(מח. במשנה – מט. 3+)

א. שלמי שמחה כל שמונה (גם בשמיני עצרת)

למרות שבפסוק כתוב – "שבעת ימים",

מרבים מ"ושמחת בחגך... והיית אך שמח" גם את ליל שמיני עצרת (ואז בקל וחומר את יום שמיני עצרת).

[ו"אך" ממעט שלא מרבים לילה ראשון של סוכות, ומעדיפים לרבות את ליל שמנ"ע כי שם זה פחות חידוש].

ב. סוכה שבעה ולא שמונה ימים

A. ביום השביעי לא מפרק את הסוכה, אך אחרי מנחה קטנה יכול להכניס כלים לבית לכבוד החג.

B. ביום השמיני לא יושבים בסוכה (נראה כ"בל תוסיף"),

            אם אין לו ברירה, יעשה סימן –

1. יפרק חלק מהסכך,


2. יכניס משהו שאסור להכניס לסוכה (נר לסוכה קטנה, כלים מלוכלכים לסוכה גדולה).


3. 1.המילוי –

ג. ניסוך המים –

במשנה בתחילת הפרק – שבעה, במשנתנו – ר"י – שמונה.

תהליך ניסוך המים –

ממלאים בכלי של –

ת"ק – שלושה לוגים (כמו ניסוך היין),

ר"י – לוג אחד.

            ותקעו והריעו ותקעו – "ושאבתם מים בששון".

                        [אגב, שני סיפורים על מין שקראו לו ששון].

1. 2.העליה לכבש – לצד שמאל, כדי שהיין והמים לא יספגו עשן.

למרות שבדרך כלל תמיד פונים לימין.

1. 3.שני הכלים ששפכו אליהם –


2. היו שניים – של מים במערב ושל יין במזרח, אך הם שינו לא נורא.


3. ממה עשוים –

ת"ק – כסף

ר"י – סיד, ונראים כסף כי היין שינה את צבעם (גם בכלי של המים לפעמים שמו בטעות יין).

1. החור שבתחתיתם – בשל היין היה גדול יותר, כדי שיסיימו לזרום החוצה באותו זמן,

לר"י – פי שלוש

לרבנן – גדול בקצת, כי יין יותר סמיך.

1. 4.שפך עם הידיים למעלה, שיראו שאינו עושה כצדוקים ושופך על רגליו לא ולכלים,

כפי שקרה פעם, ורגמוהו באתרוגים ואבנים,

(וגם פגמו במזבח, וסתמו עם גוש מלח עד שיתקנו).