(כ: 4- עד כב. במשנה)

חלק א - קביעת ראש חודש בחו"ל

כשהגיעו שליחים – אין ספק ומקיימים רק יו"ט אחד. אך כשלא הגיעו שליחים תיקנו לעשות יו"ט נוסף (למרות שעקרונית מן הדין יכולים לסמוך על הרוב ועל הבי"ד בחו"ל).

א. קולות וחומרות לגבי יו"ט שני של גלויות:

קולות -

1. ביו"כ לא תיקנו בגלל הסכנה, אך רבא החמיר על עצמו ועשה שניים (ופעם אחת אכן התברר כמותו).
2. קולא – ר' זירא-ר"נ: עושים רק 2 יו"ט ולא 3

כלומר מדובר שהם לא יודעים מה היה בחודשיים האחרונים,

המצב הרגיל הוא "מלא חסר",

הם צריכים לחשוש שהשני היה מלא, ולכן עושים יו"ט נוסף אחרי התאריך,

ולא חוששים ששניהם היו חסרים, ולא צריכים לעשות יו"ט לפני התאריך, כי יש לזה קול.

חומרות -

1. (כא. 5+) חומרא – רי"ח – במקום שבו השליחים מגיעים בניסן ולא בתשרי, עושים שני יו"ט גם בניסן, אטו תשרי.
2. 4.(בימינו עושים יומיים למרות שיש לוח קבוע, לא ליטוש מנהג אבותינו).
3. (כא. 1+) לוי אמר לאנשי בבל שיו"כ כיפור בי"א תשרי שלהם (עיברו את אלול), אך לא העיד זאת בפירוש כי לא שמע מקודש, ולכן לא צריכים שוב.
4. 2.(כא. באמצע) לקראת סוף יו"כ של ר"נ (לפני שסיים) אמרו לו שזה באמת מחר, ונאלץ לצום שוב מחר (אם היה שומע רק אחרי, לא היה צריך לצום שוב אא"כ זו עדות מפורשת).

ב. כשטעו בחו"ל ביו"כ –

עולה מהגמרא(ראשונים) –

אם שמעו עדות מפורשת – צריכים להתיישר עם התאריך של ישראל,

אם לא שמעו עדות מפורשת, אפילו שיודעים שטעו –

אם כבר עבר היום - מה שבי"ד קובע חל אפילו אם זה טעות

אם עוד לא עבר היום – יעשו שוב.

(כא: 10-)

חלק ב – שני נושאים אגביים

א. עיבור השנה

"שמור את חודש האביב" – שתקופת האביב תתחיל בזמן שהחודש (ניסן) עדיין מתחדש (עד ה14),

אם תקופת ניסן מתחילה ב15 – יעברו את אדר, ויפול ב14.

אם תקופת ניסן מתחילה ב16 – יעברו את השנה, ותקופת האביב תתחיל ב16 של אדר ב.

ב. שיטה לדעת מתי יד בחודש (בדיקת חמץ ליורדי הים)

בתחילת החודש הירח והשמש זורחים ושוקעים יחד. עם התקדמות החודש זמני הירח הולכים ומתאחרים בערך ב48 דקות כל יום, עד שבאמצע החודש הם הפוכים לשמש.

ליורדי הים - באמצע החודש (יד) הירח בדיוק הפוך מהשמש, ולכן זורח בתחילת הלילה ושוקע בנץ.

לאנשים ביבשה – זה קורה בט"ו, כי אז הירח באמת שוקע כ48 דקות אחרי השמש, אך כיון שיש הרים – זה נראה כמו בזמן של השמש.

חלק ג – הייחוד של ניסן ותשרי

שרק בהם יש נפקא מינה מדאורייתא לקביעת התאריך, ולכן:

א.      השליחים צריכים לשמוע במפורש -
כלומר גם אם נראה בעליל בליל שלושים, לא סומכים על זה אלא מחכים שבי"ד יקדשו בפועל ב30.

(תוס' – גם ב31, אטו ב30).

ב.      העדים מחללים שבת

מדאורייתא מחללים על כל החודשים ("אשר תקראו אותם במועדם"), גם אם אין לזה נפקא מינה,

אך אחרי החורבן תיקן ריב"ז שיחללו רק על ניסן ותשרי.

                        האם מחללים גם כשהירח נראה בעליל?

                        ר' יוסי – לא,

ת"ק, ר"ג – כן, כי אם לא, נמצאת מכשילן לעתיד לבוא.

            הערות:

1. "בעליל" = גלוי – "אִמֲרוֹת יְקֹוָק אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (תהילים יב, ז).
2. 2." שִׁבְעָתָיִם" = 49 שערי בינה שהיו למשה מתוך 50 ("וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים")].