ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
השנה ביום העצמאות יש קידוש ד' מיוחד: בדחייה של יום העצמאות ויום הזיכרון כדי שלא תתחלל השבת, יש קידוש ד'. יש כאן הכרה של המדינה בקדושת השבת, הכרה בשבת המעידה על כך שהקב"ה ברא את העולם ויש בה הודאה במתן תורה שבה הצטוו ישראל על השבת. כמו בפורים שחל בשבת בירושלים שמקדימים קריאת המגילה ליום שישי והסעודה נדחית ליום ראשון, כמו הקהל שנדחה מיום ראשון של חול המועד אם חל בשבת, וכמו מצוות קרבנות חגיגה בחג השבועות שחל בשבת שנדחים לאחר השבת.
לא מזמן חגגנו את חג החירות, את יציאת מצרים ועדיין רשמי החג ממלאים את לבבנו. יציאת מצרים הייתה השעה הגדולה שהקב"ה בחר בנו לעם ומתוך כך נתן לנו את התורה במעמד הר סיני לעיני כל העולם, ומאז הקב"ה מוביל אותנו לקראת גאולתנו השלמה. הדרך ארוכה ויש בה עליות ומורדות: שיאים של עליות בימי דוד ושלמה ובניית בית המקדש, אחר כך ירידה וגלות, שוב גאולה בבית שני ושוב גלות ארוכה, ובתוך הגלות הארוכה היו התנוצצויות של גאולה, כמו בתקופת הבית יוסף והמהר"י בירב שרצו לחדש את הסמיכה, בתקופת הגאון מווילנה והמגיד ממזריטש שרצו לעלות לארץ ישראל ותלמידיהם אף עלו בפועל, עד שהאיר ד' חסדו עלינו והחל להוליכנו בסדר אלוקי מתמשך לקראת גאולתנו והגענו אל היום הגדול הזה, יום ה' באייר תש"ח, לפני חמישים ושש שנים, זה היום שבו הקב"ה גילה את חסדו אלינו מחדש, שחרר אותנו ואת ארצנו מעול גויים. כאשר מקום בארץ ישראל נמצא תחת עול גויים, פעמים שחכמים גזרו עליו טומאה והוא נקרא "ארץ העמים", והנה הקב"ה שחרר וטיהר את ארץ ישראל. מאז קום המדינה אנחנו רואים קצב אחר של מהלכי גאולה. עלייה עצומה, התפתחות עצומה, התקדמות בכל התחומים. אמנם, הדרך עדיין מורכבת ומפותלת, לפעמים נראה שהיא מסתובבת ופונה לאחור, אבל אנחנו יודעים שהדרך הזו נמשכת כל הזמן קדימה, ומובילה אותנו לגאולתנו השלמה. הארץ מתפתחת לא רק בתחום היישובי, החומרי, אלא יחד עם ההתפתחות הזו גדלה גם הנשמה, מופיעה התורה הגואלת. הולך וצומח דור של בני ארץ ישראל טהורים, קדושים, ישרים, גיבורים וצדיקים העוסקים ב"דבר ד' זו הלכה ובדבר ד' זו אגדה", ומאירים את תורתה של ארץ ישראל. תורת הגאולה הולכת ומופיעה.
קריסת ההשקפות הלאומיות החילוניות
לעומת ההתקדמות הזו, קורסת לנגד עינינו ההשקפה הציונית החילונית הלאומית, ונראה כאילו משבר מוסרי ולאומי פוקד את הציבור בישראל. אבל באופן עמוק התהליך הוא הפוך. ההשקפות השטחיות קורסות, ותחתן קמה והולכת השקפת האמונה הגדולה. התהליך הזה דומה לצורה שבה הגדיר מורנו ורבנו הרב צבי יהודה את השואה, מצד אחד היא הייתה חורבן איום ונורא אבל הוא הוסיף עוד מילה - השואה הייתה חורבן הגלות, סיום מציאותנו בחוץ לארץ. על פי ההסתכלות הזו ניתן לומר שכיום נחרבת ההשקפה המדולדלת, הריקנית והמנותקת ממקורה של תורה, ותחתיה קמה השקפת האמונית הגדולה, התורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, שבכוחה להאיר לכל העולם את אור ד'. אמונה שחובקת באהבה את כל הבריאה האלוקית כולה, כי עם ד' בשלמותו בארצו, רק הוא בגאולתו יכול לרומם את העולם כולו ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. לפעמים קשה לראות, בתוך סערת המהפכה הגדולה הזו, כיצד עומדת לצמוח ממנה הופעה חדשה של התעוררות. צריכים מבט מיוחד, עמוק וחודר, שרואה את הדברים לעומקם. מורנו ורבנו הרב זצ"ל ראה כבר לפני מאה שנה בדיוק, כשהגיע לארץ (בכ"ח באייר תרס"ד), את האור והחושך משמשים בערבוביא. נראה היה שהכול מסובך, אבל האור הגדול הלך והתנוצץ, וגם כעת האור והחושך משמשים בערבוביא, האורות גדולים מאוד וגם החושך, המבוכות גדולות, כי "זה לעומת זה עשה האלוקים" ומבלבלים את דעתם של חלקים לא קטנים מהציבור וביניהם גם אנשי תורה, אך אנחנו כתלמידי בית הרב יודעים לראות את האור המציץ המנצנץ והולך, המאיר מתוך המהלך המסובך והמבולבל כביכול.
הנה בדורנו קם דור חדש. דור של בני תורה תלמידי חכמים בריאים ברוחם ואידיאליסטיים, מסורים ונאמנים לתורה, לאומה ולארץ. הם לומדים את התורה לשמה, בגדלות, מתוך גדולת השעה ומתוך גדולת המקום הקדוש. אין להם מסורת שמחייבת אותם ללמוד בישיבה כל החיים, ומבחירה חופשית הם הולכים ועוסקים בתורה מתוך שאיפה לתיקון כללי, לא רק לתיקון עצמי אישי ולא רק לתיקון הסביבה והעם אלא לתיקונו של העולם כולו, ואין לך תורה לשמה גדולה מזו. דור זה יודע שהדרך לתיקון השלם הוא על ידי גאולתם של ישראל. דור זה לא רק מצפה לגאולה שתבוא אלא גם רואה אותה הולכת ומופיעה ומתמלא גדולה על ידה. זו תורה שבאה לא מתוך לחץ חברתי אלא מתוך חפץ פנימי, במידה מסוימת אפילו נגד הזרם. דור זה זכה לבחירה עמוקה של רצון לעסוק בתורה, תורה בגדלות, מתוך חופש ובריאות, תורה שכוללת את כל צדדיה של התורה, אמונה, הלכה ואגדה. הרוח הפנימית, הנשמה של התורה ונשמתה של האומה הולכות ומתגלות ומרוממות אותו, ונעשה רֵעַ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ונהנים ממנו עצה ותושיה, בינה וגבורה ונותנת לו מלכות וממשלה (אבות ו, א).
להתנחל בלבבות
בימים האחרונים פגשו תלמידי הישיבה את 'עמך בית ישראל' בבתיהם (לפני משאל מתפקדי הליכוד שקדם לעקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, בהם הכריעו רוב המתפקדים כנגד התכנית), והתברר שמתחת להסתכלות השטחית והרדודה יש לבבות יהודיים מלאים ברגש יהודי, באהבת ישראל, באהבת ארץ ישראל ובאהבת התורה. הגילוי הזה הוא גילוי חשוב מאוד בשבילנו, והקשר הזה שנוצר בינינו לבין ציבור גדול של אנשי עמל ועבודה הוא התחלה של מהלך חדש. כך גלגל ריבונו של עולם את הדברים, שהם נעשים תחת הכרח וההכרח הוא כוח עצום שמגלה הופעות חדשות. התנחלנו בארץ ישראל, ושנים רבות טענו כלפינו שאנחנו צריכים להתנחל גם בלבבות. עתה נוצרה ההזדמנות והלבבות פתוחים, זוהי שעת כושר שאנחנו צריכים להמשיך אותה הלאה. עתה מתברר שהציבור האמוני, כל בעלי ההשקפה הזו, הוא ציבור עם עוצמות ויכולות גדולות, הוא ציבור עם כוח בעל השפעה עצומה, ואם הוא יתגייס בכל כוחותיו הוא יכול לעשות מהפכה חיובית בעם. התגלית הזו מתגלה לנו דרך הכורח, דרך אילוץ, בסיוע ראש ממשלתנו.
ריבונו של עולם מעמיד אותנו בפני אתגרים גדולים. הקב"ה אינו מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, ואם האתגרים גדולים כנראה ריבונו של עולם יודע שאנחנו יכולים לעמוד בהם, וודאי שהוא גם רוצה שנעמוד בהם. האתגרים מלמדים אותנו שיש במעמקי הנפש שלנו כוחות גדולים ועצומים, ובמיוחד בדור הזה, דור הגאולה. דורות על גבי דורות זלזלו בנו הגויים "למה יאמרו בגוים איה אלוהיכם" (תהלים קטו, ב), הם אמרו לנו 'איפה הוא, הנה תראו, הוא עזב אתכם', ולנו לא היה פתחון פה. היהודים אמרו 'עוד תראו', אבל זה לא היה משכנע. וכעת ריבונו של עולם מתגלה, הוא החל לגאול אותנו, ויש לנו אמירה ברורה כנגד הגויים - הנה הקב"ה גואל אותנו. זהו קידוש ד' גדול מאוד. המציאות הזו נותנת לנו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שאנו עומדים בפניהם, כי עתה ריבונו של עולם לא מתגלה רק בסתר ובצורה נבואית אלא בצורה גלויה. הזוהר (פרשת ויצא, קמט, א) מסביר שהקב"ה התגלה אל יחזקאל בחוץ לארץ כדי שידעו שהקב"ה לא עזב אותם. באים חכמים ואומרים שמה שראתה שפחה על הים לא ראה יחזקאל, ואני מסביר את הדברים כפשוטם. יחזקאל ראה שד' לא עזב את ישראל, אבל אנחנו עדיין בגלות, זהו הסתר פנים מסוים. על הים אפילו השפחות ראו את ריבונו של עולם גואל אותנו בפועל, לא הייתה רק נבואה והבטחה שאנחנו מאמינים בה באמונה שלמה, אלא ראו את ההתגשמות שלה, ההופעה במציאות. ראו שבמציאות הקב"ה מופיע ומראה שהוא בוחר בעמו ישראל. גם היום אנחנו חוזרים ורואים שהקב"ה משיב אותנו לארצנו אל מול כל ההתנגדויות של העמים, אל מול כל ההפרעות הוא מוליך אותנו בדרכינו, וכל הזמן אנחנו מתקדמים. הקשיים הם עצומים, נדרש מאתנו לעמוד מול התנגדויות של מדינות רבות ועמים רבים, ומול חולשות שהבאנו מהגלות, ואנחנו עומדים בכל זה ומתגברים. הרב צבי יהודה לימד אותנו שכבשה בן שבעים זאבים אינו מצב של מסכנות, אלא הוא מצב של מסכנות לשבעים הזאבים, שלא מצליחים להתמודד עם הכבשה האחת, אבל לכבשה עצמה זהו נס גדול מאוד, כי היא מתמודדת ומחזיקה מעמד מול שבעים זאבים. כך גם היום יש שבעים זאבים שעומדים כנגד עם ישראל והם לא מצליחים, יש כאן הופעה אלוקית נפלאה, ולא רק שהם לא מצליחים אלא שכל הזמן אנחנו מתקדמים.
מתוך הסיעתא דשמיא שמתגלה בדור הזה אנחנו מקבלים עוצמות חדשות להתמודד עם כל הקשיים והאתגרים. אנחנו מודים לריבונו של עולם על העבר ומתפללים על העתיד, שנזכה להמשך גאולתנו ופדות נפשנו, לבניין בית המקדש, לבניין ירושלים, להשלמת קיבוץ הגלויות ולהופעת התורה בכל שלמותה "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לד' המלוכה" (עובדיה א, כא), "והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט).
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה מחבר שמיים וארץ?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
