ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
1. ראה רש"י על המשנה ד"ה 'עד סוף האשמורה הראשונה'.
כיצד הוא מנמק מדוע אומרים ק"ש של ערבית בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים?
_____________________________________
האם יוצאים ידי חובה לפי רש"י בק"ש זו? ______ הוכח:
________________________________________________________
2. ראה תוספות ד"ה 'מאימתי קורין'.
מה קושייתו הראשונה על רש"י ('תימא לפירושו')?
__________________________________________________________________
מכוח זה מסיק תוספות שק"ש שיוצאים בה ידי חובה איננה ק"ש ____________ אלא ק"ש ______________.
על איזו דעה בגמרא מסתמך רבינו תם שאפשר לקרוא ק"ש של ערבית לפני צאת הכוכבים ('לכן פי' ר"ת')?
______________________________________________________________________________________________________
על איזו דעה בגמרא מסתמך ר"י שאפשר לקרוא ק"ש של ערבית לפני צה"כ ('על כן אומר ר"י')
______________________________________________________________________________________________________
3. כל הראשונים מצטטים שאלה שנשאל רב האי גאון:
ונשאל מרבינו האיי גאון ז"ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי איניש לעכובינהו אי זהו עדיף לצלויי בהדייהו ולשבוק קרית שמע עד צאת הכוכבים, או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד במסמך גאולה לתפלה, והשיב דבארץ ישראל עושין כן מתפללין ערבית ואח"כ קורין בזמן ק"ש ולא איכפת להו למסמך גאולה לתפלה של ערבית.
כמו איזה שיטה הולך רב האי גאון, כמו רש"י או כמו תוספות? נמק.
___________________________________________________________________________________________________
4. שולחן ערוך אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלה:
"זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו; ואם קראה קודם לכן, חוזר וקורא אותה בלא ברכות; ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות".
כיצד פוסק השו"ע? כרש"י או כתוספות? נמק
____________________________________________________________________
(למעיינים כדאי לפתוח בט"ז ס"ק ב שדן בשאלה זו)
5. טור אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלה:
"מתוך הדוחק נהגו כן לפי שהציבור מתקבצין לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין שמע ומתפללין תפלת ערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו והיה טורח עליהם להתקבץ אח"כ ולא היו מתפללין בציבור ולפיכך נהגו כן וסמכו על הני תנאי".
הסבר על מה סמכו בכל זאת לקבוע קריאת שמע של ערבית לפני צאת הכוכבים?
____________________________________
6. בית יוסף אורח חיים סימן רלה
"וא"ת היאך הוא אומר ברכות קריאת שמע בבית הכנסת כיון שאינו יוצא ידי חובת קריאת שמע באותה קריאה הרי הן ברכות לבטלה כבר כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' מז) אל תתמה דברכות קריאת שמע אינן ברכות של קריאת שמע ממש כברכת התורה וברכת המצות שאם כן היה לנו לברך לקרות את שמע אלא ברכות הן שנתקנו בפני עצמן אלא שתקנו לאמרם לפני קריאת שמע ולאחריו וכן הסכימו הגאונים ע"כ".
כיצד הסביר מרן הבית יוסף מדוע אומרים ברכות ק"ש כשקוראים ק"ש לפני צאת הכוכבים, לכאורה הם ברכות לבטלה?
_____________________________________________________________________________________________________
ב. האם קריאת שמע של ערבית היא המצוה הראשונה שמתחייב בה האדם?
רבים עמדו על השאלה מדוע מסכת ברכות פותחת בדיני מצות קריאת שמע דווקא.
הקדמת הרמב"ם למשנה
פתח תחלה בברכות, וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון, ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו להתחיל בברכות, לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן מצא לנכון לפתוח את הדברים בענין הברכות כדי לתקן את המאכל תקון עניני. וכדי שלא יחסר דבר בשום ענין אלא ידבר על כל הברכות חובת המאכלים המצות, ואין מצוה שהיא חובת כל איש בכל יום כי אם ק"ש בלבד, ואין מן הראוי לדבר על ברכות ק"ש לפני שידבר על ק"ש עצמה, לפיכך התחיל מאימתי קורין את שמע, וכל הנספח לכך. אח"כ חזר לענין הסדר והוא לדבר במצות צמח הארץ
1. כיצד עונה על כך הרמב"ם?
2. _________________________________________________________________________________
צל"ח מסכת ברכות דף ב עמוד א
ועדיין יש לדקדק דהיה לו להתחיל בתפלה שהיא ג' פעמים בכל יום, ועיקרה היא הברכות שמנה עשר ברכות. ונראה לי כיון דק"ש היא קודם התפלה לכן הקדימה. ואמנם יתכן זה לר' יוחנן דאמר שגם בערבית צריך לסמוך גאולה לתפלה, אבל לרבי יהושע בן לוי לקמן דף ד' ע"ב דתפלות באמצע תקנום, וא"כ בערבית אדרבה היא קודמת לק"ש, א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא התחיל רבינו הקדוש בדין תפלה. וצ"ל דכיון דק"ש היא מדאורייתא ותפלה היא מדרבנן ולכך התחיל במצות של תורה.
3. מה מקשה עליו הצל"ח ומה מתרץ?
4. ____________________________________________________________________________
חדושי הרי"ם
עוד י"ל דזו מצוה ראשונה שמתחייב בה האדם כשנעשה בן י"ג שנים ויום א' שהוא תחילת הלילה משנת י"ד עכ"ל שם.
3. מהו תירוצו המפורסם של חידושי הרי"ם?
_______________________________________________________________________
דברי פנחס סימן ב
בשנת תרנ"ח כשקבלתי הורמנא מהרב האי גאון עולם מו"ה יוסף דוב בער הלוי זצ"ל אב"ד בריסק, בהיותו אז במרחץ קרעניץ, שמעתי ממני דבר נכון עפי"ד התוס' בריש מסכת נדה (ב, ב) ד"ה השתא היא דחזאי שכתבו: "דרגילות שערות לבוא בצפרא", ואמר שבזה מפרש ליישב את קושיית העולם בריש ברכות במשנה "מאימתי קורין את שמע בערבית", ועל זה פריך בגמרא: "וליתני שחרית ברישא"? ומקשים: מאי פריך הגמרא, הא לעולם חיובו של אדם בא הן בק"ש והן בשאר מצות בלילה, בליל י"ג ויום אחד דאז נעשה גדול, לכך תני ערבית ברישא? אמנם לפ"ד התוס', השערות של גדלות רגילות לבוא בצפרא, אם - כן על כרחך עיקר חיובו של אדם במצוות הוא רק ביום, וכן כתב רש"י במנחות (מג, ב) ושפיר פריך הש"ס "ליתני שחרית ברישא".
4. הדברי פנחס מביא את ה'בית הלוי', הרב מבריסק, שחולק על חידושי הרי"ם. מה הוא סובר ומה הוכחתו?
___________________________________________________________________________________________________
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נג
יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שהקטנים יורדין לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבתות.
הגה: ובמקומות שלא נהגו כן, אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערבית, אפילו הגיע לכלל י"ג שנים ביום השבת אין להתפלל ערבית של שבת, דהרי עדיין יג אין לו י"ג שנה (מהרי"ל).
5. הבא ראיה מפסק שו"ע זה לאחת השיטות דלעיל (האם המצוה הראשונה שמתחייב בה האדם היא ק"ש של ערבית או שחרית)
_________________________________________________________________________________________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
