ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כל טוב
"כִּי יִפָּלֵא"
[לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים]
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז ח).
הכרעת המחלוקות
הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת הִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶיִּשְׁתַּוּוּ* הַחֲכָמִים כֻּלָּם בַּדִּינִים הַפְּרָטִיִּים הַמִּתְיַלְּדִים בְּכָל יוֹם, וְלָכֵן, לְסַלֵּק כָּל סָפֵק מִיִּשְׂרָאֵל צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִהְיוֹת מַכְרִיעֵי הַמַּחֲלֹקֶת – כַּת הַסַּנְהֶדְרִין, וּבָזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ שׁוּם סָפֵק בִּזְמַנָּם שֶׁלֹּא יִתְבָּאֵר. וְכֵן אָמְרוּ בְּפֶרֶק "הַנֶּחְנָקִים" (סנהדרין פח ב): "תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בִּתְחִלָּה לֹא הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וּשְׁנֵי בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּשְׁאָר בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִים בְּכָל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁאֹל שׁוֹאֵל מִבֵּית דִּינוֹ, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו וכו', אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִים מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים יוֹשְׁבִים בַּחֵיל*, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּפְנֵיהֶם, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו, עוֹמְדִים עַל הַמִּנְיָן* – אִם רַבּוּ הַמּטַמְּאִין טִמְּאוּ, וְאִם רַבּוּ הַמְטַהֲרִין טִהֲרוּ. מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם*, רַבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת". וּלְפִי שֶׁזֶּה עִקַּר הַדָּת הֶחְמִירוּ בְּעֹנֶשׁ זָקֵן מַמְרֶה* מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם רָצוּ בֵּית דִּין לִמְחֹל אֵין מוֹחֲלִין, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
___________________________________
שֶיִּשְׁתַּוּוּ – יסכימו לדעה אחת. חֵיל – מקום בהר הבית. הַמִּנְיָן – ספירת קולות. שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם – את רבותיהם. זָקֵן מַמְרֶה – תלמיד חכם המורה הלכה בניגוד להוראת הסנהדרין.
הקדמה
בתולדות העמים נוכל לראות כי תמיד לצד אנשי המעשה המתעסקים בהווה ובמוחש, קמו מתוך האנושות אנשי רוח אשר ביקשו ליצור חיבור עם העולם שמעבר לצרכים החומריים, כדוגמת זקני העדה, חכמים, סופרים ומורי דרך. לעיתים, שימשו אישים אלה כמנהיגים שניסו להדריך את האומה בכללותה, ולעיתים התערו בעם ופעלו בצורה פרטנית.
בדרוש השנים עשר, עוסק הר"ן בהנהגה הרוחנית של עם ישראל. בדרוש זה נלמד על אנשי הרוח שבאומה המכוונים אותה למילוי תפקידה. בתחילה נלמד על חכמי ישראל. נלמד על כוחה וחיוניותה של הסנהדרין, הרשות המכריעה בענייני העם בכלל, ובדיני התורה בפרט, ועל הממשיכים את דרכה, חכמי ישראל וגאוניהם לאורך הדורות. לאחר מכן ננסה לברר את היחס בין החכמים לנביאים. נלמד מדוע 'חכם עדיף מנביא' ואיך רוח הקודש מופיעה גם בתלמידי החכמים. בבואנו לעסוק בנביאים, נכיר תחילה מיני כשפים שהיו נהוגים בקרב אומות העולם: הקוסמות, העוננות, הניחוש והכישוף, ושכנגדם נתן לנו הקב"ה את הנבואה. נברר מדוע התורה אסרה אותם, ומאיזו השקפת עולם הם נובעים. נלמד מתי ניחוש וכישוף אסורים ובאילו תנאים התירה התורה לעשותם. ולבסוף, אחרי שעמדנו על ההבדל בין הקוסמים והמכשפים לנביאי האמת, נלמד על התנאים להכרת נביא אמת, באלו מקרים מותר לקבל את דבריו ובאלו לא.
ביאורים
"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים". בהר סיני ניתנה התורה הקדושה למשה רבנו. היא ניתנה לו 'מפי הגבורה' על ידי הקב"ה עצמו, ומאז, דור אחרי דור, היא נמסרת לחכמי אותו הדור, על מנת ללמד את עם ישראל ולהדריכו בנתיבות האמת. ואכן, לאורך ההיסטוריה היוו חכמי התורה מוקד לכל פנייה בין בתיקון חיי היחיד, ובין בהנהגת האומה כולה.
עם קבלת התורה, במעמד הנשגב בהר סיני, הוענק לחכמים כח – היכולת לפסוק ולהכריע בדיני התורה. מהי חשיבותה של יכולת זו? 'שבעים פנים לתורה' אומר הזוהר הקדוש [בראשית מז:]. התורה יכולה להתפרש בדרכים רבות. ישנן אמנם הלכות שהתקבלו במסורת ועליהן אין וויכוח, אך ככלל, הגמרא הראשונים והאחרונים, מלאים במחלוקות בפירוש פסוקי התורה ובדינים הנלמדים מהם.
מגוון האפשרויות הרחב בהבנת התורה, נובע מהיותה אלוהית. ריבוי האפשרויות בבית המדרש מקרב אותנו ולו במעט להשגתו של הקב"ה, שאינה מצומצמת לפירוש אחד בלבד. אולם העושר הנרחב המופיע בזמן הלימוד, עלול ליצור תקלות בחיי המעשה, בהם אנו צריכים לדעת כיצד לנהוג, וכפי איזו דעה לפסוק. לשם כך נתן הקב"ה לחכמי ישראל את הכח לפסוק הלכה ולהכריע כאחת הדעות, גם אם היא לא ההסבר היחיד, ומה שפסקו זהו רצון ה'.
ריבוי האפשרויות בהבנת דברי התורה עלולות ליצור מחלוקות רבות. לשם כך יצרה התורה מערכת שמטרתה להכריע מחלוקות. בכל עיר היה בית דין של עשרים ושלושה דיינים, אליו הייתה מגיעה כל שאלה. בבית הדין היו מכריעים במקום. ואם לא הגיעו להסכמה, היו עולים לבית הדין הגדול בירושלים, וההכרעה היוצאת משם נקבעה להלכה הנהוגה בישראל, ומעתה לא היה מקום לדעות אחרות באותו עניין. התורה יצרה מערכת שנותנת מענה לכל בעיה אם על ידי מסורת מסיני, ואם על ידי הכרעת הסנהדרין. מגמת התורה היא שכל העם יהיה מאוחד מבחינה הלכתית, כדי לא ליצור פילוגים הפוגעים באחדות האומה. לפיכך ברור אפוא, מדוע עונשו של 'זקן ממרא', היוצא כנגד פסקם של הסנהדרין, הוא כה חמור. זקן ממרא יכול להיות רק תלמיד חכם גדול שאף נסמך על ידי הסנהדרין עצמה. ובכל זאת, הגם שדבריו וודאי משתלבים בפסיפס ההבנות בתורה, כאשר זה מגיע להלכה בפועל, הוא מהווה סכנה ביצירת פירוד. יתר על כן, מציאות של שתי תפיסות שונות של התורה אף עלולה ליצור זלזול בדברי חכמים, כאילו אין דבריהם מוכרחים ואמיתיים.
שאלות לדיון
כיצד ייתכן שאין שום ספק בעולם עליו יאמרו חכמי הסנהדרין "איננו יודעים"? האם הם כל יכולים?
"שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם" – תלמידים אלו הינם התנאים מהם אנו יונקים את כל התורה שבעל-פה. כיצד ניתן להתייחס אליהם בכבוד לאור דברים אלו?
אחדות זו מעבדה של בירורים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
דיני פלסטר בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
