ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
"הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ" (ברכות נז:).
מִדַּת הַסַּבְלָנוּת הִיא נְחוּצָה בָּרֹב, לִהְיוֹת כָּל אִישׁ יְרֵא ד' וְגָדוֹל בְּאַהֲבַת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ סוֹבֵל גַּם אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי ד', כָּל זְמַן שֶׁאֵינָם קָמִים בְּיַד רָמָה לִרְדֹּף וְלַהֲדֹף אֶת יִשְׁרֵי דֶרֶךְ מִדַּרְכָּם הַטּוֹבָה.
עַל כֵּן אֲנַחְנוּ מֻזְהָרִים בְּכָל דִּינֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם גַּם נֶגֶד רְשָׁעִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמְנָם מִדָּה זוֹ תּוּכַל לִגְרֹם לָאָדָם שִׁפְלוּת רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה, כְּאִלּוּ חָלִילָה מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, לוֹמַר שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ שֶׁל רֶשַׁע וְכֶסֶל יֵשׁ לָהּ פָּנִים, וְהִיא דֶּרֶךְ רָעָה מְאֹד הַמְעַכֶּרֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם וּמוֹרִידָה אֶת עֶרְכּוֹ בִּתְמִימוּת דֶּרֶךְ וְיִרְאַת ד' טְהוֹרָה.
עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַסַּבְלָנוּת קְנוּיָה מִצַּד אַחֵר, לֹא מִצַּד נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל שֶׁקֶר לַשֶּׁקֶר וְהַכְּפִירָה חָלִילָה, כִּי אִם מִצַּד הַהַשְׁקָפָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה עוֹשָׂה הִיא אֶת שְׁלִיחוּתָהּ בַּכֹּל, "עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (ישעיה מה, ז). וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּכְלִית הָעִקָּרִית הִיא וַדַּאי שֶׁיָּשׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם לְהַהַכָּרָה הָאֲמִתִּית, "וְיִמָּלֵא כְבוֹד ד' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (במדבר יד, כא), שֶׁרַק בִּידִיעַת ד' הַשְּׁלֵמָה יָבֹאוּ בְּנֵי אָדָם לִתְעוּדָתָם הָרוּחָנִית וְגַם לְמַטְּרָתָם הַגַּשְׁמִית. כִּי יוּטְבוּ עַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת וְהַשָּׁלוֹם יִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם, וְהָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה וְתִגְבֹּרֶת הַהַשְׂכָּלָה הַצְּרוּפָה תּוֹסִיף פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. אֲבָל הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶם יָבֹא מִין הָאֱנוֹשִׁי כֻּלּוֹ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת הֵם שׁוֹנִים וּמְסֻבָּכִים, וּמֵהֶם נִמְצָאִים דְּרָכִים רַבִּים שֶׁעֶצֶם הָרַע וְהַשֶּׁקֶר הוּא עַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ לְהָבִיא אֶל הַטּוֹב וְהָאֱמֶת, כִּי הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה, וְעַל יְדֵי כָּל הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה הַיּוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל בָּעוֹלָם עַל יְדֵי כָּל הַתַּרְבּוּתִיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל דֵּעוֹת זָרוֹת בְּמֻשְּׂגֵי הָאֱמוּנָה וְהַדְרָכוֹת רָעוֹת שֶׁבְּדַרְכֵי הַמּוּסָר, יֵדַע הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בַּסּוֹף לְהִוָּדַע בְּהַכָּרָה נֶאֱמָנָה מַה טּוֹב וּמַה נֶּאֱמָן הוּא דֶּרֶךְ ד', וְכַמָּה רָאוּי הוּא לִהְיוֹת רוֹדֵף לָדַעַת אֶת ד'.
אִם כֵּן צְרִיכִים כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְכָל דַּרְכֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְשִׁיטוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי כְּפִירָה לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל. וְהוּא הָאֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, שֶׁהֵם עוֹבְרִים הָרָצוֹן הַתַּכְלִיתִי. אָמְנָם מִפְּנֵי אֲרִיכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפָּנִים הַשּׁוֹנִים שֶׁהָרָצוֹן הָאֱלֹהִי הַכְּלָלִי יֻשַּׂג עַל יָדָם, הֵם נִסְבָּלִים, וְהֵם גַּם כֵּן נֶאֱחָזִים בִּכְלָלוּת הַסִּבּוֹת שֶׁל הֲבָאַת טוֹבָה לָעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַצַּדִּיקִים כָּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הָרְשָׁעִים. עַל כֵּן רָאוּי לְבָרֵךְ בְּכָל רְאוֹתוֹ עֲבוֹדָה זָרָה הַנִּסְבֶּלֶת מֵרַב טוּב ד', לִהְיוֹת נוֹתֵן טָהוֹר מִטָּמֵא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וְתִתְבָּרֵר מִזֶּה גַּם כֵּן מִדַּת הַסַּבְלָנוּת עַל פִּי אֵיכוּתָהּ הָאֲמִתִּית, עִם הַהֲבָנָה הַשְּׁלֵמָה בְּדַרְכֵי ד' הַגְּדוֹלִים, "חַסְדְּךָ ד' מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים קיט, סד).
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
48 - סובלנות חלק ה'
49 - סובלנות חלק ו'
50 - קודש וחול חלק א'
טען עוד
___________________________________
מַרְקוּלִיס – סוג עבודה זרה שהיו עובדים אותה על ידי זריקת אבנים. שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם וכו' – שהקב"ה אינו מעניש את הרשעים מיד. נְּסוֹגִים – חוזרים אחורה, מתרחקים. שִׁפְלוּת – השפלה, ירידה. מַשּׂוֹא פָנִים – ויתור. מְעַכֶּרֶת – מעכירה, מחשיכה. מוֹרִידָה אֶת עֶרְכּוֹ וכו' – פוגעת בעבודה התמימה והישרה של האדם. קְנוּיָה מִצַּד אַחֵר – מבוססת אצל האדם מנקודת הסתכלות אחרת. שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה וכו' – הקב"ה שמכוון את המציאות, פועל לקדם את המציאות דרך הכל, דרך הטוב ודרך הרע. רַק בִּידִיעַת ד' הַשְּׁלֵמָה – ההכרה השלמה בה' תביא את האנשים לייעודם הרוחני ולמטרתם הגשמית האמיתית של החיים. תִגְבֹּרֶת הַהַשְׂכָּלָה הַצְּרוּפָה – התגברות החכמה וההבנה האמיתית תוליד פירות קודש מהוללים, תוצאות של התעלות, של קדושה. מַבְחִין – הניגוד שבין הטוב והרע מסייע להבין טוב יותר את מעלת הטוב. וְהוּא הָאֶרֶךְ אַפַּיִם – הסובלנות האלוהית כלפי הרע היא שגם דרכו בהתגלות רעתו, יגיעו ממנו אל דרך האמת. הָרָצוֹן הַתַּכְלִיתִי – הרצון האלוהי במטרת הבריאה. קִּלּוּסוֹ – שבחו. עַל פִּי אֵיכוּתָהּ הָאֲמִתִּית – לא סבלנות מתוך חולשה או ויתור, אלא מתוך הבנה שגם הדעה המנוגדת מובילה לאמת השלמה.
ביאורים
כחתימה לסוגיית הסובלנות במשנתו של הרב, נברר היבט נוסף של מידה זו. עד כה ראינו שתפקידה של הסובלנות הוא לאפשר לברר באורך רוח ובישוב הדעת גם דעות שנראות במבט ראשון רעות ומזיקות, אך בהעמקה ניתן לברר מתוכן גם את הטוב ובכך להעמיד אותן על מקומן הנכון והמדויק. בפסקה שלפנינו, מציג הרב היבט נוסף בו ניתן להשתמש במידת הסובלנות. הגמרא מלמדת שכאשר רואים עבודה זרה עלינו לברך ברכה מיוחדת: 'ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו'. מה משמעות ברכה זו? הרב מבאר בדבריו שהטוב האלוהי מתגלה בעולם בדרכים שונות – מהן טובות ומהן רעות. כיצד? כאשר דעה שגויה, נפסדת ומזיקה מתגלה בעולם מתברר כמה הַטוּב מאיר וכמה חושך יש ברוע. בברכה זו איננו נושאים פנים ומוותרים לרשעות, אלא מבינים שדרכו של הטוב להופיע בעולם הוא בדרכים שונות, ולעיתים הטוב מתברר ומתגלה דווקא על ידי עומק החושך והרוע. בספר יצירה דרך זו נקראת: 'רע מבחין את הטוב'. קל יותר להבחין באור הטוב על רקע החושך של הרע. משמעות הביטוי ארך אפים היא אריכות פנים. הרב מסביר שאריכות הפנים משמעותה: גילוי של פנים שונות. כלומר: כאשר ה' הוא ארך אפים, משמעות הדבר היא שיש לו פנים שונות בהן הוא מתגלה ומגלה את דרכיו. לעיתים הוא מגלה את טובו על ידי הטוב בצורה פשוטה, ולעיתים דווקא על ידי הבלטה של הרע במלוא כיעורו "עושה שלום ובורא רע". מידת הסובלנות נצרכת אפוא לעיתים לא רק כדי לגלות את הטוב שבדעות הרעות, אלא כדי להבחין כמה גדול הטוב וכמה עדיף הוא על פני הרע.
כאשר אדם הרואה עבודה זרה מברך ברכה מיוחדת שנתקנה על ידי חכמים, הוא מצד אחד מזכיר את שליטתו המוחלטת של הבורא, ובכך שולל את ההבנה השגויה לפיה הרע הוא כוח עצמאי שאינו כפוף לה' יתברך. ובנוסף לכך, הוא מזכיר את מידת 'ארך אפים' שהיא מידתו של הבורא ובכך הוא מתקרב למידה נעלה זו.
הרחבות
היחס לרע
אָמְנָם מִדָּה זוֹ תּוּכַל לִגְרֹם לָאָדָם... לוֹמַר שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ שֶׁל רֶשַׁע וְכֶסֶל יֵשׁ לָהּ פָּנִים. בהקשר לכך, כתב הרב קוק : "כל מה שהאדם הוא יותר המוני (פשוט)... מוכרח הוא לבסס את מעמדו (השקפת עולמו) על שנאת הרע, ושנאת הרע לא תוכל להפרד אצלו משנאת האנשים עושי הרע, ולא נתנה תורה למלאכי השרת... אבל המדה העליונה של גדולי הנשמה היא לברר ולהפריד, ושנאתם את הרע היא נקיה (ללא שנאת האדם הרשע)" [אורות הקודש ד עמ' תצז].
תפקיד הדתות האחרות
והם ג"כ נאחזים בכללות הסבות של הבאת טובה לעולם. הסבר לדברים אלו של הרב קוק נמצא ברמב"ם : "כל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו, לעבוד את ה' ביחד... כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא – מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום" [הלכות מלכים ומלחמותיהם יא ד]. למרות שהדתות תפסו בצורה מעוותת ערכים מתורתנו, קיים רווח בכך שהן הפיצו אותם בעולם. כעת, יש רק לתקן את שיבושי הדעות, ולא ללמד את העולם דברים חדשים לגמרי.
שאלות לדיון
חשוב על האדם האכזרי ביותר שאתה מכיר. האם אתה מסוגל לברך עליו- "שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ"? מדוע?
לאחר קריאת דברים אלו, האם השתנה משהו ביחסך אל מחנות שונים בעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
