ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יט: 9+ עד כ: 1+)
הקדמה – אמנם בקידוש החודש הולכים לפי הלבנה, אבל בסופו של דבר מי שקובע זה הבית דין (לכן זה מוגדר כ"רצון" של בית דין). נראה בהמשך עד כמה גמישות יש לבית דין לגבי זה.
על אלו חודשים השליחים יוצאים
א. אלול ותשרי
למה יוצאים שוב בתשרי, הרי אלול תמיד היה חסר?
תשובה – אמנם זה לא קרה, אך אלול יכול להיות מלא אם יהיה צורך.
בירורים:
- למה שיעברו? הרי זה יקלקל את ר"ה לבני הגולה?
תשובה – זה אכן יקלקל, אך הרווח גדול מההפסד.
- מה הרווח בעיבור אלול? (כ. באמצע)
בגלל החום בבבל -
עולא – משום הירקות (שלא יהיה שבת ויו"ט צמודים ויכמשו הירקות)
ר' אחא ב"ח – משום המתים (שלא יהיו שבת ויו"כ צמודים והמתים יסריחו),
(ולא אמר משום הירקות כי אפשר לשים את הירקות במים חמים).
להלכה כר' אחא, ולכן בלוח הקבוע יו"כ לא חל בשישי או ראשון.
ב. אדר א ואדר ב
A. מחלוקת המשנה ורבי על אדר ב
אם עיברו את השנה אחרי פורים, האם שולחים שליחים כדי שידעו מתי פורים באדר ב?
(לא צריך להודיע להם שעיברו את השנה, כי אם לא יבואו עדים אז כבר יבינו שעיברו אותה).
| הסבר 1 – האם הפורים באדר א נחשב ופוטר אותם מפורים באדר ב | לכו"ע פורים באדר א לא נחשב, המחלוקת – האם האורך של אדר א קבוע מראש? כמחלוקת בברייתא: | |
| משנתנו – לא | אדר א נחשב | ת"ק - אדר א' קבוע מראש – 30 |
| רבי – כן | אדר א לא נחשב | רשב"ג - אדר א' לא קבוע מראש |
אגב זה -
B. דעות שונות אורך אדר א ואדר ב -
חילקנו לשתי קבוצות -
ורוד - אורך החודש קבוע מראש.
ירוק – אינו קבוע מראש, ותלוי בבית דין ובעדים.
| אדר א | אדר ב | ||
| ברייתא א | ת"ק | מלא | |
| רשב"ג | תלוי ברצון של בי"ד | ||
| ריב"ל – קהלא קדישא בירושלים | חסר | חסר | |
| רנב"ח – ר' סימאי – חגי זכריה ומלאכי | תלוי ברצון של בי"ד: חסר, חסר | ||
| רב | מלא (עקרונית אפשר חסר, אבל אם אינך יודע מה בי"ד עשו, אז תניח שהוא מלא אא"כ יוודע אחרת). | חסר | |
| שלחו מארץ ישראל למר עוקבא | לעולם חסר | ||
(יט: 4-)
מקשה רב נחמן מהמשנה כא: - מחללים שבת על ניסן ותשרי,
| תלוי בבי"ד | קבוע (אדר ב תמיד חסר) | |
| רב נחמן – למה העדים מחללים שבת בשביל ניסן ותשרי? | ||
| גירסא א - | מובן | קשה, הרי העדים לא מועילים? תשובה – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| גירסא ב - | קשה, למה לחלל שבת ביום ה30? שידחו למחר וכך נרוויח לא לחלל + מצווה לקדש על הראייה? תשובה – אכן ב30 לא מחללים, ב31 מחללים בשביל ה"מצווה לקדש על הראייה". | מובן - מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| רב כהנא – למה לא מחללים עבור כל החודשים? (כמו שבהמשך המשנה כתוב שבזמן המקדש חיללו עבור כל החודשים בשביל הקרבנות (שפת אמת)). | מובן, מחללים רק כשזה עוזר (אמנם בי"ד יכולים לקבוע על פי רצונם אך קודם כל נעזרים בעדים). | קשה אם זה רק בשביל המצווה, למה לא מחללים על כל החודשים? |
(כ. שליש תחתון)
חלק ג – מתי בי"ד יכולים לשנות מהלבנה בקידוש החודש?
A. איך בית דין משפיעים כנגד העדים? "מאיימים עליהם"...
כלומר –
כדי שיהיה מלא – חוקרים אותם בצורה כזו עד שיאבדו את ביטחונם שהם אכן ראו את הלבנה,
כדי שיהיה חסר – עדים שמסופקים אם זה היה הלבנה, גורמים להם להשתכנע שכן (ר"ח).
B. הדעות שנראה –
בתוך דעת רבנן שתלוי בבי"ד ובראייה:
רבא – יכולים גם לקדש (להקדים) וגם לעבר (לאחר)
ריב"ל – רק לאחר,
רב דימי – רק להקדים (סברא – כשמאחרים נראה כשקר).
דעת אחרים – זה קבוע - אחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ובי"ד לא יכולים לשנות כלל.
C. מהלך הסוגיה –
ראינו בחלק הקודם שעיברו את אלול בגלל צורך של ירקות/מתים.
וקשה – תני רבה בר שמואל – בניגוד לעיבור שנה, בי"ד לא מעברים חודש לצורך (כזה ראה וקדש).
תשובות:
- רב/א - הכוונה שם שלא מקדשים (מקדימים) אך כן מעברים (מאחרים).
וכריב"ל.
קשה – הרי ר' יהודה הנשיא שלח שמאיימין על העדים גם להקדים (עדים שמסופקים, משכנעים אותם שכן).
אביי –
בניסן ותשרי – להקדים ולאחר (ר' יהודה נשיאה), בשאר החודשים – רק לאחר (תני רבה בר שמואל)
- רבא – באמת מקדימים ומאחרים תמיד,
ותני בר שמואל זו שיטת אחרים, שהלוח קבוע.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
