ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא. 1+ לא: 5-)
חלק א - סוכה שאולה וסוכה גזולה
א. הקדמה –
A. הדמיון וההבדלים בין סוכה ללולב –
הדמיון – בלולב "ולקחתם לכם" – משלכם,
בסוכה "תעשה לך" – משלך.
ההבדלים -
בסוכה יש חומרא ושתי קולות –
חומרא – בלולב – רק ליום הראשון, בסוכה – כל שבעת הימים.
שתי קולות לפי רבנן:
- לרבנן זה רק אוסר גזולה,
לר"א – גזולה + שאולה.
- לרבנן קרקע (וסוכה מחוברת = קרקע) אינה נגזלת (כלומר לא נחשב שקרה כלום)
לר"א – קרקע נגזלת.
B. פסול גזל – רק אם עוד לא קנה (כמו שראינו לגבי לולב, למשל על ידי יאוש + שינוי רשות/מעשה/שם).
ב. שלושה מצבים -
A. גזל סוכה על עגלה – פסולה לפי כולם, כי היא סוכה גזולה.
B. תקף סוכת חברו וישב בה. מחלוקת: (זה המקרה בברייתא לא. 2+)
לרבנן – כשרה
כי קרקע אינה נגזלת, ולא נחשבת גזולה אלא שאולה, ושאולה כשרה.
(יוצא לרבנן שיש שלוש דרגות – שאול, גזול, קנאו, ורק באמצעית פסול).
לר"א – פסולה, משתי סיבות:
- קרקע נגזלת.
- גם אם קרקע לא נגזלת, שאולה פסולה.
- בראשונים –
C. גזל עצים ובנה איתם סוכה – כשרה לפי כולם כי קנה את הסוכה
שתי סיבות אפשריות –
יאוש + שינוי מעשה + שינוי שם – קנה.
אך התוספות – זה שינוי החוזר לברייתו ולכן לא קונה.
- תקנת השבים (תקנת מריש) – קנה.
[לגבי זה:
- סיפור על הסבתא ורב נחמן, שעבדי הריש גלותא גזלו לה עצים, אך צריכים להחזיר רק את השווי.
- רבינא – גם בכשורא (חידוש – אפילו שקשה להשיג כזה).
- אם תבעו בסוף החג – מחזיר לו את הכשורא, אא"כ חיברו בטיט (שאז יש את תקנת השבים + קנה בשינוי)].
- יאגדנו מלמעלה.
דחייה – זה בגלל שצריך "כפות". - צריך אגד ממינו.
(לא. מתחת לאמצע)
חלק ב – לולב יבש
בברייתא: רבנן – פסול (משנה), ר"י – כשר.
רבא: באתרוג לכו"ע פסול ("הדר"), המחלוקת בלולב (האם למדים מאתרוג).
קושיות וראיות
A. קשה על ר"י בברייתא שמכשיר לולב יבש, ראיות שלכאורה ר"י מצריך הדר –
דחייה – כי צריך אגד, אז שלא יחשב חמישה מינים.
B. קושיות על רבא, ראיות שר"י לא מצריך הדר באתרוג -
- והרי ר"י הכשיר בברייתא גם אתרוג יבש!
דחייה – הוא התייחס שם ללולב.
(דילוג לא: 5-13)
- ר"י בברייתא – אתרוג הישן פסול, ור"י מכשיר. תיובתא דרבא.
- ר"י פוסל אתרוג ירוק ככרתי (ור"מ מכשיר)
C. קושיות על דחיית רבא, ראיות שמצריך הדר באתרוג -
דחייה – כי לא היה גמר פרי ולא נחשב פרי.
- גודל מינימלי -
מצריך אתרוג כביצה (ור"מ – מספיק אגוז).
דחייה – משום גמר פרי.
- גודל מקסימלי – ר"י שיאחז שתיים בידיו (רי"ס – אפילו אחת בשתי ידיו!).
דחייה – כדי שיוכל להעביר המינים מיד ליד אם צריך בלי שיפול.
- 4.למה כתוב "פרי עץ הדר"?
"הדר באילנו משנה לשנה" (אחת הדרשות בדף לה. להוכיח שמדובר דווקא באתרוג).
נספח – שתי קושיות פשיטא על הברייתא –
- אסור להוסיף על 4 המינים?
החידוש – אפילו לר"י שלולב צריך אגד, והוסיף עוד מין מחוץ לאגד.
- לא מצא אתרוג, לא ישתמש ברימון.
החידוש – שלא אומרים שלא תשתכח תורת אתרוג.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













