ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הִיא יוֹדַעַת עוֹד, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין חַיִּים אֶלָּא אֱלֹהִיִּים, וְחַיִּים שֶׁאֵינָם אֱלֹהִיִּים אֵינָם חַיִּים כְּלָל, וְהַיְדִיעָה הַזֹּאת, הַמֻּנַּחַת בְּעֹמֶק תְּכוּנַת נִשְׁמָתָהּ, מַטְבַּעַת עָלֶיהָ* אֶת חוֹתַם-עֶרְכָּהּ הַמְיֻחָד לָהּ, הַמֻּטְבָּע עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד מִיחִידֶיהָ.
כִּי אוֹרוֹ-וְיִשְׁעוֹ* שֶׁל הַיָּחִיד תְּלוּיִים הֵם בְּמִדַּת יְדִיעָתוֹ אֶת הִתְעַמְּקוּתוֹ וְהִתְלַבְּטוּתוֹ שֶׁל הַחוֹתָם הַכְּלָלִי הַזֶּה, שֶׁל הַכָּרַת עֵרֶךְ הַחַיִּים רַק בֵּאלֹהִיּוּתָם, בְּתוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתוֹ. הצלחת היחיד תלויה בקישורו למבט האומה
"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד). הַחַיִּים, עַל פִּי עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיּוּת שֶׁבָּהֶם*, אֵינָם מִתְגַּלִּים אֶל הַיָּחִיד, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נִשְׁאָף* בְּכָל הֲוָיָתוֹ בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה•, לִהְיוֹת מֻזְהָר* מִזֹּהַר נִשְׁמָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה, הֶחָיָה וְקַיֶּמֶת בְּהַכָּרַת הַיְקָר הָאֱלֹהִי שֶׁל הַחַיִּים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתָהּ הַכְּלָלִית.
(הקדמה לשבת הארץ)
__________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
2 - עם ישראל חלק א'
3 - עם ישראל חלק ב'
4 - עם ישראל חלק ג'
טען עוד
סְגוּלָתָהּ – מהותה, תכונתה העיקרית. כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – כללות נשמות עם ישראל לדורותיו. בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה – (ראי מלוטש ובהיר), בראיה בהירה וחדה. הִיא מַכֶּרֵת – כנסת ישראל מכירה ויודעת. בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם אֱלֹהִיִים – באופן שמבטאים את רצון ה'. מָטְבַּעָת עָלֶיהָ – קובעת בה את התכונות הישראליות. אוֹרוֹ-וְיִשְׁעוֹ – הצלחתו. ע"פ עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיוּת שֶׁבָּהֶם – כפי שנזכר לעיל "שבאמת אין חיים אלא אלהיים". לִהְיוֹת נִשְׁאַף וכו' – להתכלל, להצטרף ולהתבטל לכלל ישראל. מֻזְהָר – מואר, מושפע.
ביאורים
כמעט לכל האומות בזמן הקדום היה אלוה, אליל כזה או אחר שבו האמינו. למצרים היה השה, לפלשתים היה את דגון, אבל לא היה קשר בין הפולחן לאליל לבין החיים הלאומיים של האומה. היחס לאליל התבטא בתפילה אליו שלא 'יפריע' להם בחייהם ושלא ינזקו מיחס לא הולם אליו. האלוהים שלהם היה רחוק מהחיים.
לעומת זאת, אצל עם ישראל הדבר היה הפוך לגמרי. אין עוד גוי כמו עם ישראל, אשר האלוהים שלו קרוב אליו. האלוהים נוכח בכל חייו. עם ישראל קשור ומחובר לאלוהים בכל צעד ושעל. התכונה המיוחדת של עם ישראל היא לחיות בתחושה פנימית שאי אפשר לחיות בלי אלוהים. הקשר לאלוהים נותן משמעות נצחית לכל גילויי החיים. האכילה והשתיה, המלחמות והקמת הממלכה, הבאת ילדים לעולם והמלאכה, כל אלו מקבלים ערך נצחי ומשמעות עמוקה רק אם הם מחוברים לאלוהות. עם ישראל חש כי כאשר כל מעשיהם והגילויים השונים של החיים אינם מחוברים לאלוהים, הם תפלים וחסרי טעם, זמניים וחולפים. חיים ללא הקשר הקרוב וההדוק לקב"ה הם ריקים מתוכן וחסרי אידיאלים ומעוף. המבט של עם ישראל הוא שהאלוהים אינו מאיים על החיים של האדם אלא מחייה אותם ונותן להם משמעות. חיים ללא אלוהים לא שווים מאומה.
מבט זה שנמצא בעומק האישיות של עם ישראל, בא לידי ביטוי במהלך חייו במשך כל הדורות ואף מתגלה בחיי כל יחיד ויחיד שבו. רק בעם ישראל האושר של היחיד תלוי בשאלה עד כמה חייו קשורים לאלוהים. רק אדם שדבוק לאלוהים הוא חי חיים הראויים לשם 'חיים'.
יסוד זה חושף את ההבדל הגדול בין הקשר של היחיד לאומתו בעם ישראל לעומת הקשר הזה באומות העולם. אצל עמים אחרים, ככל שהאדם הופך ליותר 'קנאי' לאומתו, הוא הופך למצומצם יותר. הוא נשאר בתפיסה הצרה של אומתו על העולם. לעומת זאת, ככל שאדם מישראל יותר דבק באומתו, בעם ישראל, הוא מתחבר לתפיסת העולם הרחבה שלה. דבר זה הופך אותו לאדם כללי יותר המחובר לאלוהים ולכל המידות הטובות הקיימות בעולם, ולכן חייו האישיים מקבלים משמעות עמוקה וטעם מתוק ואידיאלי מתלווה לחייו.
הרחבות
•כוחו של היחיד מתוך הכלל
הַחַיִּים, עַל פִּי עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיּוּת שֶׁבָּהֶם, אֵינָם מִתְגַּלִּים אֶל הַיָּחִיד, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נִשְׁאָף בְּכָל הֲוָיָתוֹ בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה. דברים דומים כתב הרב קוק באורות התחיה: "אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה" [כד]. האדם מישראל צריך לראות את עצמו כחלק מכנסת ישראל ולהזדהות עם ערכיה.
אין כוונת דברים אלו שלאדם אין משמעות בפני עצמו ואישיותו הפרטית מחווירה למול כנסת ישראל, אלא שדווקא מתוך החיבור לעם ישראל יבין האדם את תפקידו וידע מהי מטרת חייו. בעולת ראיה מדגיש הרב קוק יסוד זה: "אין היחיד נטבע בים הכלל בתור דבר אבוד במציאות... עולם מלא הוא כל יחיד, עולם מלא הוא בפני עצמו, כלול ועשיר, גדול ונשגב, הוא חלקו הפרטי בהוד הנצח, וגון מיוחד וצבע בהיר וחדש הוא נותן בעוזו על מלא כל. חלק חטוב, חשוב וניכר, יש לכל אחד מיוחד שבישראל בעולם הבא, והחלק הזה, בעשרו וגודל קדשו, עם זה הוא אחוז ואחוד בכללות כל ישראל" [עולת ראיה ב, קנז]. לכל אדם גוון משלו, כוחות וכשרונות המיוחדים רק לו, ולכולם זקוק עם ישראל לצורך צמיחתו. דווקא מתוך החיבור לעם ולמטרותיו, יקבל כל יחיד משמעות גדולה יותר לחייו האישיים.
שאלות לדיון
"וְחַיִּים שֶׁאֵינָם אֱלֹהִיִּים אֵינָם חַיִּים כְּלָל" – מה צריך להיות היחס לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות?
האם ייחוס תכונות נעלות לגזע מסוים אינו גזענות? מדוע?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מי יושב במקום שלי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
