ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
1. ראה רש"י על המשנה ד"ה 'עד סוף האשמורה הראשונה'.
כיצד הוא מנמק מדוע אומרים ק"ש של ערבית בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים?
_____________________________________
האם יוצאים ידי חובה לפי רש"י בק"ש זו? ______ הוכח:
________________________________________________________
2. ראה תוספות ד"ה 'מאימתי קורין'.
מה קושייתו הראשונה על רש"י ('תימא לפירושו')?
__________________________________________________________________
מכוח זה מסיק תוספות שק"ש שיוצאים בה ידי חובה איננה ק"ש ____________ אלא ק"ש ______________.
על איזו דעה בגמרא מסתמך רבינו תם שאפשר לקרוא ק"ש של ערבית לפני צאת הכוכבים ('לכן פי' ר"ת')?
______________________________________________________________________________________________________
על איזו דעה בגמרא מסתמך ר"י שאפשר לקרוא ק"ש של ערבית לפני צה"כ ('על כן אומר ר"י')
______________________________________________________________________________________________________
3. כל הראשונים מצטטים שאלה שנשאל רב האי גאון:
ונשאל מרבינו האיי גאון ז"ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי איניש לעכובינהו אי זהו עדיף לצלויי בהדייהו ולשבוק קרית שמע עד צאת הכוכבים, או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד במסמך גאולה לתפלה, והשיב דבארץ ישראל עושין כן מתפללין ערבית ואח"כ קורין בזמן ק"ש ולא איכפת להו למסמך גאולה לתפלה של ערבית.
כמו איזה שיטה הולך רב האי גאון, כמו רש"י או כמו תוספות? נמק.
___________________________________________________________________________________________________
4. שולחן ערוך אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלה:
"זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו; ואם קראה קודם לכן, חוזר וקורא אותה בלא ברכות; ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות".
כיצד פוסק השו"ע? כרש"י או כתוספות? נמק
____________________________________________________________________
(למעיינים כדאי לפתוח בט"ז ס"ק ב שדן בשאלה זו)
5. טור אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלה:
"מתוך הדוחק נהגו כן לפי שהציבור מתקבצין לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין שמע ומתפללין תפלת ערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו והיה טורח עליהם להתקבץ אח"כ ולא היו מתפללין בציבור ולפיכך נהגו כן וסמכו על הני תנאי".
הסבר על מה סמכו בכל זאת לקבוע קריאת שמע של ערבית לפני צאת הכוכבים?
____________________________________
6. בית יוסף אורח חיים סימן רלה
"וא"ת היאך הוא אומר ברכות קריאת שמע בבית הכנסת כיון שאינו יוצא ידי חובת קריאת שמע באותה קריאה הרי הן ברכות לבטלה כבר כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' מז) אל תתמה דברכות קריאת שמע אינן ברכות של קריאת שמע ממש כברכת התורה וברכת המצות שאם כן היה לנו לברך לקרות את שמע אלא ברכות הן שנתקנו בפני עצמן אלא שתקנו לאמרם לפני קריאת שמע ולאחריו וכן הסכימו הגאונים ע"כ".
כיצד הסביר מרן הבית יוסף מדוע אומרים ברכות ק"ש כשקוראים ק"ש לפני צאת הכוכבים, לכאורה הם ברכות לבטלה?
_____________________________________________________________________________________________________
ב. האם קריאת שמע של ערבית היא המצוה הראשונה שמתחייב בה האדם?
רבים עמדו על השאלה מדוע מסכת ברכות פותחת בדיני מצות קריאת שמע דווקא.
הקדמת הרמב"ם למשנה
פתח תחלה בברכות, וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון, ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו להתחיל בברכות, לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן מצא לנכון לפתוח את הדברים בענין הברכות כדי לתקן את המאכל תקון עניני. וכדי שלא יחסר דבר בשום ענין אלא ידבר על כל הברכות חובת המאכלים המצות, ואין מצוה שהיא חובת כל איש בכל יום כי אם ק"ש בלבד, ואין מן הראוי לדבר על ברכות ק"ש לפני שידבר על ק"ש עצמה, לפיכך התחיל מאימתי קורין את שמע, וכל הנספח לכך. אח"כ חזר לענין הסדר והוא לדבר במצות צמח הארץ
1. כיצד עונה על כך הרמב"ם?
2. _________________________________________________________________________________
צל"ח מסכת ברכות דף ב עמוד א
ועדיין יש לדקדק דהיה לו להתחיל בתפלה שהיא ג' פעמים בכל יום, ועיקרה היא הברכות שמנה עשר ברכות. ונראה לי כיון דק"ש היא קודם התפלה לכן הקדימה. ואמנם יתכן זה לר' יוחנן דאמר שגם בערבית צריך לסמוך גאולה לתפלה, אבל לרבי יהושע בן לוי לקמן דף ד' ע"ב דתפלות באמצע תקנום, וא"כ בערבית אדרבה היא קודמת לק"ש, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא התחיל רבינו הקדוש בדין תפלה. וצ"ל דכיון דק"ש היא מדאורייתא ותפלה היא מדרבנן ולכך התחיל במצות של תורה.
3. מה מקשה עליו הצל"ח ומה מתרץ?
4. ____________________________________________________________________________
חדושי הרי"ם
עוד י"ל דזו מצוה ראשונה שמתחייב בה האדם כשנעשה בן י"ג שנים ויום א' שהוא תחילת הלילה משנת י"ד עכ"ל שם.
3. מהו תירוצו המפורסם של חידושי הרי"ם?
_______________________________________________________________________
דברי פנחס סימן ב
בשנת תרנ"ח כשקבלתי הורמנא מהרב האי גאון עולם מו"ה יוסף דוב בער הלוי זצ"ל אב"ד בריסק, בהיותו אז במרחץ קרעניץ, שמעתי ממני דבר נכון עפי"ד התוס' בריש מסכת נדה (ב, ב) ד"ה השתא היא דחזאי שכתבו: "דרגילות שערות לבוא בצפרא", ואמר שבזה מפרש ליישב את קושיית העולם בריש ברכות במשנה "מאימתי קורין את שמע בערבית", ועל זה פריך בגמרא: "וליתני שחרית ברישא"? ומקשים: מאי פריך הגמרא, הא לעולם חיובו של אדם בא הן בק"ש והן בשאר מצות בלילה, בליל י"ג ויום אחד דאז נעשה גדול, לכך תני ערבית ברישא? אמנם לפ"ד התוס', השערות של גדלות רגילות לבוא בצפרא, אם - כן על כרחך עיקר חיובו של אדם במצוות הוא רק ביום, וכן כתב רש"י במנחות (מג, ב) ושפיר פריך הש"ס "ליתני שחרית ברישא".
4. הדברי פנחס מביא את ה'בית הלוי', הרב מבריסק, שחולק על חידושי הרי"ם. מה הוא סובר ומה הוכחתו?
___________________________________________________________________________________________________
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נג
יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שהקטנים יורדין לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבתות.
הגה: ובמקומות שלא נהגו כן, אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערבית, אפילו הגיע לכלל י"ג שנים ביום השבת אין להתפלל ערבית של שבת, דהרי עדיין יג אין לו י"ג שנה (מהרי"ל).
5. הבא ראיה מפסק שו"ע זה לאחת השיטות דלעיל (האם המצוה הראשונה שמתחייב בה האדם היא ק"ש של ערבית או שחרית)
_________________________________________________________________________________________________________

למה תמיד יש מחלוקת??

מה אכפת לך?

למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?

למה ללמוד גמרא?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך עושים קידוש?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד גמרא?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

סודו החינוכי של חודש שבט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













