ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ז: 8- עד ח: 1-)
חלק א - גודל סוכה עגולה
(מקביל לסוגיה בעירובין ע"ו לגבי גודל החלון שבין שתי חצרות)
[כללים גיאומטריים:
1. הקף מעגל = קוטר X 3 (קרוב לפאי – 3.14).
2. אלכסון ריבוע = צלע X 1.4 (קרוב לשורש 2 – 1.41).
3. עיגול בתוך ריבוע: עיגול X 1 ושליש = ריבוע (וכן: ריבוע X 3/4 = עיגול).
4. עיגול מחוץ לריבוע – ההיקף הוא אלכסון הריבוע X 3.
א. חישוב כמה אמור להיות היקף הסוכה לפי רבי -
- a.12 (עיגול עם קוטר 4).
דחייה– זה עיגול של 4, אבל ריבוע של 4 זה רחב יותר.
- b.16, כמו היקף הריבוע
(חישוב הגמרא להיקף הריבוע - כיון שריבוע שסביב עיגול הנו פי 1 ושליש –12X 1ושליש = 16).
דחייה– עיגול של 16 אמנם גדול בשטח אבל לא מכסה את כל הריבוע בפינות).
- c.16.8 -
עיגול שיכול להקיף ריבוע של 4 על 4,
קוטר העיגול הוא אלכסון הריבוע,
אלכסון הריבוע = 1.4 X 4 = 5.6,
היקף המעגל = האלכסון (שזה הקוטר) כפול 3 = 5.6 X 3 = 16.8.
ב. רי"ח –היקף 24 אנשים.
וזה קשה, כי לכאורה אדם אחד יושב באמה, וזה 24 אמות!
הסברים: (ח. שליש עליון)
כיוון ראשון – החישוב לא נכון
רבני קיסריה – רי"ח סבר שהאלכסון אינו 1.4 אלא 2.
דחייה– הרי אינו כך!
כיוון שני –לא הבנו את רי"ח נכון, ויש שני גורמים:
- A.רי"ח לא דייק.
זה לא מספיק, כי לא סביר שלא דייק עד כדי כך ואמר 24
- B.רי"ח לא אמר 24 אמה אלא:
- 1.16 אמה (כל אדם תופס 2/3 אמה, 24*2/3=16).
דחייה– לא יתכן שלא דייק והקל.
- 2.18 אמה ולא דייק והחמיר(אדם תופס אמה, אך הכוונה היא 24 אנשים מחוץ למעגל של הסוכה (קוטר 8), יוצא שהמעגל של הסוכה עצמה הוא פחות 2 אמות בקוטר (אמה של אדם בכל צד) = 6 קוטר, יוצא שמעגל הסוכה הוא 18).
(ח: 2+)
חלק ב – לשמה בסוכה - סוכה לפנים מסוכה וסוכת גנב"ך ורקב"ש
הקדמה – בדף הבא נראה שלפי ב"ה אין צורך בסוכה לשמה.
אבל, היום נראה שבכל זאת יש שני צרכים:
א. ר' לוי – ר"מ – צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות
ולכן בית שממילא גר בו, לא נחשב,
ולכן שתי סוכות של יוצרים, בפנימית גר ובחיצונית מוכר, הפנימית פסולה החיצונית כשרה.
(ולגבי מזוזה – הפנימית חייבת, החיצונית פטורה כי לא גר בה וגם לא נחשבת בית שער לפנימית כי הפנימית אינה קבועה מספיק שיהיה לה בית שער).
ב. שהסוכה נעשתה לצורך הצל ולא לצורך הדפנות (להצניע).
ולכן ברייתא א וברייתא ב שהתירו סוכת גנב"ך ורקב"ש דורשים "ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה" –רב חסדא: שעשאה לשם צל.
[פירוט הברייתות –
ברייתא א– סוכת גנב"ך– גויים, נשים, בהמה, כותים,
ואפילו רקב"ש כשר אפילו שאינה קבועה.
ברייתא ב– סוכת רקב"ש–רועים, קייצים, בורגנין, שומרי פירות,
ואפילו גנב"ך כשר – אפילו שאינם בני חיובא.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך ללמוד אמונה?

איך ללמוד גמרא?

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

בריאת העולם של פסח

למה ללמוד גמרא?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















