ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
אליבא דהלכתא 8
לומדים ברכות – לומדים הלכה!
והשבוע בנושא: תפילת תשלומין
אליבא דהלכתא ברכות (10)
הרב ישראל שווץ
7 - קול, שיער וטפח באישה ערווה
8 - תפילת תשלומין
9 - תפילת הדרך
טען עוד
א. עיין בסוגיית הגמרא אודות תפילת תשלומין בדף כו עמוד א ועמוד ב.
כשאדם לא התפלל שחרית וכעת הוא מתפלל מנחה פעמיים, מה המנחה האמיתית ומה ה'תשלומית'? הוכח.
_________________________________________________________________________________________________________.
באיזה מקרה אי אפשר להתפלל תשלומין? ____________________ הסבר מסברא מדוע __________________________________
ב. תוספות ד"ה 'טעה' מוסיף עוד אופן שאי אפשר להתפלל תשלומין. מהו? ____________________________________________.
חוץ מהחידוש בתפילת תשלומין, מחדש תוס' יסוד בגדר 'תפילת ערבית רשות'. מהו? ______________________________________.
כיצד הוא מוכיח יסוד זה? _____________________________________________________________________________________.
כיצד הרא"ש מוכיח יסוד זה? __________________________________________________________________________________.
רא"ש סימן ב: "תדע שהרי יעקב אבינו עליו השלום תיקנה ואסמכוה אהקטרת אברים ופדרים שמצותם כל הלילה וכמו דאינהו לא מעכבי כפרה ואיהי נמי מצוה בעלמא יש בה ואין לבטלה אם לא מפני צורך שעה".
ג. עיין בקטע הבא מתלמידי רבנו יונה על הרי"ף וכתוב מהי מחלוקת הראשונים שמביא רבנו יונה וכיצד מכריע למעשה.
טעה ולא התפלל מנחה יתפלל תפלת ערבית שתים ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא כשטעה ושכח תפלה אחת יש לה תשלומין אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה אינו מתפלל שלשה אלא שתים אחת של שחרית ואחת של ערבית שאין התשלומין מועילין אלא לתפלה אחת בלבד ויש מפרשים שאפילו לא התפלל תפלות הרבה לכולן יש להן תשלומין והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה כשיצא מבית האסורין או כשנתרפא שיתפלל כל התפלות שהפסיד ואין דעת מורי הרב נוחה בזה אלא הנכון כמו שאומרים רבני צרפת ז"ל והוא ג"כ דעת רבינו משה ז"ל מיהו אם ירצה להתפלל אותה בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן:
__________________________________________________________________________________________________________
ד. כאיזה שיטה פוסקים להלכה השו"ע והמ"ב?
שו"ע קח, ה: אף על פי שאין תשלומין אלא לתפלה [ז] הסמוכה לאותה תפלה, ותפלות (אחרות) שהפסיד אין להם תשלומין, (יח) ז אם רצה להתפלל אותה [ח] נדבה ח ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; (יט) ונכון לעשות כן.
מ"ב יט: עיין בפמ"ג שהסכים דטוב שיתנה ויאמר אם אני חייב להתפלל ה"ז לחובתי וא"ל הרי זו לנדבה ובזה יצא ידי כל הדיעות שיש כמה דיעות שסוברים דיש תשלומין לתפילה אפילו לכמה תפילות שעברו:
_______________________________________________________________________________________________________
ה. איזה יסוד באמונה הוציא הבני יששכר לאור הפסק הנ"ל וכיצד מצא אותו מדוקדק בנוסח התפילה?
לעתיד לבוא במהרה בימינו נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו, דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל קרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות.
ובזה פירשנו בטוב טעם מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב וכו', הנה תיבת הזה אינו מובן, ולפי דברינו הנ"ל ידוקדק היטב, שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת זה ור"ח הזה והוא נכון בעז"ה".
______________________________________________________________________________________________________
ו. ההערה הראשונה של הרש"ש לפרקנו פותחת פתח להבנת עומק עניין תפילת התשלומין:
'טעה ולא התפלל מנחה מתפלל בערבית שתים'. נראה לי דתפילת התשלומין אינה אלא רשות. דלא עדיפא מתפלת שעתיה. וסעד לזה מהא דפסקינן בשו"ע סימן קח' סעיף ג דבשעה שלא הגיע עדיין זמן תפילה הסמוכה לא ישלים.
לפי הרש"ש, כשאדם טעה ולא התפלל מנחה, התפילת ערבית הראשונה שלו היא התפילת ערבית הרגילה שצריך להתפלל, והתפילה השניה לתשלומין היא (תפילת מנחה בזמן ערבית/ תפילת ערבית נוספת) ולכן היא ____________________________.
ראיית הרש"ש היא: ___________________________________________________________________________________.
ז. יהודי שכח להתפלל שחרית, אך נעבעך, הוא נזכר בזה דקותיים לפני סוף זמן מנחה. איזו תפילה יתפלל כעת, של מנחה או של תשלומי שחרית? עיין בצל"ח.
ונסתפקתי במי שלא התפלל שחרית ולא נזכר עד סמוך לערב, ועדיין לא התפלל מנחה, ואין שהות ביום רק לתפלה אחת. אם יתפלל אותה של מנחה נדחית של שחרית לגמרי לפי דברי התוס' בעמוד הקודם [ד"ה טעה] דאחר זמן שתי תפלות ליכא שוב תשלומין, אם אמרינן דאלים חובת שעתא להקדימה אפי' במקום שידחה התשלומין לגמרי. או דלמא היכא שזו עוברת לגמרי היא קודמת לחובת שעתא שאינה עוברת לגמרי, שהרי למנחה יהיה תשלומין בערבית.
מה הצד להתפלל את תפילת המנחה? _______________________________________________________________________
מה הצד להתפלל את תשלומי השחרית? ____________________________________________________________________
ח. כעת הפעל את גלגלי מוחך. האם הרש"ש יסכים לצד השני של הצל"ח, שיש להתפלל את תשלומי השחרית משום ש'למנחה יהיה תשלומין בערבית'? נמק: ________________________________________________________________________________.
ט. אם כך, זכינו למחלוקת בשורש תפילת התשלומין. האם היא באמת משלימה את התפילה הקודמת (צל"ח) או שהיא התפילה החדשה כפול שתים (רש"ש).
השלם: כשלא התפללתי שחרית, לפי ___________ אני מתפלל שחרית במנחה, ולפי ________ אני מתפלל מנחה פעמיים.
י. עיין בפסק השו"ע הבא בהלכות שבת ובחידוש של המגן אברהם עליו והסבר כמי המגן אברהם סובר, כצל"ח או כרש"ש.
שו"ע רפו, ד: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף * עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל (י) ג של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף.
מג"א ג: אף על גב דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה היא וכמ"ש שם אם רוצה לאכול וא"כ האידנ' דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה. ונראה לי דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית
____________________________________________________________________________________________________
יא. לעיל דף טו עמוד א למדנו: "רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא, והני מילי - לקריאת שמע, אבל לתפלה – מהדר".
מה החילוק בין ק"ש לתפילה? ענה לפי רש"י שם: _______________________________________________________________.
מה מקשה תוס' ד"ה 'אמאן' על רש"י? ______________________________________________________________________.
עיין בביאורו של הנחלת דוד, רבי דוד טביל תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין:
מפרש טעמא משום דתפלה זמנה כל היום. וכוונתו הוא דאף לאחר ד' שעות לר' יהודה או אחר חצות לרבנן מ"מ שכר תפלה יהבי ליה רק שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה אבל שכר תפלה אית ליה על כל פנים. ובק"ש אמרינן (ט, ב) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, משמע דאין לו שכר ק"ש כלל.
1. כיצד מתרץ הדברי דוד את רש"י מקושית תוספות? ___________________________________________________________
2. לפי הדברי דוד, שרש"י בעצם התכוון לתפילת תשלומין, האם רש"י הולך כצל"ח או כרש"ש? נמק.
______________________________________________________________________________________________________
יב. כיצד סובר הרב עובדיה בגדר תפילת תשלומין במח' הצל"ח והרש"ש? הבא ראיה מהפסק המדהים הבא שלו (יביע אומר ג, ט):
נשאלתי בדין מי שרגיל לכוין בתפלתו לכל הפחות באבות, ויקר מקרהו שהוא נוסע באוטובוס והגיע זמן תפלת המנחה, ויודע בעצמו שאי אפשר לו לכוין כלל במשך נסיעתו, ואם ימתין מלהתפלל עד הגיעו למחוז חפצו תעבור המנחה על פניו, אם כדאי להתפלל אף בלא כוונה, או יותר כדאי שלא יתפלל אלא ערבית שתים לתשלומי מנחה, בכדי להתפלל בכוונה.
...רשאי למנוע עצמו מלהתפלל, ובבואו לביתו יתפלל תשלומין בכוונה כאשר היתה באמנה אתו. ולא מבעיא אם התחיל לנסוע לפני זמן התפלה, דרשאי להתפלל תשלומין בתפלה הסמוכה משום דהו"ל אונס גמור. אלא אפי' נסע לאחר מכן, כל שהיה סבור שיכול להגיע למחוז חפצו קודם שיעבור זמן התפלה, או אם חשב שיוכל להתפלל בכוונה בתוך נסיעתו ואח"כ נתברר לו שאינו כן, לא חשיב מזיד ויש לו תשלומין, וכמ"ש מרן הב"י /בא"ח/ (סי' צט). ושכן מוכח בנמקי יוסף. וכ"ד המג"א (שם סק"ג). וכ"כ המאמ"ר (שם סק"א). וע"ע בש"ע הגר"ז (סי' קח. ס"ק יב). ובדרך החיים. ובמגן גבורים. ובש"א. וכ"פ המשנ"ב (סי' צט סק"ו). ובכה"ח (שם סק"י). ע"ש. ולכן שפיר סמכינן ע"ז לדחות תפלתו בכדי שיוכל להתפלל תשלומין בכוונה. אלא שעל צד היותר טוב לחוש לד' הלבוש והט"ז שמפקפקים בזה (אם התחיל לנסוע אחר זמן תפלה), טוב להתנות שאם אינו חייב להתפלל תשלומין תהיה תפלתו בתורת נדבה.
_____________________________________________________________________________________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
