ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מלכה בת פנחס גרין ע"ה
וְהִנֵּה צִוְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּכָאן לִסְמֹךְ עַל הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן", וְיִעֵד הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל דְּבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם שם יט): "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ".
דעת הרמב"ם בזיהוי הנביא
אֲבָל לֹא בֵּאֵר בַּמֶּה יִבָּחֵן הַנָּבִיא עַד שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא נְבִיא אֱמֶת וְשֶׁנִּסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו. וּכְמוֹ שֶׁחָשַׁשׁ וְאָמַר (שם שם כא): "וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'", כֵּן הָיָה רָאוּי לִשְׁאֹל וְלוֹמַר: "אֵיכָה נֵדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבְּרוֹ". וּלְפִי הַנִּרְאֶה מִדִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֶּרֶק אַחֲרוֹן מֵהִלְכוֹת "יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה" (פ"י הל' א-ב), שֶׁבְּפָסוּק זֶה נִכְלְלוּ שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת, כְּלוֹמַר: אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ, וְאֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבְּרוֹ ה', וּתְשׁוּבָתָן אַחַת: שֶׁכְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁיְּדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יָבוֹא נֵדַע בְּבֵאוּר שֶׁהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', כֵּן מַה שֶּׁיְּדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְיִהְיֶה הַדָּבָר הַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁאָמַר הַנָּבִיא וְלֹא יִפֹּל מִכָּל דְּבָרָיו אַרְצָה*, הוּא הַדָּבָר שֶׁנֵּדַע בְּבֵרוּר שֶׁה' דִּבְּרוֹ. וְשָׁאַל הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְעַצְמוֹ (רמב"ם שם ה"ג): אֵיךְ נֵדַע מִצַּד זֶה בְּבֵרוּר שֶׁהַנָּבִיא מְדַבֵּר בְּשֵׁם ה', שֶׁהֲרֵי הַמְעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים אוֹמְרִים גַּם כֵּן מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּינָם וּבֵין הַנָּבִיא. וְהִתִּיר הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסָּפֵק הַזֶּה, שֶׁאָמַר: שֶׁהַמְעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִקְצָת דִּבְרֵיהֶם מִתְקַיְּמִין וּמִקְצָתָם לֹא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מז יג): "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם* הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ", אֲבָל הַנָּבִיא כָּל דְּבָרָיו מִתְקַיְּמִין •, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב י י): "כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה". וּלְפִיכָךְ כָּתַב הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (רמב"ם שם ה"ב) שֶׁהַנָּבִיא בּוֹדְקִים אוֹתוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם, וְאִם נִמְצָא שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁאָמַר נֵדַע בְּלִי סָפֵק שֶׁהוּא נָבִיא לַה' יִתְבָּרַךְ, אֵלּוּ דִּבְרֵי הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
___________________________________
לֹא יִפֹּל מִכָּל דְּבָרָיו אַרְצָה – לא יהא דבר שלא יתקיים. הֹבְרֵי שָׁמַיִם – אסטרולוגים.
ביאורים
ערך רב מאוד מייחסת התורה לעניין הנבואה. מאז שברא הבורא את העולם, והניחו להתנהל, ולהתגלגל כאילו מעצמו, העולם זקוק להתחבר אל בוראו על מנת שהוא יישר אותו, וידריך את בני האדם כיצד להתנהג על פי רצונו. הנבואה היא מעין 'צינור' להעברת רצונו של הבורא אל העולם.
מסיבה זו, התורה מקפידה מאוד גם על קיום דברי הנביא, ומבררת את הדרכים לבדיקת אמינותו. התורה מלמדת אותנו שאם נביא מתנבא בשם ה', חייב להיות שכל דבר שהנביא אומר שעתיד לקרות, אכן יקרה בפועל, ואם יהיה דבר מסוים שלא יקרה כדבריו, סימן שהנביא הוא נביא שקר. אולם התורה לא פירשה כיצד יכולים לדעת על נביא מסוים שהוא נביא אמת, וכיון שיש מצוה להישמע להוראות שנותן נביא אמת, וההגדרה שנתנה התורה מלמדת רק מיהו נביא שקר ולא מיהו נביא אמת, צריך להבין מה אמור, לפי התורה, לגרום לנו לסמוך על דברי נביא שאומר לנו דברים בשם ה'.
הר"ן מביא את שיטתו של הרמב"ם, שלפיו מכיוון שכל דברי נביא שהוא נביא אמת אמורים להתקיים בשלמותם, הדרך שלנו לבדוק את הנביא היא על ידי בדיקת אמירותיו, ואם מה שהנביא הבטיח שיקרה, אכן קרה במלואו, נדע שהוא נביא אמת. אלא שישנן דרכים נוספות לדעת את הטמון בעתיד כמו מבט בכוכבים ועוד, ולכן גם כאשר דבריו אכן קרו בפועל, איננו יודעים בבירור אם הוא נביא אמת או לא, וכדי לאמת את נבואתו, עלינו לבודקו מספר פעמים. רק אם בכל הפעמים דבריו יתקיימו במלואם נדע שהוא אכן נביא אמת, שהרי בשיטות האחרות לא ייתכן שהוא יקלע תמיד לאמת.
בהמשך דבריו יתייחס הר"ן לדברי הרמב"ם הללו.
הרחבות
•נבואה לטובה לא יכולה להתבטל
אֲבָל הַנָּבִיא כָּל דְּבָרָיו מִתְקַיְּמִין. הר"ן מבאר שנבואה טובה לא יכולה להתבטל מכיון שהקב"ה לא חוזר מדברים טובים שהוא מבטיח. זו גם הדרך לבחון את הנביא. אם הוא נביא אמת, נבואותיו הטובות ודאי יתקיימו. מקור דברים אלו הוא בדברי הרמב"ם [הקדמה למשנה ב].
יסוד זה מעורר שאלה על יעקב אבינו: "אבל מה שפחד יעקב אחרי שהבטיחו ה' בטוב באמרו לו: 'והנה אנכי עמך' וכו' [בראשית כח, טו], ומצאנו שפחד פן יִסָּפֶה שנאמר: 'ויירא יעקב מאד' וכו' [בראשית לב, ח], ואמרו חכמים בזה שפחד מחטא חמור שיתחייב עליו השמדה, והוא אמרם: 'קסבר (חשב) שמא יגרום החטא' [ברכות ד.], משמע מזה שאפשר שיבטיח ה' טובה ויכריעו העונות ולא יתקיים אותו הטוב? דע שאין זאת אלא במה שבין ה' לנביא, אבל חלילה שיאמר ה' לנביא להבטיח לבני אדם טובה בסתם ולא תתקיים אותה הבטחה, לא יתכן דבר זה, לפי שלא היה נשאר לנו במה לאמת את הנבואה, וכבר נתן לנו יסוד בספרו שהנביא יבחן באמתת הבטחותיו" [הקדמת הרמב"ם שם]. הרמב"ם מחלק בין הבטחה שניתנה ליחיד להבטחה שניתנה לציבור. הבטחה שניתנה ליחיד יכולה להתבטל, ולכן חשש יעקב שמא חָטָא ובגלל זה תתבטל ההבטחה. אבל נבואה טובה שניתנה לציבור אינה יכולה להשתנות.
שאלות לדיון
בימי בית ראשון הזהיר ירמיהו הנביא במשך שנים רבות מפני החורבן, אך ללא הצלחה. כיצד ניתן לבדוק נביא שמנבא דבר שעתיד להתרחש בעוד שנים רבות, כמו ירמיהו?
האם לפי דברים אלו יש חיוב לשמוע לכל אדם שטוען שהוא נביא, ונבואתו אכן התגשמה פעמים מספר?
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
בריאת העולם בפרשת לך לך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מברכים על פיצה?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
