ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כל טוב
"כִּי יִפָּלֵא"
[לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים]
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז ח).
הכרעת המחלוקות
הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת הִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶיִּשְׁתַּוּוּ* הַחֲכָמִים כֻּלָּם בַּדִּינִים הַפְּרָטִיִּים הַמִּתְיַלְּדִים בְּכָל יוֹם, וְלָכֵן, לְסַלֵּק כָּל סָפֵק מִיִּשְׂרָאֵל צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִהְיוֹת מַכְרִיעֵי הַמַּחֲלֹקֶת – כַּת הַסַּנְהֶדְרִין, וּבָזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ שׁוּם סָפֵק בִּזְמַנָּם שֶׁלֹּא יִתְבָּאֵר. וְכֵן אָמְרוּ בְּפֶרֶק "הַנֶּחְנָקִים" (סנהדרין פח ב): "תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בִּתְחִלָּה לֹא הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וּשְׁנֵי בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּשְׁאָר בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִים בְּכָל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁאֹל שׁוֹאֵל מִבֵּית דִּינוֹ, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו וכו', אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִים מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים יוֹשְׁבִים בַּחֵיל*, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּפְנֵיהֶם, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו, עוֹמְדִים עַל הַמִּנְיָן* – אִם רַבּוּ הַמּטַמְּאִין טִמְּאוּ, וְאִם רַבּוּ הַמְטַהֲרִין טִהֲרוּ. מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם*, רַבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת". וּלְפִי שֶׁזֶּה עִקַּר הַדָּת הֶחְמִירוּ בְּעֹנֶשׁ זָקֵן מַמְרֶה* מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם רָצוּ בֵּית דִּין לִמְחֹל אֵין מוֹחֲלִין, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
___________________________________
שֶיִּשְׁתַּוּוּ – יסכימו לדעה אחת. חֵיל – מקום בהר הבית. הַמִּנְיָן – ספירת קולות. שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם – את רבותיהם. זָקֵן מַמְרֶה – תלמיד חכם המורה הלכה בניגוד להוראת הסנהדרין.
הקדמה
בתולדות העמים נוכל לראות כי תמיד לצד אנשי המעשה המתעסקים בהווה ובמוחש, קמו מתוך האנושות אנשי רוח אשר ביקשו ליצור חיבור עם העולם שמעבר לצרכים החומריים, כדוגמת זקני העדה, חכמים, סופרים ומורי דרך. לעיתים, שימשו אישים אלה כמנהיגים שניסו להדריך את האומה בכללותה, ולעיתים התערו בעם ופעלו בצורה פרטנית.
בדרוש השנים עשר, עוסק הר"ן בהנהגה הרוחנית של עם ישראל. בדרוש זה נלמד על אנשי הרוח שבאומה המכוונים אותה למילוי תפקידה. בתחילה נלמד על חכמי ישראל. נלמד על כוחה וחיוניותה של הסנהדרין, הרשות המכריעה בענייני העם בכלל, ובדיני התורה בפרט, ועל הממשיכים את דרכה, חכמי ישראל וגאוניהם לאורך הדורות. לאחר מכן ננסה לברר את היחס בין החכמים לנביאים. נלמד מדוע 'חכם עדיף מנביא' ואיך רוח הקודש מופיעה גם בתלמידי החכמים. בבואנו לעסוק בנביאים, נכיר תחילה מיני כשפים שהיו נהוגים בקרב אומות העולם: הקוסמות, העוננות, הניחוש והכישוף, ושכנגדם נתן לנו הקב"ה את הנבואה. נברר מדוע התורה אסרה אותם, ומאיזו השקפת עולם הם נובעים. נלמד מתי ניחוש וכישוף אסורים ובאילו תנאים התירה התורה לעשותם. ולבסוף, אחרי שעמדנו על ההבדל בין הקוסמים והמכשפים לנביאי האמת, נלמד על התנאים להכרת נביא אמת, באלו מקרים מותר לקבל את דבריו ובאלו לא.
ביאורים
"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים". בהר סיני ניתנה התורה הקדושה למשה רבנו. היא ניתנה לו 'מפי הגבורה' על ידי הקב"ה עצמו, ומאז, דור אחרי דור, היא נמסרת לחכמי אותו הדור, על מנת ללמד את עם ישראל ולהדריכו בנתיבות האמת. ואכן, לאורך ההיסטוריה היוו חכמי התורה מוקד לכל פנייה בין בתיקון חיי היחיד, ובין בהנהגת האומה כולה.
עם קבלת התורה, במעמד הנשגב בהר סיני, הוענק לחכמים כח – היכולת לפסוק ולהכריע בדיני התורה. מהי חשיבותה של יכולת זו? 'שבעים פנים לתורה' אומר הזוהר הקדוש [בראשית מז:]. התורה יכולה להתפרש בדרכים רבות. ישנן אמנם הלכות שהתקבלו במסורת ועליהן אין וויכוח, אך ככלל, הגמרא הראשונים והאחרונים, מלאים במחלוקות בפירוש פסוקי התורה ובדינים הנלמדים מהם.
מגוון האפשרויות הרחב בהבנת התורה, נובע מהיותה אלוהית. ריבוי האפשרויות בבית המדרש מקרב אותנו ולו במעט להשגתו של הקב"ה, שאינה מצומצמת לפירוש אחד בלבד. אולם העושר הנרחב המופיע בזמן הלימוד, עלול ליצור תקלות בחיי המעשה, בהם אנו צריכים לדעת כיצד לנהוג, וכפי איזו דעה לפסוק. לשם כך נתן הקב"ה לחכמי ישראל את הכח לפסוק הלכה ולהכריע כאחת הדעות, גם אם היא לא ההסבר היחיד, ומה שפסקו זהו רצון ה'.
ריבוי האפשרויות בהבנת דברי התורה עלולות ליצור מחלוקות רבות. לשם כך יצרה התורה מערכת שמטרתה להכריע מחלוקות. בכל עיר היה בית דין של עשרים ושלושה דיינים, אליו הייתה מגיעה כל שאלה. בבית הדין היו מכריעים במקום. ואם לא הגיעו להסכמה, היו עולים לבית הדין הגדול בירושלים, וההכרעה היוצאת משם נקבעה להלכה הנהוגה בישראל, ומעתה לא היה מקום לדעות אחרות באותו עניין. התורה יצרה מערכת שנותנת מענה לכל בעיה אם על ידי מסורת מסיני, ואם על ידי הכרעת הסנהדרין. מגמת התורה היא שכל העם יהיה מאוחד מבחינה הלכתית, כדי לא ליצור פילוגים הפוגעים באחדות האומה. לפיכך ברור אפוא, מדוע עונשו של 'זקן ממרא', היוצא כנגד פסקם של הסנהדרין, הוא כה חמור. זקן ממרא יכול להיות רק תלמיד חכם גדול שאף נסמך על ידי הסנהדרין עצמה. ובכל זאת, הגם שדבריו וודאי משתלבים בפסיפס ההבנות בתורה, כאשר זה מגיע להלכה בפועל, הוא מהווה סכנה ביצירת פירוד. יתר על כן, מציאות של שתי תפיסות שונות של התורה אף עלולה ליצור זלזול בדברי חכמים, כאילו אין דבריהם מוכרחים ואמיתיים.
שאלות לדיון
כיצד ייתכן שאין שום ספק בעולם עליו יאמרו חכמי הסנהדרין "איננו יודעים"? האם הם כל יכולים?
"שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם" – תלמידים אלו הינם התנאים מהם אנו יונקים את כל התורה שבעל-פה. כיצד ניתן להתייחס אליהם בכבוד לאור דברים אלו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
