ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ראוי לא להשתמש בתנור בעל תא אחד לאפיית חלבי ובשרי, אלא אם כן מקפידים על מספר תנאים: ניקיון התנור, המתנה 24 שעות בין חלבי לבשרי ולהיפך, הפעלת התנור 'על ריק', תבניות נפרדות ונקיות.
ב. תנור דו תאי שתאיו אינם נפרדים לגמרי דינו כתנור חד תאי.
ג. תנור דו תאי שתאיו נפרדים לגמרי - מותר לאפות בכל תא מין נפרד (גם ללא התנאים לעיל), ויש אומרים שמותר אפילו בו זמנית.
א. שימוש בתנור בעל תא אחד לבשרי וחלבי
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.
ב. שימוש בתנור בעל שני תאים לבשרי וחלבי
בשוק קיימים שני סוגים של תנור בעלי תא כפול.
בסוג הראשון, הדופן האחורית משותפת, וגג התא התחתון משמש גם כרצפת התא העליון.
בסוג השני, התאים נפרדים לגמרי - לכל תא דופן אחורית משלו וגג התא התחתון אינו רצפת העליון (יש חיבור של פס מתכת בין גג העליון לרצפת התחתון).
בתנור בו התאים אינם נפרדים - דעת הרבה פוסקים שדינו כתנור חד תאי לפי שכל תא מתחמם מחברו והבליעה באחד התאים מתפשטת גם בשני.
בתנור בו התאים נפרדים - מאחר ואין כלל מעבר טעמים ובליעות בין תא לחברו, מותר לכתחילה להשתמש באחד לחלבי ובשני לבשרי.
יש אומרים שמותר דווקא אם אופה בהם בזה אחר זה, ויש שהתירו אפילו בו זמנית4.
דין התבניות בתנור דו תאי, שווה לדין התבניות בתנור חד תאי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













