ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם אביבי בן עליזה ארדיטי הי"ד
וְאַחַר שֶׁצִּוָּה בְּמִנּוּי הַדַּיָּנִים: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", הִתְחִיל בְּמַה* שֶּׁהוּא יוֹתֵר רָאוּי* שֶׁיִּהְיוּ יוֹתֵר זְרִיזִים הַשּׁוֹפְטִים לְעָנְשׁוֹ וּלְיַסְּרוֹ, וְהוּא: עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ* קוֹדֵם בַּטֶּבַע וּבַסֵּדֶר לָעֲנָפִים וְלַסְּעִיפִים, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאִסּוּר הָעֲנָפִים הוּא יוֹתֵר קַל הַדָּבָר מָצוּי בְּיוֹתֵר שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ דְמִיבְדַל בְּדִילִי* אִינְשֵׁי מִינֵּיהּ, וְהַדָּבָר רָחוֹק שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנִּרְמַז בַּפָּרָשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ עוֹד.
נטיעת אילן בהר הבית
וְהִזְהִיר שֶׁלֹּא נִטַּע אִילָן בְּהַר הַבַּיִת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְעָבְדוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּדָּבָר [עַצְמוֹ] אִסּוּר* כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים עוֹשִׂים כֵּן בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם •, צִוָּנוּ כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, לְפִי שֶׁדִּמְיוֹן חֲלוּשֵׁי הַדֵּעוֹת* יַשְׁוֶה הַדְּבָרִים שֶנִגְלֵיהֶם דּוֹמִים וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְחַלְּפוּת רַב בְּעֶצֶם. וּמִזֶּה הַטַּעַם נֶאֶסְרָה הַמַּצֵּבָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה בִּימֵי הָאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: מִפְּנֵי שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
מה משמעות מקומו בפרשה של איסור מום
וְסָמַךְ לָזֶה (דברים יז א): "לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם". וְצָרִיךְ טַעַם לִסְמִיכוּת זֶה וּלְבָאֵר לָמָּה בָּאָה אַחַר אַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְרָאִיתִי לְרַבִּי אַבְרָהָם* זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּזֶה דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַסְפִּיקִים.
שלא נתיר מום כי הגויים אוסרים
וְעַל דַּעְתִּי: מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שָׂנֵא הַמַּצֵּבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֲהֵבָהּ תְּחִלָּה – לְפִי שֶׁהֵם אֲהֵבוּהָ, אִם כֵּן, אַחַר* שֶׁאָנוּ מַרְחִיקִים מַה שֶּׁהֵם* מְקָרְבִים, [יֵשׁ לָנוּ לְקָרֵב מַה שֶּׁהֵם מַרְחִיקִים, וְאַחַר שֶׁאֵינָם מַקְרִיבִים] בְּהֵמָה (שֶׁאֵינָהּ) [שֶׁהִיא] מְחֻסֶּרֶת אֵבָר כַּמְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת "עֲבוֹדָה זָרָה" (ה ב) שֶׁלֹּא נַרְחִיקָהּ* אֲנַחְנוּ, אֲבָל נַרְחִיק הַמּוּמִין שֶׁאֵינָם מַרְחִיקִים, וְלֹא נַרְחִיק מַה שֶּׁהֵם מַרְחִיקִים. לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ וְאָמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה כֵּן, שֶׁאָסוּר לָנוּ לִזְבֹּחַ לַה' אֱלֹהֵינוּ כָּל בְּהֵמָה שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲלַת מוּם אוֹ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כָּל דָּבָר רַע מֵאֵיזֶה מִין שֶׁיִּהְיֶה. וְנָתַן הַסִּבָּה בָּזֶה וְאָמַר: "כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא", כְּלוֹמַר: כִּי שְׁאָר הַדְּבָרִים כֻּלָּם שֶׁמְּנָעָם הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לְהִדַּמּוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵין בָּהֶם דָּבָר שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מִמֶּנּוּ בִּזָּיוֹן לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן בְּזוֹבֵחַ מָשְׁחָת* לִפְנֵי ה', כִּי תִהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ נְמִבְזָה* בְּכָךְ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלאכי א ח): "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ* הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׁא פָנֶיךָ".
___________________________________
הִתְחִיל בְּמַה – באיסור נטיעת אילן בהר הבית. רָאוּי – חשוב ונצרך. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ וכו' – והיה ראוי שיקדים איסור עבודה זרה שממנו מסתעף איסור נטיעה בהר הבית. דְמִיבְדַל בְּדִילִי וכו' – אנשים מתרחקים ממנה. אִסּוּר – איסור עבודה זרה. חֲלוּשֵׁי הַדֵּעוֹת – אנשים ששכלם חלש ומדמה דברים דומים אע"פ שבמהותם הם שונים בתכלית. רַבִּי אַבְרָהָם – אבן עזרא. אַחַר - מכיוון. הֵם – עובדי העבודה זרה. שֶׁלֹּא נַרְחִיקָהּ – היה עולה בטעות בדעתנו. מָשְׁחָת – בעל מום. נְמִבְזָה - בזויה. לְפֶחָתֶךָ – מושל, שליט.
ביאורים
לאחר שמסיימת התורה לעסוק בפרשת שופטים במינוי השופטים ובדרך התנהלות המשפט הרצויה, היא עושה מעבר חד לנושא חדש לחלוטין – איסור נטיעת אשרה ונטיעת עצים בהר הבית, ומשם אל נושא נוסף – הקרבת קרבן בעל מום. מכיוון שהתורה לא 'סתם' עוברת מנושא לנושא, אלא בוודאי שיש קשר בין דבר לדבר, מסביר הר"ן מדוע דִינים אלו הובאו בזה אחר זה.
למדנו לעיל שתפקידה של מערכת המשפט בעם ישראל היא הנהגת העולם על פי דרך ה'. מכיוון שכך, מתבקש הדבר שמיד לאחר העיסוק במערכת זו, נעבור לעסוק באחת ההתמודדויות היסודיות – המלחמה בעבודה זרה. העבודה זרה עומדת בסתירה גמורה לידיעה שהקב"ה הוא הבורא היחיד של העולם ושכּל המציאות מונהגת על ידו ובהשגחתו. לכן, אחד התפקידים החשובים של הדיינים הוא המלחמה בעבודה זרה.
אלא שלפי זה, היה צריך להתחיל עם החלק החמור ביותר – עם האיסור לעבוד עבודה זרה בעצמו, שהוא הדבר העיקרי שיש להרחיקו, ולא עם איסורי הנטיעה המשמשים כענפים לאיסור עצמו?
הר"ן משיב שדווקא הדברים הקלים צריכים זהירות מיוחדת כיוון שהנטייה היא להקל בהם יותר, ולכן דווקא בהם פתחה התורה, כדי להדגיש שגם מהם צריך מאד להיזהר.
התורה מדריכה אותנו להתרחק מדברים שיש בהם דמיון חיצוני לעבודה זרה, אף שאינם שליליים בעצמם. הסיבה לכך היא, שחלק מהאנשים מסתכלים בהסתכלות שטחית, ובשל הדמיון החיצוני הם יחשבו שהדברים זהים במהותם. בשל כך אוסרת התורה נטיעת אילנות בהר הבית, ובניית מצבה לעבודת ה', פעולות הדומות חיצונית לעבודת אלילים.
לעומת זאת, יש להיזהר גם מטעות לכיוון השני. היה ניתן לחשוב, שמכיוון שדרך עובדי האלילים לאסור הקרבת בהמה שחסר אחד מאיבריה לעבודתם, יש להתיר הקרבת קרבן כזה לה', כדי ליצור הרחקה ככל הניתן מדרכם. אמנם מסקנה זו היא שגויה, הקרבת קרבן בעל מום יש בה בזיון וזלזול לעבודת ה'. נכון הוא שיש לעסוק במלחמה נגד הרע, ובהתרחקות ממנו, אך יש להיזהר שמלחמה זו לא תפגע בטוב ובעבודת ה' השלמה.
הרחבות
•המצבה – הכלל המאוחד בעבודת ה'
מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים עוֹשִׂים כֵּן בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם. הר"ן מבאר שהמצבה נאסרה לנו משום עבודה זרה. אם כן, מדוע בזמן האבות המצבה הייתה אהובה לה'?
הרב קוק מבאר שמצבה היא אבן אחת סביבה התאספו אנשים לעבודת ה', בניגוד למזבח העשוי מאבנים רבות . המצבה מורה על אחדות וכך גם הייתה עבודת ה' בימי האבות – בדרך יחידה: בימי אברהם באהבה, בימי יצחק ביראה, ובימי יעקב בכח התורה. אך לאחר ימי האבות, עם ישראל נפרד לשנים עשר דרכים חלוקות - השבטים, דרכם מתגלה הקדושה בעולם בדרכים מגוונות ומאז הדרך לעבודת ה' תתבצע במזבח הבנוי ממספר אבנים ולא במצבה בעלת אבן אחת.
"וכן הוא רצון ה' שכל אחד ואחד יעסוק בתורה ומצות לפי מדתו רק שיתאחד עם הכלל וילך על פי דרך התורה. על כן כל זמן שהיה דרך אחד לרבים היתה עבודה רצויה על מצבה של אבן אחת, לרמז על כח אחד ודרך אחד, אבל אחר כך רצה הקב"ה שעל ידי ריבוי הדרכים ושינוי הדעות וכל אחד יתנהג בתורה ועבודה כפי ענינו וכולם יתכוונו לשם שמים, בזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול. על כן, רצונו דוקא במזבח של הרבה אבנים שכולן מתחברות יחד, אבל מצבה שנא, שעכשיו מורה מצבה על דרך אחד נבדל, וזה לא ירצה בעיני ה'".[מדבר שור עמ' עד] מטרת העבודה הזרה היא להתנגד לאחדות ה' בעולם. המצבה כנגדה, עשויה מאבן אחת ומבטאת את האחדות השורה בעולם. לכן המצבה התאימה כל זמן שהיה ביטוי לאחדות זו במציאות, אך כשנתעוררה שוב העבודה הזרה ועוררה פירודים במציאות, ואף המצבה כבר התחילה לשמש לעבודה זרה - נאסרה.
שאלות לדיון
באיזו זכות אנו באים להעניש את מי שעובד אל אחר? כך הוא מאמין!
נראה שהגויים התעסקו יותר בהקרבת קורבנות מאשר בפולחן לאילנות. מדוע אם כן התורה לא אסרה גם את הקורבנות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
