ברימון.
החידוש – שלא אומרים שלא תשתכח תורת אתרוג.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אנחנו קודש למענך

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

פריחת הגאולה!

איך ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה המשמעות הנחת תפילין?

האם מותר לאכול לפני התקיעות?

איך לקשור את הסכך?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















