ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי (הירש) בן דוד ושפרה ז"ל
וְכַוָּנַת כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיְתָה נֶעֱלֶמֶת מִיִּשְׂרָאֵל וְאוּלַי גַּם מִמֹּשֶׁה, וּלְסִבַּת כָּל זֶה הָיָה רָאוּי שֶׁיְּסַפְּקוּ* יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ תְּחִלָּה. וְהוּא שֶׁרָמַז וְאָמַר (שמות יד לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם" וגו', כְּלוֹמַר: אָז הִכִּירוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיוּ מֻפְלָאִים* מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ – שֶׁלֹּא הָיָה רַק לְסַבֵּב שֶׁמִּצְרִיִּים עַצְמָם יִכָּנְסוּ בַּיָּם. וּלְזוֹ הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ הוּא שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף (שם שם כא): "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה" וגו', וְאֵין סָפֵק, שֶׁהָרוּחַ הַזֶּה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לִקְרוֹעַ אֶת הַיָּם, אֲבָל רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹת פַּרְעֹה שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַפֹּעַל הַהוּא הָיָה טִבְעִי, לֹא נֵס, שֶׁאִלּוּ הָיָה חוֹשֵׁב כֵּן, לֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. וְאֵין לְהַפְלִיא* אֵיךְ הָיָה מִדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹתוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא הִטְעָהוּ בְּיוֹתֵר מִזֶּה, כְּשֶׁצִּוָּה (שם שם ב) שֶׁיַּחֲנוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי (פִּי הַחִרוֹת) [בַּעַל צְפוֹן] כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ: יִרְאָתָם* תָּבְעָה עֶלְבּוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִנֵּה הֻתְרוּ בָּזֶה סְפֵקוֹת רַבּוֹת שֶׁרָאוּי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ עַל כָּל מַשְׂכִּיל.
התרת הספקות בקריעת ים סוף
וְהָעוֹלֶה מִכֹּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא: שֶׁמִּתְּחִלָּה הֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה עַל פִּי הָאוֹתוֹת, וְאִם כֵּן, כְּבָר יָדַעְנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיֵּאָמֵן בּוֹ הַנָּבִיא. וְלָזֶה הִסְפִּיק אֵלָיו בְּאוֹמְרוֹ (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים", כְּלוֹמַר: שֶׁתִּתְאַמֵּת נְבוּאָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִתְאַמְּתָה נְבוּאָתִי. וְשֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", הוּא שֶׁהֻתְרוּ מֵהֶם הַסְּפֵקוֹת וְנִתְבָּרְרוּ לָהֶם הַמְּבוּכוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּאֶמְצַע, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד •, אֲשֶׁר אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים בִּגְאֻלָּה זוֹ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת בְּעַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה הַגְּאֻלָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה הָיוּ רוֹאִים עַצְמָם נִגְאָלִים, וְעִם כָּל זֶה הָיוּ רוֹאִים פְּעָלִים וּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ סִבַּת גְּאֻלָּתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נִלְאִים* לַעֲמֹד עַל סִבָּתָם עַד שֶׁגִּלָּה ה' יִתְבָּרַךְ עִנְיָנָם. כָּל שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ שֶׁרָאוּי שֶׁנִּהְיֶה סְכָלִים* יוֹתֵר בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. מִפְּנֵי זֶה כָּתַב הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הל' מלכים פי"ב ה"ב) שֶׁלֹּא יִוָּדְעוּ הַדְּבָרִים הָהֵם אֵיךְ יִהְיוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ.
___________________________________
שֶׁיְּסַפְּקוּ – שיפול ספק. מֻפְלָאִים – נעלמים, לא מובנים. לְהַפְלִיא – לתמוה. יִרְאָתָם וכו' – עבודה זרה של מצרים תובעת את עלבון המצריים, ואינה מאפשרת לישראל להמשיך בדרכם. נִלְאִים – לא מצליחים. סְכָלִים – לא מבינים.
ביאורים
הר"ן חותם את הדְרוש, בעיסוק בדורות שלנו, שבהם הדרכים הארוכות כל כך שעשה העולם הזה, הולכות ומגיעות לידי מימוש, וכן בעיסוק בעתיד המובטח לעם ישראל. הר"ן לימד אותנו, דרך לימוד ענייני יציאת מצרים, שקיים פער גדול בין ההבנה האנושית לתכנית האלוהית, עד כדי כך שעם ישראל שלא הבין את מעשיו של משה רבנו שנעשו בדבר ה', היה זקוק להמתין עד לקריעת ים סוף כדי להאמין ממש בה' ובמשה.
גם בדורות שלנו, ובודאי בתקופות של ימות המשיח, ושל הגאולה העתידה, יתרחשו דברים שקשה לנו להבינם בעיניים האנושיות שלנו. איננו מבינים מה בדיוק מתכנן בורא עולם, ומהן הדרכים, לעיתים העקיפות, שבהן הוא עושה את מעשיו.
ברגעים שלפני רדיפת המצרים אחרי ישראל, הקב"ה דאג להחזיר את ישראל אחורה ל'פי החירות', כדי שפרעה יחשוב שישראל נבוכים במדבר, וירצה לרדוף אחריהם. ברגעים שלפני קריעת ים סוף, כאשר רצה הקב"ה שהמצרים יקבלו את ההחלטה השגויה להיכנס לים, הוא דאג להביא רוח קדים עזה על מנת שהמצרים יחשבו שהיא זו שגרמה לקריעת הים, ולא השגחת ה', ובכך הוא גרם להם להיענש ולטבוע בים. כך גם בדורות שלנו, לעיתים אנו נפגשים בסיבוכים, בדברים שלא מתרחשים כמו שהיינו מצפים, אולם עלינו לזכור שכל מה שקורה לנו מכוון ומושגח, ובסופו של דבר הכל מנוהל על פי רצון ה', ועל פי הנהגתו, באופן שבסופו של דבר הטוב ינצח ויצליח, ויתברר איך הדרכים הארוכות כולן היו מכֻוונות אליו.
הרחבות
•מהלכי הגאולה
כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד. הר"ן במסקנת דבריו מוכיח מגאולת מצריים שגם כאשר הדברים המתרחשים לנגד עינינו אינם נראים כלל כהתקדמות הגאולה, עלינו להאמין ולדעת שהקב"ה מוביל את מהלך הגאולה בדרך הנסתרת מעינינו. דברים דומים כותב רס"ג : "בעבור זה שונה לנו זכר יציאת מצרים במקומות רבים מהתורה, ומזכירנו מה שראינוהו. ואם נשאר דבר ממה שעשה לנו בגלות מצרים שלא הזכירו בפירוש בגאולה הזאת, הוא נכנס תחת מאמרו: 'כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאֶנּוּ נפלאות' [מיכה ז, טו]. ועל כן אנחנו סובלים ומיחלים מה שיעדנו (כלומר, הבטיחנו), לא נקוץ ולא נקצוף, אך נוסיף חוזק ואומץ, כמו שאמר: 'חִזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'' [תהילים לא, כה]. ומי שרואה אותנו בענין הזה (כלומר, בסבלות הגלות) הוא תמה עלינו, או חושב אותנו לכסילים, מפני שלא נסה כאשר נסינו (בגאולת מצרים, כמו שביאר כאן הר"ן) ולא האמין כאשר האמננו, והוא כמי שלא ראה זריעת החיטה, וכשהוא רואה מי שמשליך אותה בבקעת האדמה לצמוח, יחזיקנו לכסיל, ואיננו מכיר כי הוא (בעצמו) הכסיל, אלא בעת הקציר כשתשוב המידה עשרים או שלשים, וכן דמה הכתוב ואמר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו" [אמונות ודעות, מאמר שמיני].
שאלות לדיון
הר"ן אומר שלמרות האותות עדיין נשאר מקום לספיקות. כיצד אם כן ניתן להאמין באופן מוחלט לנביא?
האם ניתן לראות כיום, בתחייתו המחודשת של עם ישראל, אותות גאולה כפי שהיו ביציאת מצרים?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סוד ההתחדשות של יצחק
איך עושים קידוש?
אוי ויי!
מה מברכים על מנה אחרונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
