ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
הדרוש האחד עשר חלק כ"ד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי (הירש) בן דוד ושפרה ז"ל
וְכַוָּנַת כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיְתָה נֶעֱלֶמֶת מִיִּשְׂרָאֵל וְאוּלַי גַּם מִמֹּשֶׁה, וּלְסִבַּת כָּל זֶה הָיָה רָאוּי שֶׁיְּסַפְּקוּ* יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ תְּחִלָּה. וְהוּא שֶׁרָמַז וְאָמַר (שמות יד לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם" וגו', כְּלוֹמַר: אָז הִכִּירוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיוּ מֻפְלָאִים* מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ – שֶׁלֹּא הָיָה רַק לְסַבֵּב שֶׁמִּצְרִיִּים עַצְמָם יִכָּנְסוּ בַּיָּם. וּלְזוֹ הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ הוּא שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף (שם שם כא): "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה" וגו', וְאֵין סָפֵק, שֶׁהָרוּחַ הַזֶּה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לִקְרוֹעַ אֶת הַיָּם, אֲבָל רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹת פַּרְעֹה שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַפֹּעַל הַהוּא הָיָה טִבְעִי, לֹא נֵס, שֶׁאִלּוּ הָיָה חוֹשֵׁב כֵּן, לֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. וְאֵין לְהַפְלִיא* אֵיךְ הָיָה מִדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹתוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא הִטְעָהוּ בְּיוֹתֵר מִזֶּה, כְּשֶׁצִּוָּה (שם שם ב) שֶׁיַּחֲנוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי (פִּי הַחִרוֹת) [בַּעַל צְפוֹן] כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ: יִרְאָתָם* תָּבְעָה עֶלְבּוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִנֵּה הֻתְרוּ בָּזֶה סְפֵקוֹת רַבּוֹת שֶׁרָאוּי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ עַל כָּל מַשְׂכִּיל.
התרת הספקות בקריעת ים סוף
וְהָעוֹלֶה מִכֹּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא: שֶׁמִּתְּחִלָּה הֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה עַל פִּי הָאוֹתוֹת, וְאִם כֵּן, כְּבָר יָדַעְנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיֵּאָמֵן בּוֹ הַנָּבִיא. וְלָזֶה הִסְפִּיק אֵלָיו בְּאוֹמְרוֹ (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים", כְּלוֹמַר: שֶׁתִּתְאַמֵּת נְבוּאָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִתְאַמְּתָה נְבוּאָתִי. וְשֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", הוּא שֶׁהֻתְרוּ מֵהֶם הַסְּפֵקוֹת וְנִתְבָּרְרוּ לָהֶם הַמְּבוּכוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּאֶמְצַע, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד •, אֲשֶׁר אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים בִּגְאֻלָּה זוֹ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת בְּעַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה הַגְּאֻלָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה הָיוּ רוֹאִים עַצְמָם נִגְאָלִים, וְעִם כָּל זֶה הָיוּ רוֹאִים פְּעָלִים וּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ סִבַּת גְּאֻלָּתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נִלְאִים* לַעֲמֹד עַל סִבָּתָם עַד שֶׁגִּלָּה ה' יִתְבָּרַךְ עִנְיָנָם. כָּל שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ שֶׁרָאוּי שֶׁנִּהְיֶה סְכָלִים* יוֹתֵר בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. מִפְּנֵי זֶה כָּתַב הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הל' מלכים פי"ב ה"ב) שֶׁלֹּא יִוָּדְעוּ הַדְּבָרִים הָהֵם אֵיךְ יִהְיוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ.
___________________________________
שֶׁיְּסַפְּקוּ – שיפול ספק. מֻפְלָאִים – נעלמים, לא מובנים. לְהַפְלִיא – לתמוה. יִרְאָתָם וכו' – עבודה זרה של מצרים תובעת את עלבון המצריים, ואינה מאפשרת לישראל להמשיך בדרכם. נִלְאִים – לא מצליחים. סְכָלִים – לא מבינים.
ביאורים
הר"ן חותם את הדְרוש, בעיסוק בדורות שלנו, שבהם הדרכים הארוכות כל כך שעשה העולם הזה, הולכות ומגיעות לידי מימוש, וכן בעיסוק בעתיד המובטח לעם ישראל. הר"ן לימד אותנו, דרך לימוד ענייני יציאת מצרים, שקיים פער גדול בין ההבנה האנושית לתכנית האלוהית, עד כדי כך שעם ישראל שלא הבין את מעשיו של משה רבנו שנעשו בדבר ה', היה זקוק להמתין עד לקריעת ים סוף כדי להאמין ממש בה' ובמשה.
גם בדורות שלנו, ובודאי בתקופות של ימות המשיח, ושל הגאולה העתידה, יתרחשו דברים שקשה לנו להבינם בעיניים האנושיות שלנו. איננו מבינים מה בדיוק מתכנן בורא עולם, ומהן הדרכים, לעיתים העקיפות, שבהן הוא עושה את מעשיו.
ברגעים שלפני רדיפת המצרים אחרי ישראל, הקב"ה דאג להחזיר את ישראל אחורה ל'פי החירות', כדי שפרעה יחשוב שישראל נבוכים במדבר, וירצה לרדוף אחריהם. ברגעים שלפני קריעת ים סוף, כאשר רצה הקב"ה שהמצרים יקבלו את ההחלטה השגויה להיכנס לים, הוא דאג להביא רוח קדים עזה על מנת שהמצרים יחשבו שהיא זו שגרמה לקריעת הים, ולא השגחת ה', ובכך הוא גרם להם להיענש ולטבוע בים. כך גם בדורות שלנו, לעיתים אנו נפגשים בסיבוכים, בדברים שלא מתרחשים כמו שהיינו מצפים, אולם עלינו לזכור שכל מה שקורה לנו מכוון ומושגח, ובסופו של דבר הכל מנוהל על פי רצון ה', ועל פי הנהגתו, באופן שבסופו של דבר הטוב ינצח ויצליח, ויתברר איך הדרכים הארוכות כולן היו מכֻוונות אליו.
הרחבות
•מהלכי הגאולה
כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד. הר"ן במסקנת דבריו מוכיח מגאולת מצריים שגם כאשר הדברים המתרחשים לנגד עינינו אינם נראים כלל כהתקדמות הגאולה, עלינו להאמין ולדעת שהקב"ה מוביל את מהלך הגאולה בדרך הנסתרת מעינינו. דברים דומים כותב רס"ג : "בעבור זה שונה לנו זכר יציאת מצרים במקומות רבים מהתורה, ומזכירנו מה שראינוהו. ואם נשאר דבר ממה שעשה לנו בגלות מצרים שלא הזכירו בפירוש בגאולה הזאת, הוא נכנס תחת מאמרו: 'כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאֶנּוּ נפלאות' [מיכה ז, טו]. ועל כן אנחנו סובלים ומיחלים מה שיעדנו (כלומר, הבטיחנו), לא נקוץ ולא נקצוף, אך נוסיף חוזק ואומץ, כמו שאמר: 'חִזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'' [תהילים לא, כה]. ומי שרואה אותנו בענין הזה (כלומר, בסבלות הגלות) הוא תמה עלינו, או חושב אותנו לכסילים, מפני שלא נסה כאשר נסינו (בגאולת מצרים, כמו שביאר כאן הר"ן) ולא האמין כאשר האמננו, והוא כמי שלא ראה זריעת החיטה, וכשהוא רואה מי שמשליך אותה בבקעת האדמה לצמוח, יחזיקנו לכסיל, ואיננו מכיר כי הוא (בעצמו) הכסיל, אלא בעת הקציר כשתשוב המידה עשרים או שלשים, וכן דמה הכתוב ואמר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו" [אמונות ודעות, מאמר שמיני].
שאלות לדיון
הר"ן אומר שלמרות האותות עדיין נשאר מקום לספיקות. כיצד אם כן ניתן להאמין באופן מוחלט לנביא?
האם ניתן לראות כיום, בתחייתו המחודשת של עם ישראל, אותות גאולה כפי שהיו ביציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
