ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יט: 9+ עד כ: 1+)
הקדמה – אמנם בקידוש החודש הולכים לפי הלבנה, אבל בסופו של דבר מי שקובע זה הבית דין (לכן זה מוגדר כ"רצון" של בית דין). נראה בהמשך עד כמה גמישות יש לבית דין לגבי זה.
על אלו חודשים השליחים יוצאים
א. אלול ותשרי
למה יוצאים שוב בתשרי, הרי אלול תמיד היה חסר?
תשובה – אמנם זה לא קרה, אך אלול יכול להיות מלא אם יהיה צורך.
בירורים:
- למה שיעברו? הרי זה יקלקל את ר"ה לבני הגולה?
תשובה – זה אכן יקלקל, אך הרווח גדול מההפסד.
- מה הרווח בעיבור אלול? (כ. באמצע)
בגלל החום בבבל -
עולא – משום הירקות (שלא יהיה שבת ויו"ט צמודים ויכמשו הירקות)
ר' אחא ב"ח – משום המתים (שלא יהיו שבת ויו"כ צמודים והמתים יסריחו),
(ולא אמר משום הירקות כי אפשר לשים את הירקות במים חמים).
להלכה כר' אחא, ולכן בלוח הקבוע יו"כ לא חל בשישי או ראשון.
ב. אדר א ואדר ב
A. מחלוקת המשנה ורבי על אדר ב
אם עיברו את השנה אחרי פורים, האם שולחים שליחים כדי שידעו מתי פורים באדר ב?
(לא צריך להודיע להם שעיברו את השנה, כי אם לא יבואו עדים אז כבר יבינו שעיברו אותה).
| הסבר 1 – האם הפורים באדר א נחשב ופוטר אותם מפורים באדר ב | לכו"ע פורים באדר א לא נחשב, המחלוקת – האם האורך של אדר א קבוע מראש? כמחלוקת בברייתא: | |
| משנתנו – לא | אדר א נחשב | ת"ק - אדר א' קבוע מראש – 30 |
| רבי – כן | אדר א לא נחשב | רשב"ג - אדר א' לא קבוע מראש |
אגב זה -
B. דעות שונות אורך אדר א ואדר ב -
חילקנו לשתי קבוצות -
ורוד - אורך החודש קבוע מראש.
ירוק – אינו קבוע מראש, ותלוי בבית דין ובעדים.
| אדר א | אדר ב | ||
| ברייתא א | ת"ק | מלא | |
| רשב"ג | תלוי ברצון של בי"ד | ||
| ריב"ל – קהלא קדישא בירושלים | חסר | חסר | |
| רנב"ח – ר' סימאי – חגי זכריה ומלאכי | תלוי ברצון של בי"ד: חסר, חסר | ||
| רב | מלא (עקרונית אפשר חסר, אבל אם אינך יודע מה בי"ד עשו, אז תניח שהוא מלא אא"כ יוודע אחרת). | חסר | |
| שלחו מארץ ישראל למר עוקבא | לעולם חסר | ||
(יט: 4-)
מקשה רב נחמן מהמשנה כא: - מחללים שבת על ניסן ותשרי,
| תלוי בבי"ד | קבוע (אדר ב תמיד חסר) | |
| רב נחמן – למה העדים מחללים שבת בשביל ניסן ותשרי? | ||
| גירסא א - | מובן | קשה, הרי העדים לא מועילים? תשובה – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| גירסא ב - | קשה, למה לחלל שבת ביום ה30? שידחו למחר וכך נרוויח לא לחלל + מצווה לקדש על הראייה? תשובה – אכן ב30 לא מחללים, ב31 מחללים בשביל ה"מצווה לקדש על הראייה". | מובן - מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| רב כהנא – למה לא מחללים עבור כל החודשים? (כמו שבהמשך המשנה כתוב שבזמן המקדש חיללו עבור כל החודשים בשביל הקרבנות (שפת אמת)). | מובן, מחללים רק כשזה עוזר (אמנם בי"ד יכולים לקבוע על פי רצונם אך קודם כל נעזרים בעדים). | קשה אם זה רק בשביל המצווה, למה לא מחללים על כל החודשים? |
(כ. שליש תחתון)
חלק ג – מתי בי"ד יכולים לשנות מהלבנה בקידוש החודש?
A. איך בית דין משפיעים כנגד העדים? "מאיימים עליהם"...
כלומר –
כדי שיהיה מלא – חוקרים אותם בצורה כזו עד שיאבדו את ביטחונם שהם אכן ראו את הלבנה,
כדי שיהיה חסר – עדים שמסופקים אם זה היה הלבנה, גורמים להם להשתכנע שכן (ר"ח).
B. הדעות שנראה –
בתוך דעת רבנן שתלוי בבי"ד ובראייה:
רבא – יכולים גם לקדש (להקדים) וגם לעבר (לאחר)
ריב"ל – רק לאחר,
רב דימי – רק להקדים (סברא – כשמאחרים נראה כשקר).
דעת אחרים – זה קבוע - אחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ובי"ד לא יכולים לשנות כלל.
C. מהלך הסוגיה –
ראינו בחלק הקודם שעיברו את אלול בגלל צורך של ירקות/מתים.
וקשה – תני רבה בר שמואל – בניגוד לעיבור שנה, בי"ד לא מעברים חודש לצורך (כזה ראה וקדש).
תשובות:
- רב/א - הכוונה שם שלא מקדשים (מקדימים) אך כן מעברים (מאחרים).
וכריב"ל.
קשה – הרי ר' יהודה הנשיא שלח שמאיימין על העדים גם להקדים (עדים שמסופקים, משכנעים אותם שכן).
אביי –
בניסן ותשרי – להקדים ולאחר (ר' יהודה נשיאה), בשאר החודשים – רק לאחר (תני רבה בר שמואל)
- רבא – באמת מקדימים ומאחרים תמיד,
ותני בר שמואל זו שיטת אחרים, שהלוח קבוע.
רבנים בבית המדרש
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
