ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הִיא יוֹדַעַת עוֹד, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין חַיִּים אֶלָּא אֱלֹהִיִּים, וְחַיִּים שֶׁאֵינָם אֱלֹהִיִּים אֵינָם חַיִּים כְּלָל, וְהַיְדִיעָה הַזֹּאת, הַמֻּנַּחַת בְּעֹמֶק תְּכוּנַת נִשְׁמָתָהּ, מַטְבַּעַת עָלֶיהָ* אֶת חוֹתַם-עֶרְכָּהּ הַמְיֻחָד לָהּ, הַמֻּטְבָּע עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד מִיחִידֶיהָ.
כִּי אוֹרוֹ-וְיִשְׁעוֹ* שֶׁל הַיָּחִיד תְּלוּיִים הֵם בְּמִדַּת יְדִיעָתוֹ אֶת הִתְעַמְּקוּתוֹ וְהִתְלַבְּטוּתוֹ שֶׁל הַחוֹתָם הַכְּלָלִי הַזֶּה, שֶׁל הַכָּרַת עֵרֶךְ הַחַיִּים רַק בֵּאלֹהִיּוּתָם, בְּתוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתוֹ. הצלחת היחיד תלויה בקישורו למבט האומה
"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד). הַחַיִּים, עַל פִּי עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיּוּת שֶׁבָּהֶם*, אֵינָם מִתְגַּלִּים אֶל הַיָּחִיד, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נִשְׁאָף* בְּכָל הֲוָיָתוֹ בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה•, לִהְיוֹת מֻזְהָר* מִזֹּהַר נִשְׁמָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה, הֶחָיָה וְקַיֶּמֶת בְּהַכָּרַת הַיְקָר הָאֱלֹהִי שֶׁל הַחַיִּים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתָהּ הַכְּלָלִית.
(הקדמה לשבת הארץ)
__________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
2 - עם ישראל חלק א'
3 - עם ישראל חלק ב'
4 - עם ישראל חלק ג'
טען עוד
סְגוּלָתָהּ – מהותה, תכונתה העיקרית. כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – כללות נשמות עם ישראל לדורותיו. בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה – (ראי מלוטש ובהיר), בראיה בהירה וחדה. הִיא מַכֶּרֵת – כנסת ישראל מכירה ויודעת. בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם אֱלֹהִיִים – באופן שמבטאים את רצון ה'. מָטְבַּעָת עָלֶיהָ – קובעת בה את התכונות הישראליות. אוֹרוֹ-וְיִשְׁעוֹ – הצלחתו. ע"פ עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיוּת שֶׁבָּהֶם – כפי שנזכר לעיל "שבאמת אין חיים אלא אלהיים". לִהְיוֹת נִשְׁאַף וכו' – להתכלל, להצטרף ולהתבטל לכלל ישראל. מֻזְהָר – מואר, מושפע.
ביאורים
כמעט לכל האומות בזמן הקדום היה אלוה, אליל כזה או אחר שבו האמינו. למצרים היה השה, לפלשתים היה את דגון, אבל לא היה קשר בין הפולחן לאליל לבין החיים הלאומיים של האומה. היחס לאליל התבטא בתפילה אליו שלא 'יפריע' להם בחייהם ושלא ינזקו מיחס לא הולם אליו. האלוהים שלהם היה רחוק מהחיים.
לעומת זאת, אצל עם ישראל הדבר היה הפוך לגמרי. אין עוד גוי כמו עם ישראל, אשר האלוהים שלו קרוב אליו. האלוהים נוכח בכל חייו. עם ישראל קשור ומחובר לאלוהים בכל צעד ושעל. התכונה המיוחדת של עם ישראל היא לחיות בתחושה פנימית שאי אפשר לחיות בלי אלוהים. הקשר לאלוהים נותן משמעות נצחית לכל גילויי החיים. האכילה והשתיה, המלחמות והקמת הממלכה, הבאת ילדים לעולם והמלאכה, כל אלו מקבלים ערך נצחי ומשמעות עמוקה רק אם הם מחוברים לאלוהות. עם ישראל חש כי כאשר כל מעשיהם והגילויים השונים של החיים אינם מחוברים לאלוהים, הם תפלים וחסרי טעם, זמניים וחולפים. חיים ללא הקשר הקרוב וההדוק לקב"ה הם ריקים מתוכן וחסרי אידיאלים ומעוף. המבט של עם ישראל הוא שהאלוהים אינו מאיים על החיים של האדם אלא מחייה אותם ונותן להם משמעות. חיים ללא אלוהים לא שווים מאומה.
מבט זה שנמצא בעומק האישיות של עם ישראל, בא לידי ביטוי במהלך חייו במשך כל הדורות ואף מתגלה בחיי כל יחיד ויחיד שבו. רק בעם ישראל האושר של היחיד תלוי בשאלה עד כמה חייו קשורים לאלוהים. רק אדם שדבוק לאלוהים הוא חי חיים הראויים לשם 'חיים'.
יסוד זה חושף את ההבדל הגדול בין הקשר של היחיד לאומתו בעם ישראל לעומת הקשר הזה באומות העולם. אצל עמים אחרים, ככל שהאדם הופך ליותר 'קנאי' לאומתו, הוא הופך למצומצם יותר. הוא נשאר בתפיסה הצרה של אומתו על העולם. לעומת זאת, ככל שאדם מישראל יותר דבק באומתו, בעם ישראל, הוא מתחבר לתפיסת העולם הרחבה שלה. דבר זה הופך אותו לאדם כללי יותר המחובר לאלוהים ולכל המידות הטובות הקיימות בעולם, ולכן חייו האישיים מקבלים משמעות עמוקה וטעם מתוק ואידיאלי מתלווה לחייו.
הרחבות
•כוחו של היחיד מתוך הכלל
הַחַיִּים, עַל פִּי עֵרֶךְ הָאֱלֹהִיּוּת שֶׁבָּהֶם, אֵינָם מִתְגַּלִּים אֶל הַיָּחִיד, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נִשְׁאָף בְּכָל הֲוָיָתוֹ בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל כְּלָלוּת הָאֻמָּה. דברים דומים כתב הרב קוק באורות התחיה: "אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה" [כד]. האדם מישראל צריך לראות את עצמו כחלק מכנסת ישראל ולהזדהות עם ערכיה.
אין כוונת דברים אלו שלאדם אין משמעות בפני עצמו ואישיותו הפרטית מחווירה למול כנסת ישראל, אלא שדווקא מתוך החיבור לעם ישראל יבין האדם את תפקידו וידע מהי מטרת חייו. בעולת ראיה מדגיש הרב קוק יסוד זה: "אין היחיד נטבע בים הכלל בתור דבר אבוד במציאות... עולם מלא הוא כל יחיד, עולם מלא הוא בפני עצמו, כלול ועשיר, גדול ונשגב, הוא חלקו הפרטי בהוד הנצח, וגון מיוחד וצבע בהיר וחדש הוא נותן בעוזו על מלא כל. חלק חטוב, חשוב וניכר, יש לכל אחד מיוחד שבישראל בעולם הבא, והחלק הזה, בעשרו וגודל קדשו, עם זה הוא אחוז ואחוד בכללות כל ישראל" [עולת ראיה ב, קנז]. לכל אדם גוון משלו, כוחות וכשרונות המיוחדים רק לו, ולכולם זקוק עם ישראל לצורך צמיחתו. דווקא מתוך החיבור לעם ולמטרותיו, יקבל כל יחיד משמעות גדולה יותר לחייו האישיים.
שאלות לדיון
"וְחַיִּים שֶׁאֵינָם אֱלֹהִיִּים אֵינָם חַיִּים כְּלָל" – מה צריך להיות היחס לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות?
האם ייחוס תכונות נעלות לגזע מסוים אינו גזענות? מדוע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
