ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ז: 8- עד ח: 1-)
חלק א - גודל סוכה עגולה
(מקביל לסוגיה בעירובין ע"ו לגבי גודל החלון שבין שתי חצרות)
[כללים גיאומטריים:
1. הקף מעגל = קוטר X 3 (קרוב לפאי – 3.14).
2. אלכסון ריבוע = צלע X 1.4 (קרוב לשורש 2 – 1.41).
3. עיגול בתוך ריבוע: עיגול X 1 ושליש = ריבוע (וכן: ריבוע X 3/4 = עיגול).
4. עיגול מחוץ לריבוע – ההיקף הוא אלכסון הריבוע X 3.
א. חישוב כמה אמור להיות היקף הסוכה לפי רבי -
- a.12 (עיגול עם קוטר 4).
דחייה– זה עיגול של 4, אבל ריבוע של 4 זה רחב יותר.
- b.16, כמו היקף הריבוע
(חישוב הגמרא להיקף הריבוע - כיון שריבוע שסביב עיגול הנו פי 1 ושליש –12X 1ושליש = 16).
דחייה– עיגול של 16 אמנם גדול בשטח אבל לא מכסה את כל הריבוע בפינות).
- c.16.8 -
עיגול שיכול להקיף ריבוע של 4 על 4,
קוטר העיגול הוא אלכסון הריבוע,
אלכסון הריבוע = 1.4 X 4 = 5.6,
היקף המעגל = האלכסון (שזה הקוטר) כפול 3 = 5.6 X 3 = 16.8.
ב. רי"ח –היקף 24 אנשים.
וזה קשה, כי לכאורה אדם אחד יושב באמה, וזה 24 אמות!
הסברים: (ח. שליש עליון)
כיוון ראשון – החישוב לא נכון
רבני קיסריה – רי"ח סבר שהאלכסון אינו 1.4 אלא 2.
דחייה– הרי אינו כך!
כיוון שני –לא הבנו את רי"ח נכון, ויש שני גורמים:
- A.רי"ח לא דייק.
זה לא מספיק, כי לא סביר שלא דייק עד כדי כך ואמר 24
- B.רי"ח לא אמר 24 אמה אלא:
- 1.16 אמה (כל אדם תופס 2/3 אמה, 24*2/3=16).
דחייה– לא יתכן שלא דייק והקל.
- 2.18 אמה ולא דייק והחמיר(אדם תופס אמה, אך הכוונה היא 24 אנשים מחוץ למעגל של הסוכה (קוטר 8), יוצא שהמעגל של הסוכה עצמה הוא פחות 2 אמות בקוטר (אמה של אדם בכל צד) = 6 קוטר, יוצא שמעגל הסוכה הוא 18).
(ח: 2+)
חלק ב – לשמה בסוכה - סוכה לפנים מסוכה וסוכת גנב"ך ורקב"ש
הקדמה – בדף הבא נראה שלפי ב"ה אין צורך בסוכה לשמה.
אבל, היום נראה שבכל זאת יש שני צרכים:
א. ר' לוי – ר"מ – צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות
ולכן בית שממילא גר בו, לא נחשב,
ולכן שתי סוכות של יוצרים, בפנימית גר ובחיצונית מוכר, הפנימית פסולה החיצונית כשרה.
(ולגבי מזוזה – הפנימית חייבת, החיצונית פטורה כי לא גר בה וגם לא נחשבת בית שער לפנימית כי הפנימית אינה קבועה מספיק שיהיה לה בית שער).
ב. שהסוכה נעשתה לצורך הצל ולא לצורך הדפנות (להצניע).
ולכן ברייתא א וברייתא ב שהתירו סוכת גנב"ך ורקב"ש דורשים "ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה" –רב חסדא: שעשאה לשם צל.
[פירוט הברייתות –
ברייתא א– סוכת גנב"ך– גויים, נשים, בהמה, כותים,
ואפילו רקב"ש כשר אפילו שאינה קבועה.
ברייתא ב– סוכת רקב"ש–רועים, קייצים, בורגנין, שומרי פירות,
ואפילו גנב"ך כשר – אפילו שאינם בני חיובא.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












