ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה
וְכֵן אָמַר חֲבַקּוּק הַנָּבִיא: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד), כִּי מִצַּד הַטֶּבַע מְצִיאוּת הַחַיִּים הִיא קְבוּעָה בִּידִיעָה בָּאָדָם שֶׁהוּא חַי, וּבִהְיוֹת מְצִיאוּת הַחַיִּים עִנְיָן נֶאֶהָב בַּלֵּב וּמִתְקַבֵּל מְאֹד, עַל-כֵּן מֻנָּח תָּמִיד בְּלֵב כָּל אָדָם הַצִּיּוּר שֶׁל הַאֲמָנַת הַחַיִּים*, וְהַצַּדִּיק אֱמוּנָתוֹ כָּל כָּךְ דְּבוּקָה בִּלְבָבוֹ וּמֻשְׁוָה* עִם כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁתָּמִיד הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּפֹעַל בַּלֵּב וּמְשַׁמֶּשֶׁת* עִם כָּל פְּעֻלּוֹתָיו, בְּאֵין הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, וְלֹא עִכּוּב לְשׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה.
כְּמוֹ שֶׁהֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים*, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִיד בְּפֹעַל בַּלֵּב אֵינוֹ מְעַכֵּב שׁוּם פְּעֻלָּה וּמַחְשָׁבָה, לְפִי שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאֵיזוֹ יְדִיעָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ תְּעַכֵּב עַל אַחֶרֶת הִיא רַק כְּשֶׁאוֹתָהּ הַיְדִיעָה גּוֹרֶמֶת קְצָת טִרְדָּה לַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַה שֶּׁדָּבוּק כָּל כָּךְ בַּנֶּפֶשׁ עַד שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ רַק נֹעַם שָׁלֵם וּמְקֻבָּל מִכָּל צַד, בְּלֹא שׁוּם הִתְנַגְּדוּת כְּלָל, הֲרֵי אֵינוֹ מַטְרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּלָל, אֶלָּא הוּא עִקַּר מְנוּחָתָהּ וְאַךְ עַל יָדוֹ תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ לַעֲבֹד וּלְהַשְׂכִּיל.
וְזֹאת הִיא מַעֲלַת הַקְּדוֹשִׁים, הָעוֹסְקִים בְּכָל דַּרְכֵי הָעוֹלָם וּדְבֵקִים בְּחַיֵּי אֱמוּנָתָם.
(עולת ראיה א עמ' שלז-שלח)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
17 - אמונה חלק ב'
18 - אמונה חלק ג'
19 - אמונה חלק ד'
טען עוד
גֶּדֶר – הגדרת. בִּכְלָלָהּ – באופן כללי. בְּקִרְבּוֹ – של האדם. הַיְדִיעָה – ההכרה שבשכל. שֶׁיִּסְתַּעֵר – תתעורר התנגדות. הַאֲמָנַת הַחַיִּים – האדם הבריא מאמין בחייו. וּמֻשְׁוָה – מתאימה. וּמְשַׁמֶּשֶׁת – כל פעולות הצדיק מושפעות מן האמונה. הֶרְגֵּשׁ הַחַיִּים – הרצון לחיות.
ביאורים
כיצד תדע האם אתה מאמין? אם אתה שלם עם זה. האמונה היא לא סך ידיעות ומחשבות שהאדם צריך לצבור, אלא שלוות הנפש. כשמציאות ה' היא לא נושא לדיון מבחינתך, כשאין לך התלבטות האם החיים שלך קשורים לה' או לא, סימן שאתה מאמין. האמונה היא לא הוכחות ומהלכים הגיוניים, אלא תחושה עמוקה המשרה הרגשה טובה.
החיים הם דבר המובן מאליו עבור כל אדם. המחשבה על כך שהאדם חי, ויש בו כוחות ויכולות שנתונים למרותו, משמחת את האדם ומסבה לו עונג. לאדם יש עיסוקים ועניינים רבים בחייו שעלולים להתנגש ולסתור זה את זה. הוא רוצה לעסוק בעבודת כפיים, אבל גם להעמיק בלימוד עיוני. הוא רוצה לפרנס את משפחתו, אבל גם לגמול חסד לזולת. הוא נדרש להתלבט ולהכריע בין ערכים ותחומי עניין שונים. אבל החיים עצמם הם לא עוד נושא או תחום שצריך לתת עליו את הדעת. החיים הם הבסיס, שעל גביו מתנהלים כל העיסוקים של האדם. החיים לא יכולים להפריע או למנוע מהאדם לממש את רצונו באפיק מסוים, כי החיים הם האדם עצמו.
גם האמונה, כמו החיים, היא לא עוד נושא. האמונה היא התשתית שמעניקה לאדם את יכולת הקיום והעשייה בעולם. אם האמונה גורמת לאדם צער ומכבידה עליו, סימן שזו עדיין לא אמונה אמיתית. הידיעה על מציאות ה' ועל המחויבות לשמירת תורה ומצוות, עלולה בודאי לגרום לאדם תחושת מחנק ומעמסה. כל זמן שהידיעה הזו לא התמזגה עם החיים שלו, היא תעמוד בסתירה להם. רק כשהידיעה הזו תחדור אל תוכו, ותעניק לו חיות ובטחון, היא תהפוך לאמונה.
כיצד הופכים את הידיעה, לאמונה? על ידי תיקון המידות. כשהאדם מתנהג בדרך הישר, ומטהר את האישיות שלו, הוא מסיר את כל המחסומים בינו לבין הנשמה שלו.
הרחבות
•לימוד האמונה
שֶׁאֲמִתַּת הָעִנְיָן הַנּוֹדָע קְבוּעָה בְּקִרְבּוֹ. הרב קוק מלמד אותנו כי לימוד האמונה אינו רק בירור שכלי של אמיתות מסויימות, אלא הוא לימוד שמתיישב בנפש האדם. הרב צבי יהודה קוק בהערה [עולת ראיה עמ' תעה] מפנה לדברי הרמב"ם : "דע, המעיין בספרי זה, שהאמונה אינה העניין הנאמר בפה אלא העניין המצטייר בנפש כאשר מקבלים- כאמת שהוא כך כפי שהצטייר" [מורה נבוכים ח"א, נ].
כיצד ניישם דברים אלו? בפסקה שלנו הרב מתנה את הדברים בישרות הלב וטהרתו. אולם כהדרכה מעשית מברר הרב שלזה יש צורך בשילוב של תורה ותפילה. לימוד האמונה דורש עיון והעמקה שכלית כפי שכותב הרב קוק : "... ודאי רק יראת ד' לבדה היא חכמה... כל הידיעות שבעולם... אינן כי אם ידיעה, אלא שיפול בהן קושי בהשגת ידיעתן עד שנצטרך להשתמש גם בהן בכח החכמה, שמעיקרו לא נברא באדם כי אם לצורך היראה (לימוד יראת ה' – אמונה) לבדה." [מוסר אביך א, ב] אולם אחרי הבירור השכלי ישנה עבודה נוספת של הזדהות והפנמה של האדם עם התכנים אותם השיג בשכלו. עבודה זו היא עבודת התפילה: "התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם." [עולת ראיה עמ' יט] כלומר: את המעמד הנפשי של האדם ממלאת התפילה בתוכן – אמונה.
שאלות לדיון
האם אתה מרגיש שיש בך משהו שמתנגד לאמונה? מדוע?
מתי אתה מרגיש שהאמונה יוצרת בך מרגוע?
לעילוי נשמת מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
