ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
אליבא דהלכתא 8
לומדים ברכות – לומדים הלכה!
והשבוע בנושא: תפילת תשלומין
אליבא דהלכתא ברכות (10)
הרב ישראל שווץ
7 - קול, שיער וטפח באישה ערווה
8 - תפילת תשלומין
9 - תפילת הדרך
טען עוד
א. עיין בסוגיית הגמרא אודות תפילת תשלומין בדף כו עמוד א ועמוד ב.
כשאדם לא התפלל שחרית וכעת הוא מתפלל מנחה פעמיים, מה המנחה האמיתית ומה ה'תשלומית'? הוכח.
_________________________________________________________________________________________________________.
באיזה מקרה אי אפשר להתפלל תשלומין? ____________________ הסבר מסברא מדוע __________________________________
ב. תוספות ד"ה 'טעה' מוסיף עוד אופן שאי אפשר להתפלל תשלומין. מהו? ____________________________________________.
חוץ מהחידוש בתפילת תשלומין, מחדש תוס' יסוד בגדר 'תפילת ערבית רשות'. מהו? ______________________________________.
כיצד הוא מוכיח יסוד זה? _____________________________________________________________________________________.
כיצד הרא"ש מוכיח יסוד זה? __________________________________________________________________________________.
רא"ש סימן ב: "תדע שהרי יעקב אבינו עליו השלום תיקנה ואסמכוה אהקטרת אברים ופדרים שמצותם כל הלילה וכמו דאינהו לא מעכבי כפרה ואיהי נמי מצוה בעלמא יש בה ואין לבטלה אם לא מפני צורך שעה".
ג. עיין בקטע הבא מתלמידי רבנו יונה על הרי"ף וכתוב מהי מחלוקת הראשונים שמביא רבנו יונה וכיצד מכריע למעשה.
טעה ולא התפלל מנחה יתפלל תפלת ערבית שתים ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא כשטעה ושכח תפלה אחת יש לה תשלומין אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה אינו מתפלל שלשה אלא שתים אחת של שחרית ואחת של ערבית שאין התשלומין מועילין אלא לתפלה אחת בלבד ויש מפרשים שאפילו לא התפלל תפלות הרבה לכולן יש להן תשלומין והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה כשיצא מבית האסורין או כשנתרפא שיתפלל כל התפלות שהפסיד ואין דעת מורי הרב נוחה בזה אלא הנכון כמו שאומרים רבני צרפת ז"ל והוא ג"כ דעת רבינו משה ז"ל מיהו אם ירצה להתפלל אותה בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן:
__________________________________________________________________________________________________________
ד. כאיזה שיטה פוסקים להלכה השו"ע והמ"ב?
שו"ע קח, ה: אף על פי שאין תשלומין אלא לתפלה [ז] הסמוכה לאותה תפלה, ותפלות (אחרות) שהפסיד אין להם תשלומין, (יח) ז אם רצה להתפלל אותה [ח] נדבה ח ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; (יט) ונכון לעשות כן.
מ"ב יט: עיין בפמ"ג שהסכים דטוב שיתנה ויאמר אם אני חייב להתפלל ה"ז לחובתי וא"ל הרי זו לנדבה ובזה יצא ידי כל הדיעות שיש כמה דיעות שסוברים דיש תשלומין לתפילה אפילו לכמה תפילות שעברו:
_______________________________________________________________________________________________________
ה. איזה יסוד באמונה הוציא הבני יששכר לאור הפסק הנ"ל וכיצד מצא אותו מדוקדק בנוסח התפילה?
לעתיד לבוא במהרה בימינו נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו, דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל קרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות.
ובזה פירשנו בטוב טעם מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב וכו', הנה תיבת הזה אינו מובן, ולפי דברינו הנ"ל ידוקדק היטב, שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת זה ור"ח הזה והוא נכון בעז"ה".
______________________________________________________________________________________________________
ו. ההערה הראשונה של הרש"ש לפרקנו פותחת פתח להבנת עומק עניין תפילת התשלומין:
'טעה ולא התפלל מנחה מתפלל בערבית שתים'. נראה לי דתפילת התשלומין אינה אלא רשות. דלא עדיפא מתפלת שעתיה. וסעד לזה מהא דפסקינן בשו"ע סימן קח' סעיף ג דבשעה שלא הגיע עדיין זמן תפילה הסמוכה לא ישלים.
לפי הרש"ש, כשאדם טעה ולא התפלל מנחה, התפילת ערבית הראשונה שלו היא התפילת ערבית הרגילה שצריך להתפלל, והתפילה השניה לתשלומין היא (תפילת מנחה בזמן ערבית/ תפילת ערבית נוספת) ולכן היא ____________________________.
ראיית הרש"ש היא: ___________________________________________________________________________________.
ז. יהודי שכח להתפלל שחרית, אך נעבעך, הוא נזכר בזה דקותיים לפני סוף זמן מנחה. איזו תפילה יתפלל כעת, של מנחה או של תשלומי שחרית? עיין בצל"ח.
ונסתפקתי במי שלא התפלל שחרית ולא נזכר עד סמוך לערב, ועדיין לא התפלל מנחה, ואין שהות ביום רק לתפלה אחת. אם יתפלל אותה של מנחה נדחית של שחרית לגמרי לפי דברי התוס' בעמוד הקודם [ד"ה טעה] דאחר זמן שתי תפלות ליכא שוב תשלומין, אם אמרינן דאלים חובת שעתא להקדימה אפי' במקום שידחה התשלומין לגמרי. או דלמא היכא שזו עוברת לגמרי היא קודמת לחובת שעתא שאינה עוברת לגמרי, שהרי למנחה יהיה תשלומין בערבית.
מה הצד להתפלל את תפילת המנחה? _______________________________________________________________________
מה הצד להתפלל את תשלומי השחרית? ____________________________________________________________________
ח. כעת הפעל את גלגלי מוחך. האם הרש"ש יסכים לצד השני של הצל"ח, שיש להתפלל את תשלומי השחרית משום ש'למנחה יהיה תשלומין בערבית'? נמק: ________________________________________________________________________________.
ט. אם כך, זכינו למחלוקת בשורש תפילת התשלומין. האם היא באמת משלימה את התפילה הקודמת (צל"ח) או שהיא התפילה החדשה כפול שתים (רש"ש).
השלם: כשלא התפללתי שחרית, לפי ___________ אני מתפלל שחרית במנחה, ולפי ________ אני מתפלל מנחה פעמיים.
י. עיין בפסק השו"ע הבא בהלכות שבת ובחידוש של המגן אברהם עליו והסבר כמי המגן אברהם סובר, כצל"ח או כרש"ש.
שו"ע רפו, ד: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף * עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל (י) ג של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף.
מג"א ג: אף על גב דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה היא וכמ"ש שם אם רוצה לאכול וא"כ האידנ' דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה. ונראה לי דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית
____________________________________________________________________________________________________
יא. לעיל דף טו עמוד א למדנו: "רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא, והני מילי - לקריאת שמע, אבל לתפלה – מהדר".
מה החילוק בין ק"ש לתפילה? ענה לפי רש"י שם: _______________________________________________________________.
מה מקשה תוס' ד"ה 'אמאן' על רש"י? ______________________________________________________________________.
עיין בביאורו של הנחלת דוד, רבי דוד טביל תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין:
מפרש טעמא משום דתפלה זמנה כל היום. וכוונתו הוא דאף לאחר ד' שעות לר' יהודה או אחר חצות לרבנן מ"מ שכר תפלה יהבי ליה רק שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה אבל שכר תפלה אית ליה על כל פנים. ובק"ש אמרינן (ט, ב) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, משמע דאין לו שכר ק"ש כלל.
1. כיצד מתרץ הדברי דוד את רש"י מקושית תוספות? ___________________________________________________________
2. לפי הדברי דוד, שרש"י בעצם התכוון לתפילת תשלומין, האם רש"י הולך כצל"ח או כרש"ש? נמק.
______________________________________________________________________________________________________
יב. כיצד סובר הרב עובדיה בגדר תפילת תשלומין במח' הצל"ח והרש"ש? הבא ראיה מהפסק המדהים הבא שלו (יביע אומר ג, ט):
נשאלתי בדין מי שרגיל לכוין בתפלתו לכל הפחות באבות, ויקר מקרהו שהוא נוסע באוטובוס והגיע זמן תפלת המנחה, ויודע בעצמו שאי אפשר לו לכוין כלל במשך נסיעתו, ואם ימתין מלהתפלל עד הגיעו למחוז חפצו תעבור המנחה על פניו, אם כדאי להתפלל אף בלא כוונה, או יותר כדאי שלא יתפלל אלא ערבית שתים לתשלומי מנחה, בכדי להתפלל בכוונה.
...רשאי למנוע עצמו מלהתפלל, ובבואו לביתו יתפלל תשלומין בכוונה כאשר היתה באמנה אתו. ולא מבעיא אם התחיל לנסוע לפני זמן התפלה, דרשאי להתפלל תשלומין בתפלה הסמוכה משום דהו"ל אונס גמור. אלא אפי' נסע לאחר מכן, כל שהיה סבור שיכול להגיע למחוז חפצו קודם שיעבור זמן התפלה, או אם חשב שיוכל להתפלל בכוונה בתוך נסיעתו ואח"כ נתברר לו שאינו כן, לא חשיב מזיד ויש לו תשלומין, וכמ"ש מרן הב"י /בא"ח/ (סי' צט). ושכן מוכח בנמקי יוסף. וכ"ד המג"א (שם סק"ג). וכ"כ המאמ"ר (שם סק"א). וע"ע בש"ע הגר"ז (סי' קח. ס"ק יב). ובדרך החיים. ובמגן גבורים. ובש"א. וכ"פ המשנ"ב (סי' צט סק"ו). ובכה"ח (שם סק"י). ע"ש. ולכן שפיר סמכינן ע"ז לדחות תפלתו בכדי שיוכל להתפלל תשלומין בכוונה. אלא שעל צד היותר טוב לחוש לד' הלבוש והט"ז שמפקפקים בזה (אם התחיל לנסוע אחר זמן תפלה), טוב להתנות שאם אינו חייב להתפלל תשלומין תהיה תפלתו בתורת נדבה.
_____________________________________________________________________________________________________
סדרת החינוך של הטבע!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה לשמור על הקדושה?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
גאולת מצרים מאז ועד היום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
