ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ז: 8- עד ח: 1-)
חלק א - גודל סוכה עגולה
(מקביל לסוגיה בעירובין ע"ו לגבי גודל החלון שבין שתי חצרות)
[כללים גיאומטריים:
1. הקף מעגל = קוטר X 3 (קרוב לפאי – 3.14).
2. אלכסון ריבוע = צלע X 1.4 (קרוב לשורש 2 – 1.41).
3. עיגול בתוך ריבוע: עיגול X 1 ושליש = ריבוע (וכן: ריבוע X 3/4 = עיגול).
4. עיגול מחוץ לריבוע – ההיקף הוא אלכסון הריבוע X 3.
א. חישוב כמה אמור להיות היקף הסוכה לפי רבי -
- a.12 (עיגול עם קוטר 4).
דחייה– זה עיגול של 4, אבל ריבוע של 4 זה רחב יותר.
- b.16, כמו היקף הריבוע
(חישוב הגמרא להיקף הריבוע - כיון שריבוע שסביב עיגול הנו פי 1 ושליש –12X 1ושליש = 16).
דחייה– עיגול של 16 אמנם גדול בשטח אבל לא מכסה את כל הריבוע בפינות).
- c.16.8 -
עיגול שיכול להקיף ריבוע של 4 על 4,
קוטר העיגול הוא אלכסון הריבוע,
אלכסון הריבוע = 1.4 X 4 = 5.6,
היקף המעגל = האלכסון (שזה הקוטר) כפול 3 = 5.6 X 3 = 16.8.
ב. רי"ח –היקף 24 אנשים.
וזה קשה, כי לכאורה אדם אחד יושב באמה, וזה 24 אמות!
הסברים: (ח. שליש עליון)
כיוון ראשון – החישוב לא נכון
רבני קיסריה – רי"ח סבר שהאלכסון אינו 1.4 אלא 2.
דחייה– הרי אינו כך!
כיוון שני –לא הבנו את רי"ח נכון, ויש שני גורמים:
- A.רי"ח לא דייק.
זה לא מספיק, כי לא סביר שלא דייק עד כדי כך ואמר 24
- B.רי"ח לא אמר 24 אמה אלא:
- 1.16 אמה (כל אדם תופס 2/3 אמה, 24*2/3=16).
דחייה– לא יתכן שלא דייק והקל.
- 2.18 אמה ולא דייק והחמיר(אדם תופס אמה, אך הכוונה היא 24 אנשים מחוץ למעגל של הסוכה (קוטר 8), יוצא שהמעגל של הסוכה עצמה הוא פחות 2 אמות בקוטר (אמה של אדם בכל צד) = 6 קוטר, יוצא שמעגל הסוכה הוא 18).
(ח: 2+)
חלק ב – לשמה בסוכה - סוכה לפנים מסוכה וסוכת גנב"ך ורקב"ש
הקדמה – בדף הבא נראה שלפי ב"ה אין צורך בסוכה לשמה.
אבל, היום נראה שבכל זאת יש שני צרכים:
א. ר' לוי – ר"מ – צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות
ולכן בית שממילא גר בו, לא נחשב,
ולכן שתי סוכות של יוצרים, בפנימית גר ובחיצונית מוכר, הפנימית פסולה החיצונית כשרה.
(ולגבי מזוזה – הפנימית חייבת, החיצונית פטורה כי לא גר בה וגם לא נחשבת בית שער לפנימית כי הפנימית אינה קבועה מספיק שיהיה לה בית שער).
ב. שהסוכה נעשתה לצורך הצל ולא לצורך הדפנות (להצניע).
ולכן ברייתא א וברייתא ב שהתירו סוכת גנב"ך ורקב"ש דורשים "ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה" –רב חסדא: שעשאה לשם צל.
[פירוט הברייתות –
ברייתא א– סוכת גנב"ך– גויים, נשים, בהמה, כותים,
ואפילו רקב"ש כשר אפילו שאינה קבועה.
ברייתא ב– סוכת רקב"ש–רועים, קייצים, בורגנין, שומרי פירות,
ואפילו גנב"ך כשר – אפילו שאינם בני חיובא.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













