ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין דָּת יִשְׂרָאֵל לְיֶתֶר הַדָּתוֹת, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁהֵן בָּאוֹת* מֵהַשְׁפָּעָתָהּ, הוּא גַּם-כֵּן כָּכָה.
הָמוֹן חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל דִּמּוּיִים אָנוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא בֵּינֵיהֶן, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִמָּצְאוּ הַדִּמּוּיִים, אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ הֵן נִלְקָחוֹת בִּיסוֹדָן* מִמֶּנָּה. הֲלֹא רוּחַ הָאָדָם יֵשׁ בּוֹ שִׁוּוּי כְּלָלִי*, בְּכַמָּה צְדָדִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל מְיֻחָד בֵּין אִישִׁים, וְקַל וָחֹמֶר בֵּין קִבּוּצִים וּלְאֻמִּים, מִכָּל-מָקוֹם צַד הַשָּׁוֶה אֵינוֹ בָּטֵל מֵעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתוֹ. וּבְיַחַשׂ לְהַדָּתוֹת שֶׁבָּאוּ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה וְהוֹפָעַת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וְקַל וָחֹמֶר אוֹתָן שֶׁבְּיִחוּד נִמְשְׁכוּ מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וַדַּאי מֻכְרָחִים דִּמּוּיִים רַבִּים לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן.
וְהַדִּמּוּיִים הַלָּלוּ, עִם כָּל הַפְּרָטִים הַמְרֻבִּים שֶׁבָּהֶם, לֹא יַכְחִידוּ אֶת הַנְּקֻדָּה הַתּוֹכִיִּית* הַמַּבְדֶּלֶת אוֹתָן, וְכָל הַמַּהוּת הַנִּשְׁמָתִית מְקֻפֶּלֶת הִיא לֹא בְּהַדִּמּוּיִים כִּי-אִם בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הַמַּבְדֶּלֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת נְשָׁמָה מְיֻחֶדֶת גַּם בְּהַפְּרָטִים שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת הַדּוֹמוֹת, עַד שֶׁהַדִּמְיוֹן הֹוֶה רַק דִּמְיוֹן חִיצוֹנִי, אֲבָל הַפְּנִים מְשֻׁנֶּה הוּא תַּכְלִית הַשִּׁנּוּי, וְלֹא יוּכַל וְלֹא יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לְאַבֵּד אֶת נְקֻדַּת הַנְּשָׁמָה בִּשְׁבִיל עֶטְיָם שֶׁל הַפְּרָטִים הַמֻּשְׁוִים, וּלְעוֹלָם יַעֲמֹד עַל גּוֹרָלוֹ*•, הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
(אורות ישראל ה, ט)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
12 - ישראל ואומות העולם חלק ג'
13 - ישראל ואומות העולם חלק ד'
14 - לימוד שבועי באמונה ג-ט סיוון תשע"ד
טען עוד
הַשְׁוָיוֹת – דברים שבהם האדם ובעלי החיים שווים כמו אכילה ושתיה. אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה – השכלית, התבונית. כָּל מַעֲלַת הָאָדָם – גם הצדדים שנראים חיצונית שוים לאדם ולבעלי חיים מקבלים משמעות שונה לגמרי מכח המהות המייחדת את האדם. סְגֻלַּת הָאָדָם – התכונה המיוחדת ומייחדת את האדם. אוֹתָן שֶׁהֵן בָּאוֹת – כדוגמת הנצרות שהושפעה מהיהדות והתנ"ך. נִלְקָחוֹת בִּיסוֹדָן – מושפעות מן היהדות. שִׁוּוּי כְּלָלִי וכו' – ישנן תכונות אנושיות המשותפות לכל בני האדם, השאיפה הדתית והצימאון לה' הוא משותף, ולכן הכרחי שיהיו צדדי דמיון בין הדתות השונות ליהדות. הַתּוֹכִיִּית – הפנימית. גּוֹרָלוֹ – תפקידו המיועד לו.
ביאורים
בחקר הדתות עוסקים רבות בהשוואה בין הדתות השונות, ובייחוד בהשוואה בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות (המאמינות בא-ל אחד) – היהדות, הנצרות והאסלאם. ישנם אקטים דתיים ופולחניים דומים מאוד, ומעניין לחקור את ההשפעה ההדדית ביניהם. גישה מחקרית זו היא מסוכנת ומוטעית מיסודה, משום שהנחת יסוד שלה הוא שבסיס הדתות שווה. כל הדתות רוצות לעבוד את האל, ולכן הן המציאו פעולות שונות כדי לממש תשוקה זו. דבר זה יכול להוביל את האדם לחשוב שאין הבדל כל כך אם יעבוד את ה' דרך דת זו או אחרת, מכיוון שסוף כל סוף כולם מכוונים את ליבם לשמים ודרכי עבודת האל מגוונות – יש מי שעובד דרך היהדות ויש מי שהולך בדרך הנצרות. אך אין הדבר כן, אלא ההבדל בין היהדות לבין שאר הדתות הוא הבדל מהותי.
משל לכך נוכל לראות ביחס שבין האדם לבעלי החיים. ישנם דברים משותפים רבים בין האדם לקוף, אך יש נקודה מרכזית באדם שאינה נמצאת בקוף. לאדם יש נשמת חיים שנופחה בו מריבונו של עולם, והיא אשר דוחפת אותו לכוון את כל מעשיו לאור הצדק והמוסר. זו נקודה מהותית שאינה נראית במבט שטחי, אבל היא הופכת את כל פעולות האדם לבעלות משמעות, ואת האדם לבעל שליטה והשפעה על העולם כולו. אין אדם שיוותר על צלם האלוהים שבו, על אף שסוף כל סוף הקוף דומה מאוד לאדם.
כך הדתות כולן דומות מאוד בחיצוניותן ליהדות, ומובן וצפוי שיהיו צדדים דומים שהרי חלק מהדתות נלקחו מהיהדות. בנוסף, יש פעולות שנובעות מרוח האדם הנמצאות ביסוד כל דת. אך ההבדל הגדול הוא שהיהדות 'נופחה' בגופנו וניתנה לנו מאת ריבונו של עולם, לעומת שאר הדתות שהן חיקוי חיוור וניסוי אנושי עלוב לעבוד את האלוהים לאור תפיסת העולם של האדם. היהדות היא דרך החיים הטבעית שהקב"ה מסר לנו, כדי שנדע איך לעבוד אותו ואיך לחיות חיים אלוהיים. לעומת זאת, הדתות האחרות הן תוספת של אקטים פולחניים על חייו של האדם. זהו הבדל מהותי: היהדות אינה פולחן דתי אלא דרך חיים. לכן עם ישראל מסר את נפשו על דתו – מכיוון שהבין בעומק נפשו שבה טמונה הצלחת חייו.
הרחבות
•נשמת האומה כוללת הכל
וּלְעוֹלָם יַעֲמֹד עַל גּוֹרָלוֹ. למרות כל ההשוואות שניתן לערוך בין ישראל לעמים – ישראל שונים משאר האומות. במקום אחר כותב הרב קוק שאם לא נעמוד על הנקודה המייחדת אותנו משאר האומות, נחטא לתפקידנו: "טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו' [תפילת עמידה לג' רגלים, ר"ה ויו"כ]. לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים הסתוריים מצוינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון, כי אם גם מעולים וגדולים מאד מכל עם. אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו , ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל" [אורות התחיה ה].
הרב קוק מלמדנו שחטא זה של שכחת העצמיות הינו חטא יסודי וכולל. הוא נכון בחיי כל אדם ונכון גם לגבי המציאות כולה: "כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים... וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה. ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתקון כל ההויה כולה, שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה" [אורות התשובה טו, י].
שאלות לדיון
האם הקושיות איתם מתמודדים בפסקה היו קיימות תמיד? האם היו תקופות בהן היה קל יותר לתפוס את ההבדל בין ישראל לעמים?
הרב קוק מתאר בכמה הזדמנויות שונות מדוע אין התגליות המודרניות סותרות את האמונה. כיצד הוא מיישם זאת בפסקה זו?
איך עושים קידוש?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
הלכות שטיפת כלים בשבת
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
