בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • ראש השנה
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה 20 דק' האזנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

(ה. 7- עד ו. 10+)

המשך בל תאחר

חלק א – במה שייך בל תאחר?

ברייתא ד. - חייבי הדמין, והערכין, החרמין, וההקדשות, חטאות, ואשמות, עולות, ושלמים, צדקות ומעשרות, בכור ומעשר ופסח, לקט שכחה ופאה (תוס' – למשל שליקט כי לא היו עניים וחייב לתתם לעניים), כיון שעברו עליהן שלשה רגלים - עובר בבל תאחר.

א. בל תאחר בפסח?!

  1. רב חסדא – נכתב סתם (הוא בשלישייה הקבועה של "בכור מעשר ופסח").
  2. רב ששת – שלמי פסח (שאבד והביא אחר ואז נמצא, שיש לו בל תאחר רגיל ולא אומרים שיש לו רק את הרגל הבא).
  3. נדבה – היקש לנדר - "וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל" (ויקרא ז, טז).
  4. דמין, ערכין, חרמין, הקדשות – "לה' אֱלֹקֶיךָ" – שהם לגמרי לה' (ולא לכהנים).
  5. חטאות, אשמות, עולות, שלמים (רש"י – מעשר ופסח) – " כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ" – שהם חובה.
  6. צדקות, מעשרות, בכור – "יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" – שבשלושתם יש אזכור של "ה' אלוקיך".
  7. לקט שכחה ופאה – "מעמך" (שכתוב לגבי עניים – "שמות כב – "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ").

(ה: 1+)

ב. המקור (ברייתא) –

דברים כג, כב – "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא".

ג. בברייתא הנ"ל – לא בחילופיו

במה מדובר?

  • אם מדובר בחילוף שהולך להקרבה – אז זה כקרבן רגיל,
  • אם זה חילוף שלא ניתן להקריב אותו (כמו בחילופי חטאת, או חילופי תודה שהתערבה עם התודה המקורית) – אז גם לא שייך בל תאחר!
  • לרבנן שדורשים 3 רגלים, אם על המקורי כבר עבר רגל אחד, אז לחילוף יש שוב 3 רגלים ולא רק 2.
  • לר"מ שדורש רק רגל 1, אם החילוף נעשה באמצע הרגל, אז לחילוף יש עוד רגל חוץ מהרגל הנוכחי.

רב ששת – הכוונה לחילוף שכן מוקרב, והכוונה לא שאין לו כלל בל תאחר, אלא שיש לו בל תאחר של עצמו, ואינו ממשיך את הזמן של המקורי.

למשל –

חלק ב – שגם אם איחר – הקרבן לא נפסל

המקור –

  1. הברייתא הנ"ל – "והיה בך חטא" – בך ולא בקרבן.
  2. אחרים בברייתא – לומדים היקש בכור ממעשר (במעשר זה מפורש בתורה שיכול להביא בשנה השלישית בביעור מעשרות), כך גם בכור.

צריכא – בכור לא מרצה, אבל אולי קודשים שמרצים כן נפסלים.

  1. בן עזאי בברייתא –

לגבי פיגול – "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל... בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ" – הוא בלא ירצה, אך קרבן מאוחר אינו בלא ירצה.

אכן זה מקור טוב!

            ומה בן עזאי יעשה עם המקור הראשון?

"והיה בך חטא" – ולא באשתך, בניגוד למי שכלל לא משלם את נידרו ("אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ" (משלי כב, כז).

 

סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il