ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֶלָּא אַף בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אִם יֹאמַר מִי שֶׁיִּתְנַבֵּא דָּבָר הֶפֶךְ מִן הַכְּלָלִים הַמְּסוּרִים לָנוּ בַּתַּלְמוּד, נֵדַע אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', כְּגוֹן שֶׁיִּנָּבֵא וְיֹאמַר: ה' יִתְבָּרַךְ צִוָּנִי לַעֲשׂוֹת כְּרָבָא בְּמַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק עִם אַבַּיֵּי שֶׁנִּפְסְקָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, נֵדַע שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּבָר צִוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ (שמות כג ב): "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת", וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּתּוֹרָה הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֵּן נִתְבָּאֲרוּ בַּתּוֹרָה כָּל כְּלָלֵי הַתַּלְמוּד*, וְאַף אִם יַסְכִּים* הַיָּחִיד לָאֶמֶת יוֹתֵר מִן הַמְרֻבִּים, יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ אֶצְלָם, וְאֵיךְ נַאֲמִין הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד הַכְּלָל הַזֶּה. וְהוּא אוֹמְרָם בְּ"בָּבָא בָּתְרָא" (יב א): "חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא •, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים צ יב): 'וְנָבִא לְבַב חָכְמָה' – מִי נִתְלֶה בְּמִי*, הֱוֵי אוֹמֵר: קָטָן נִתְלֶה בְּגָדוֹל". וּכְבָר אָמְרוּ בְּ"בָבָא מְצִיעָא" (נט ב) בְּעִנְיַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר*: "עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר (דברים ל יב): 'לֹא בַשָּׁמַים הִיא', מַאי 'לֹא בַשָּׁמַים הִיא' – כְּבָר נְתָנָהּ לָנוּ מֹשֶׁה עַל הַר סִינַי, וְכָתוּב בָּהּ: (שמות כג ב): 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת'. וְהַפֵּרוּשׁ אֶצְלִי הוּא: כִּי הֶחָכָם יַתִּיר סְפֵקוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל, וְיִשְׁמַע אֵלָיו הַנָּבִיא עַל כָּרְחוֹ, וְאִם הַנָּבִיא יָעִיד לֶחָכָם* דָּבָר בְּמִשְׁפָּטִים שֶׁיְּבוֹאוּהוּ מִצַּד נְבוּאָתוֹ לֹא נִשְׁמַע אֵלָיו כְּלָל. הִנֵּה רָאוּ כֻּלָּם שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַסְכִּים אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר מֵהֶם, וְכִי אוֹתוֹתָיו כֻּלָּם אֲמִתִּיִּים צוֹדְקִים, וְהִכְרִיעוּ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְבָרָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן עָשׂוּ מַעֲשֶׂה כְּהַסְכָּמָתָם*, שֶׁאַחַר שֶׁשִּׂכְלָם נוֹטֶה לְטַמֵּא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים לְהֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת, לֹא רָצוּ לְטַהֵר, וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אִם הָיוּ מְטַהֲרִין, כֵּיוָן שֶׁשִּׂכְלָם מְחַיֵּב לְטַמֵּא, שֶׁהַהַכְרָעָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וַאֲשֶׁר יַסְכִּימוּ הֵם, הוּא מַה שֶּׁצִּוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ.
___________________________________
כְּלָלֵי הַתַּלְמוּד – כללי פסיקת ההלכה. יַסְכִּים – יכוון בסברתו. מִי נִתְלֶה בְּמִי וכו' – הפסוק מדמה את הנביא לחכם, מכאן שחכם נחשב גדול מנביא. בְּעִנְיַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – שנחלק עם ר' יהושע ויצאה בת קול שהלכה כר' אליעזר (דעת המיעוט). יָעִיד לֶחָכָם – יחלוק על דבריו. כְּהַסְכָּמָתָם – כפי שהסכימה דעת רוב החכמים.
ביאורים
לאחר שנבואתו של משה רבנו התאמתה במעמד הר סיני בו קיבלו כל ישראל נבואה, אין כל אפשרות לחלוק אפילו על מצווה אחת מכל המצוות שקיבלנו. ואף אם יבוא אדם ויאמר שקיבל בנבואה שמצווה אחת אינה נכונה, אין לשמוע לו מפני שברור שהוא נביא שקר.
יתירה מזו, גם אם יבוא אדם ויחלוק על כלל מכללי התלמוד המסורים לנו, אין לשמוע לו. הסיבה לכך היא שכללי התלמוד הנמצאים בידינו אינם כללים שרירותיים או כאלו הנובעים מפרי מחשבה אנושי, אלא כללים הנמצאים כולם בתוך התורה עצמה, כדוגמת "אחרי רבים להטות". כללים אלו הם בעלי ערך שווה לשאר המצוות שבתורה ומקורם אחד. על כן, אם יבוא אדם ויטען שקיבל בנבואה שהלכה אחת אינה תואמת את כללי התלמוד בידינו, נדע שהוא נביא שקר, ואין זה משנה כמה אותות ומופתים יעשה כדי לשכנע בצדקת דבריו. חז"ל אומרים ש"חכם עדיף מנביא", ומבאר הר"ן שהנביא בעצמו חייב גם הוא לשמוע לחכם ולעשות כדבריו. פסיקת ההלכה נמסרה לחכמים ולא לנביאים - "לא בשמים היא", ולכן גם אם נקבל נבואה הסותרת את דברי החכמים, נדע שהלכה כמותם והיא אכן הציווי מאת ה'.
הרחבות
•חכם עדיף מנביא?
וְהוּא אוֹמְרָם... חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. דברי חז"ל אלו תמוהים מאוד, שכן לכאורה, נביא גדול יותר מחכם, שהרי הנביא שומע את דבר ה' באופן גלוי, ואילו החכם נזקק לברר את האמת מדעתו המוגבלת. הר"ן מבאר שעדיפותו של החכם היא בסמכותו – החכם מגדיר ומלמד מהי ההלכה וכל ישראל, ואפילו הנביאים מחויבים לשמוע לו. לעומת זאת, לנביא אין סמכות לקבוע הלכות על פי נבואתו.
הרב קוק מבאר את גדלותו של החכם באופן נוסף. הנביאים עוסקים בכללים, לעומת החכמים העוסקים בפרטים. הנביאים התריעו וזעקו את זעקת המוסר האלוהי למען ישובו עם ישראל מדרכם הרעה, בעוד פעולתם של החכמים ממוקדת בגזירת גזירות ותיקון תקנות על מנת לשמור על פרטי הקיום של המצוות. ואכן, דווקא פעולתם של החכמים הועילה על מנת למגר את החטאים והמעשים הרעים. וכך כותב הרב קוק: "מה שלא עשתה הנבואה, בכלי מלחמתה החוצבים להבות אש, לבער מישראל ועבודת אלילים ולשרש אחרי עיקרי ההשפלות היותר גרועות של עֹשֶׁק וחמס, של רצח וְזִמָּה, רדיפת שֹׁחַד ושלמונים, עשו החכמים בהרחבת התורה, בהעמדת תלמידים הרבה ובשנון החוקים הפרטיים ותולדותיהם" ['זרעונים', ב].
שאלות לדיון
אם בשמיים פוסקים כרבי אליעזר, מדוע לא נוהגים כמותו? הרי זו האמת!
איך יכולה להיות חכמה שמצד אחד מפתחת את לב האדם, ומצד שני מטה אותו לדרכי מוות? נסה להביא דוגמא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
