ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיהו כה, ט). בישועתו של מי נגילה ונשמחה? אומר המהרש"א (סוף תענית): בישועתו של ד'. כביכול ד' נושע בעצמו כאשר הוא מושיע את ישראל. זו השמחה היותר גדולה, שכבודו יתברך מתגלה על ידי ישועת עמו. וכבר דרש כך רבי עקיבא בירושלמי סוכה (ד, ג): "מה תלמוד לומר: 'מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלוקיו' (שמואל ב ז, כג)... כביכול כאילו עצמך פדית". וכך פירש הירושלמי (שם) את האמרה: "אני והוא הושיעה נא", "והוא" מכוון להקב"ה, כמו שכתוב: "והוא אסור באזיקים" (ירמיהו מ, א), כביכול הוא עצמו. כשישראל בצרה כביכול גם הקב"ה עמם שנאמר "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו), וכשישראל נגאלים ריבונו של עולם כביכול נגאל עמם.
הזוהר אומר בפרשת בהר (קח, א): כשיש על העבדים עול של אדונם, לא יכול להיות עליהם עול מלכות שמים, וכיון שאין עליהם עול מלכות שמים הם פטורים מן המצוות כי אין עול מצוות ללא עול מלכות שמים. כמו שור, כל עוד שלא שמים עליו עול אי אפשר לעבוד איתו, ואחרי ששמים עליו עול אפשר לחרוש איתו ולשאת משאות. וזה מה שאמרו בני ישראל: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" (במדבר יא, ה), חנם בלא ברכה, לפי שכשהיו עבדים במצרים לא היה עליהם עול מלכות שמים ולא עול מצוות. וכמו כן עבד שאומר: "אהבתי את אדוני" (שמות כא, ה) הוא נרצע, כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים. וזה גדולתו של היום הזה, של יום העצמאות, של השחרור שלנו מעול הגויים. כל עוד היינו תחת עולם לא יכולנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, וכעת השתחררנו, אין עלינו עול אחר, ויכולים אנו לקבל בשלמות עול מלכות שמים.
לפי זה מובנת התוספת בברכת "אהבת עולם" בשחרית, שעיקרה ברכת התורה ובכל זאת אנו מזכירים בתוכה: "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ושבור עולנו מעל צווארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", לכאורה תוספת זו לא שייכת לעניין, אלא כיוון שבקריאת שמע יש קבלת עול מלכות שמים, וכל עוד אנו בגלות תחת עול זרים איך נקבל עול מלכות שמים שלם, באה הבקשה שהקב"ה ישבור עולנו מעל צווארנו ויוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. רק אז נוכל לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, גם בגלל שנהיה בני חורין וגם בגלל שנהיה בארץ, כי כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה (כתובות קי, ב). רק בארץ ישראל אפשרית קבלת עול מלכות שמים בשלמות, ולכן הבקשה הזו באה לפני קריאת שמע - לפני קבלת עול מלכות שמים. ובזה גם מבואר מה שאמרו חכמים (ספרי עקב, פיסקא מג), ומובא ברמב"ן (דברים יא, יח) שרק בארץ ישראל עם ישראל מקיים מצוות ממש, וקיום המצוות בחוץ לארץ הוא רק בגדר "הציבי לך ציונים" (ירמיהו לא, כ) ממשיכים לשמור מצוות כדי שלא נשכח את קיום המצוות. בחו"ל אי אפשר לקבל עול מלכות שמים, ואם אין אנו ממליכים את הקב"ה מתוך קבלת עול מלכות שמים, כביכול הקב"ה לא מתגלה במלכותו.
השכינה בגלות וכאשר שוחררנו ושוחררה ארץ ישראל הקב"ה כביכול נפדה ונושע אתנו. הוא מושיע אותנו ונושע עמנו. ועל כן: "נגילה ונשמחה בישועתו".
וכך יש להסביר גם את המילים: "כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך". אנו לא אומרים: 'נשמחה בישועתנו', אלא "בישועתך", שאתה נושע עמנו. וכך אומר המדרש (מדרש תהלים ט, יד) על הפסוק: "בשערי בת ציון אגילה בישועתך" (תהלים ט, טו) "כשתחזור שכינתך בשערי בתי ציון, אגילה בישועתך. אמר ר' אבהו: זה אחד מן חמישה מקראות הקשים, שהם מלמדים שישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב"ה" (אוצר התפילות, ברכת אהבת עולם).
אנו אומרים בתפילה: "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". ריבונו של עולם היה מלך גם לפני בריאת העולם, כי המלכות האלוקית מוחלטת ואינה תלויה בנבראים. אבל כל עוד לא נברא העולם לא היה מי שקרא לריבונו של עולם מלך, רק "לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא". הופעת מלכות ד' מתגלה על ידי הנבראים, על ידי עם ישראל הקורא בשם ד', כמו שדרשו חז"ל שעד אברהם אבינו לא היה מי שקרא לריבונו של עולם אדון. "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר: 'ויאמר ד' אלוקים במה אדע כי אירשנה' (בראשית טו, ח)" (ברכות ז, ב).
השנה היא שנת שישים וחמש למדינת ישראל, בגימטרייה שם אדנות, רמז לכך ששם ד' מופיע על ידי הופעת מלכות ישראל, כי שם אדנות רומז למדת המלכות. ומתי קרא אברהם לראשונה בשם אדנות - כאשר שאל: "במה אדע כי אירשנה", בקשר להבטחה על ארץ ישראל. כלומר, על ידי הירושה של ארץ ישראל יכול להתגלות שמו של ריבונו של עולם כאדון.
ההתקדמות הגדולה
פתחנו בפסוק: "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו" (ישעיהו כה, ט), לעתיד לבוא יראו כולם שאכן הגאולה היא על ידי ריבונו של עולם, כי יכולה להיות גאולה שלא מכירים בה שהיא גאולת ד'. אנשים מקווים ומתפללים לד' שיגאל, והקב"ה גואל, ויש אנשים שלא מכירים שהוא הגואל.
נביא קצת מספרים, כדי לראות כמה התקדמנו בשנים האחרונות:
125,000 מקבלים מלגות כבני ישיבות ואברכים. כ-3,000 לומדים בישיבות הגבוהות הציוניות. כ-7,500 בישיבות ההסדר, כ-1,500 במכינות. כיום יש 70 ישיבות הסדר, ו-27 ישיבות גבוהות ציוניות, מהם 17 מאוגדות באיגוד. לפני 16 שנים היו במדינה ארבעה מיליון והיום ששה מיליון. ובעולם התורה היו כמחצית ממספר התלמידים היום, כלומר הציבור גדל בשליש והישיבות גדלו פי שניים.
"אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע... אין אנחנו מספיקים להודות לך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו ולברך את שמך, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו" (נשמת כל חי).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שבועות מעין עולם הבא!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
