ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
"הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ" (ברכות נז:).
מִדַּת הַסַּבְלָנוּת הִיא נְחוּצָה בָּרֹב, לִהְיוֹת כָּל אִישׁ יְרֵא ד' וְגָדוֹל בְּאַהֲבַת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ סוֹבֵל גַּם אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי ד', כָּל זְמַן שֶׁאֵינָם קָמִים בְּיַד רָמָה לִרְדֹּף וְלַהֲדֹף אֶת יִשְׁרֵי דֶרֶךְ מִדַּרְכָּם הַטּוֹבָה.
עַל כֵּן אֲנַחְנוּ מֻזְהָרִים בְּכָל דִּינֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם גַּם נֶגֶד רְשָׁעִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמְנָם מִדָּה זוֹ תּוּכַל לִגְרֹם לָאָדָם שִׁפְלוּת רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה, כְּאִלּוּ חָלִילָה מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, לוֹמַר שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ שֶׁל רֶשַׁע וְכֶסֶל יֵשׁ לָהּ פָּנִים, וְהִיא דֶּרֶךְ רָעָה מְאֹד הַמְעַכֶּרֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם וּמוֹרִידָה אֶת עֶרְכּוֹ בִּתְמִימוּת דֶּרֶךְ וְיִרְאַת ד' טְהוֹרָה.
עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַסַּבְלָנוּת קְנוּיָה מִצַּד אַחֵר, לֹא מִצַּד נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל שֶׁקֶר לַשֶּׁקֶר וְהַכְּפִירָה חָלִילָה, כִּי אִם מִצַּד הַהַשְׁקָפָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה עוֹשָׂה הִיא אֶת שְׁלִיחוּתָהּ בַּכֹּל, "עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (ישעיה מה, ז). וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּכְלִית הָעִקָּרִית הִיא וַדַּאי שֶׁיָּשׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם לְהַהַכָּרָה הָאֲמִתִּית, "וְיִמָּלֵא כְבוֹד ד' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (במדבר יד, כא), שֶׁרַק בִּידִיעַת ד' הַשְּׁלֵמָה יָבֹאוּ בְּנֵי אָדָם לִתְעוּדָתָם הָרוּחָנִית וְגַם לְמַטְּרָתָם הַגַּשְׁמִית. כִּי יוּטְבוּ עַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת וְהַשָּׁלוֹם יִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם, וְהָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה וְתִגְבֹּרֶת הַהַשְׂכָּלָה הַצְּרוּפָה תּוֹסִיף פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. אֲבָל הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶם יָבֹא מִין הָאֱנוֹשִׁי כֻּלּוֹ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת הֵם שׁוֹנִים וּמְסֻבָּכִים, וּמֵהֶם נִמְצָאִים דְּרָכִים רַבִּים שֶׁעֶצֶם הָרַע וְהַשֶּׁקֶר הוּא עַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ לְהָבִיא אֶל הַטּוֹב וְהָאֱמֶת, כִּי הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה, וְעַל יְדֵי כָּל הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה הַיּוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל בָּעוֹלָם עַל יְדֵי כָּל הַתַּרְבּוּתִיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל דֵּעוֹת זָרוֹת בְּמֻשְּׂגֵי הָאֱמוּנָה וְהַדְרָכוֹת רָעוֹת שֶׁבְּדַרְכֵי הַמּוּסָר, יֵדַע הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בַּסּוֹף לְהִוָּדַע בְּהַכָּרָה נֶאֱמָנָה מַה טּוֹב וּמַה נֶּאֱמָן הוּא דֶּרֶךְ ד', וְכַמָּה רָאוּי הוּא לִהְיוֹת רוֹדֵף לָדַעַת אֶת ד'.
אִם כֵּן צְרִיכִים כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְכָל דַּרְכֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְשִׁיטוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי כְּפִירָה לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל. וְהוּא הָאֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, שֶׁהֵם עוֹבְרִים הָרָצוֹן הַתַּכְלִיתִי. אָמְנָם מִפְּנֵי אֲרִיכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפָּנִים הַשּׁוֹנִים שֶׁהָרָצוֹן הָאֱלֹהִי הַכְּלָלִי יֻשַּׂג עַל יָדָם, הֵם נִסְבָּלִים, וְהֵם גַּם כֵּן נֶאֱחָזִים בִּכְלָלוּת הַסִּבּוֹת שֶׁל הֲבָאַת טוֹבָה לָעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַצַּדִּיקִים כָּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הָרְשָׁעִים. עַל כֵּן רָאוּי לְבָרֵךְ בְּכָל רְאוֹתוֹ עֲבוֹדָה זָרָה הַנִּסְבֶּלֶת מֵרַב טוּב ד', לִהְיוֹת נוֹתֵן טָהוֹר מִטָּמֵא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וְתִתְבָּרֵר מִזֶּה גַּם כֵּן מִדַּת הַסַּבְלָנוּת עַל פִּי אֵיכוּתָהּ הָאֲמִתִּית, עִם הַהֲבָנָה הַשְּׁלֵמָה בְּדַרְכֵי ד' הַגְּדוֹלִים, "חַסְדְּךָ ד' מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים קיט, סד).
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
48 - סובלנות חלק ה'
49 - סובלנות חלק ו'
50 - קודש וחול חלק א'
טען עוד
___________________________________
מַרְקוּלִיס – סוג עבודה זרה שהיו עובדים אותה על ידי זריקת אבנים. שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם וכו' – שהקב"ה אינו מעניש את הרשעים מיד. נְּסוֹגִים – חוזרים אחורה, מתרחקים. שִׁפְלוּת – השפלה, ירידה. מַשּׂוֹא פָנִים – ויתור. מְעַכֶּרֶת – מעכירה, מחשיכה. מוֹרִידָה אֶת עֶרְכּוֹ וכו' – פוגעת בעבודה התמימה והישרה של האדם. קְנוּיָה מִצַּד אַחֵר – מבוססת אצל האדם מנקודת הסתכלות אחרת. שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה וכו' – הקב"ה שמכוון את המציאות, פועל לקדם את המציאות דרך הכל, דרך הטוב ודרך הרע. רַק בִּידִיעַת ד' הַשְּׁלֵמָה – ההכרה השלמה בה' תביא את האנשים לייעודם הרוחני ולמטרתם הגשמית האמיתית של החיים. תִגְבֹּרֶת הַהַשְׂכָּלָה הַצְּרוּפָה – התגברות החכמה וההבנה האמיתית תוליד פירות קודש מהוללים, תוצאות של התעלות, של קדושה. מַבְחִין – הניגוד שבין הטוב והרע מסייע להבין טוב יותר את מעלת הטוב. וְהוּא הָאֶרֶךְ אַפַּיִם – הסובלנות האלוהית כלפי הרע היא שגם דרכו בהתגלות רעתו, יגיעו ממנו אל דרך האמת. הָרָצוֹן הַתַּכְלִיתִי – הרצון האלוהי במטרת הבריאה. קִּלּוּסוֹ – שבחו. עַל פִּי אֵיכוּתָהּ הָאֲמִתִּית – לא סבלנות מתוך חולשה או ויתור, אלא מתוך הבנה שגם הדעה המנוגדת מובילה לאמת השלמה.
ביאורים
כחתימה לסוגיית הסובלנות במשנתו של הרב, נברר היבט נוסף של מידה זו. עד כה ראינו שתפקידה של הסובלנות הוא לאפשר לברר באורך רוח ובישוב הדעת גם דעות שנראות במבט ראשון רעות ומזיקות, אך בהעמקה ניתן לברר מתוכן גם את הטוב ובכך להעמיד אותן על מקומן הנכון והמדויק. בפסקה שלפנינו, מציג הרב היבט נוסף בו ניתן להשתמש במידת הסובלנות. הגמרא מלמדת שכאשר רואים עבודה זרה עלינו לברך ברכה מיוחדת: 'ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו'. מה משמעות ברכה זו? הרב מבאר בדבריו שהטוב האלוהי מתגלה בעולם בדרכים שונות – מהן טובות ומהן רעות. כיצד? כאשר דעה שגויה, נפסדת ומזיקה מתגלה בעולם מתברר כמה הַטוּב מאיר וכמה חושך יש ברוע. בברכה זו איננו נושאים פנים ומוותרים לרשעות, אלא מבינים שדרכו של הטוב להופיע בעולם הוא בדרכים שונות, ולעיתים הטוב מתברר ומתגלה דווקא על ידי עומק החושך והרוע. בספר יצירה דרך זו נקראת: 'רע מבחין את הטוב'. קל יותר להבחין באור הטוב על רקע החושך של הרע. משמעות הביטוי ארך אפים היא אריכות פנים. הרב מסביר שאריכות הפנים משמעותה: גילוי של פנים שונות. כלומר: כאשר ה' הוא ארך אפים, משמעות הדבר היא שיש לו פנים שונות בהן הוא מתגלה ומגלה את דרכיו. לעיתים הוא מגלה את טובו על ידי הטוב בצורה פשוטה, ולעיתים דווקא על ידי הבלטה של הרע במלוא כיעורו "עושה שלום ובורא רע". מידת הסובלנות נצרכת אפוא לעיתים לא רק כדי לגלות את הטוב שבדעות הרעות, אלא כדי להבחין כמה גדול הטוב וכמה עדיף הוא על פני הרע.
כאשר אדם הרואה עבודה זרה מברך ברכה מיוחדת שנתקנה על ידי חכמים, הוא מצד אחד מזכיר את שליטתו המוחלטת של הבורא, ובכך שולל את ההבנה השגויה לפיה הרע הוא כוח עצמאי שאינו כפוף לה' יתברך. ובנוסף לכך, הוא מזכיר את מידת 'ארך אפים' שהיא מידתו של הבורא ובכך הוא מתקרב למידה נעלה זו.
הרחבות
היחס לרע
אָמְנָם מִדָּה זוֹ תּוּכַל לִגְרֹם לָאָדָם... לוֹמַר שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ שֶׁל רֶשַׁע וְכֶסֶל יֵשׁ לָהּ פָּנִים. בהקשר לכך, כתב הרב קוק : "כל מה שהאדם הוא יותר המוני (פשוט)... מוכרח הוא לבסס את מעמדו (השקפת עולמו) על שנאת הרע, ושנאת הרע לא תוכל להפרד אצלו משנאת האנשים עושי הרע, ולא נתנה תורה למלאכי השרת... אבל המדה העליונה של גדולי הנשמה היא לברר ולהפריד, ושנאתם את הרע היא נקיה (ללא שנאת האדם הרשע)" [אורות הקודש ד עמ' תצז].
תפקיד הדתות האחרות
והם ג"כ נאחזים בכללות הסבות של הבאת טובה לעולם. הסבר לדברים אלו של הרב קוק נמצא ברמב"ם : "כל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו, לעבוד את ה' ביחד... כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא – מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום" [הלכות מלכים ומלחמותיהם יא ד]. למרות שהדתות תפסו בצורה מעוותת ערכים מתורתנו, קיים רווח בכך שהן הפיצו אותם בעולם. כעת, יש רק לתקן את שיבושי הדעות, ולא ללמד את העולם דברים חדשים לגמרי.
שאלות לדיון
חשוב על האדם האכזרי ביותר שאתה מכיר. האם אתה מסוגל לברך עליו- "שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ"? מדוע?
לאחר קריאת דברים אלו, האם השתנה משהו ביחסך אל מחנות שונים בעם ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
