ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
הַקֹּדֶשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּבָּנֶה עַל יְסוֹד הַחֹל, כִּי הַחֹל הוּא הַחֹמֶר שֶׁל הַקֹּדֶשׁ, וְהַקֹּדֶשׁ הוּא לוֹ צוּרָה. וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הַחֹמֶר יוֹתֵר אֵיתָן וּמֻכְשָׁר, תִּהְיֶה הַצּוּרָה יוֹתֵר חֲשׁוּבָה.
ִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַקֹּדֶשׁ מִתְעַמֵּר בַּחֹל, עַד שֶׁמְּדַלְדֵּל אֶת הַחֹמֶר, וְאָז נִמְשֶׁכֶת תְּקוּפָה, שֶׁהַחֹמֶר תּוֹבֵעַ אֶת דִּקְיוֹן שֶׁלּוֹ, "וּמָארֵי דְּחוֹבָא דָּחִיק" (זוהר האדרא רבה ג, קכז:). וּבְנֶשֶׁךְ וּבְתַרְבִּית נוֹטֵל אָז הַחֹל אֶת חוֹבוֹ מֵהַקֹּדֶשׁ, וְהַחֻצְפָּא מִתְגַּבֶּרֶת.
אֲבָל כָּל מַה שֶּׁהַחֹל מִתְחַזֵּק עַל חֶשְׁבּוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵכִין הוּא לְעַצְמוֹ בָּזֶה – מִצַּד תְּכוּנָתוֹ הַחֻלִּית – שׁוּחָה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְבַּע אַחַר כָּךְ הַקֹּדֶשׁ אֶת חוֹבוֹ, וְלֹא בְּדֶרֶךְ תְּבִיעָה וּנְגִישָׂה, לֹא בְּדֶרֶךְ חוּצְפָּא וְרִבִּית, כִּי־אִם כֹּחַ הַקֹּדֶשׁ יִהְיֶה כָּל כָּךְ מִתְאַמֵּץ וּמִתְרוֹמֵם, עַד שֶׁכָּל הַחֹל יִכָּנַע תַּחְתָּיו, יִכָּנֵס בְּקִרְבּוֹ וְיִתְבַּלַּע לְגַמְרֵי מִיסוֹדוֹ הַחֻלִּי. "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַלם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ" (ישעיה ד, ג).
(מאמרי הראיה ב, נאדר בקודש, ה)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
51 - קודש וחול חלק ב'
52 - קודש וחול חלק ג'
53 - תחיית האומה חלק א'
טען עוד
וְעַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי הַרְשָׁמַת הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּחוּג עֲבוֹדָתוֹ, לֹא דַּי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה, אֶלָּא שֶׁעוֹד יוֹסִיפוּ אֹמֶץ זֶה לָזֶה, וְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה שְׁנֵי הַכֹּחוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבַמְּצִיאוּת יַעֲזֹר אֶת חֲבֵרוֹ לְהַשְׁלִים אֶת מַטְּרוֹתָיו הַיְסוֹדִיּוֹת.
(מאמרי הראיה ב, הקודש והחול, י)
___________________________________
צוּרָה – החומר הוא גולמי והצורה נותנת לו תוכן ומשמעות, כך הקודש נותן לחול את תוכנו וערכו. מִתְעַמֵּר – פוגע, מתעלל. דִּקְיוֹן שֶׁלּוֹ – את מקומו. מָארֵי דְּחוֹבָא דָּחִיק – בעל החוב דוחק, החומר תובע את מקומו שנלקח. וּבְנֶשֶׁךְ וּבְתַרְבִּית וכו' – כשהחומר תובע את מקומו אזי הוא נוטל מעבר למה שמגיע לו, ומתגבר וכתוצאה מכך החוצפה מתגברת. כָּל מַה שֶּׁהַחֹל וכו' – כשהקודש יבוא לתבוע את מקומו האמיתי בשלמות, לא יבוא לבטל את החול ולהתגבר עליו אלא יתן לו את מקומו הנכון בבנין הקודש וכך יצטרף החול לבנין הקודש ויוסר לגמרי מלהיות דבר חיצוני לקודש. שוחה – בור, נפילה.
הַרְשָׁמַת הַמָּקוֹם – נתינת מקום מוגדר ומסוים. אֹמֶץ – כח, החול יחזק את הקודש והקודש את החול.
ביאורים
בפסקה הראשונה הרב מברר כיצד צריכים להיות יחסי הקודש והחול. משמעות המושגים 'חומר' ו'צורה' הלקוחים מן הפילוסופיה העתיקה דומה לכלי ותוכן. התוכן הוא הסיבה לשמה צריך את הכלי, ללא הכלי – התוכן מאבד את יכולתו להתקיים. אלה גם היחסים בין הגוף לנשמה – הגוף הוא הכלי והנשמה היא התוכן. לכן חשוב לנו שהכלי יהיה חזק, יפה, איכותי ובעיקר – כזה שיוכל להתאים לתכונות של התוכן שאמור להיות ניצוק אליו. כדי שהתוכן יוכל להופיע בצורה מלאה ושלמה יותר. אלא שלפעמים יש מצבים שהקודש מגביל את החומר ומונע ממנו לגדול ולהתפתח. זה היה המצב בחיי הגלות מסיבות שונות. וכמו כל מצב לא נורמלי, הוא יוצר גם תגובת נגד לא נורמלית. משל לאדם שמנעו ממנו לאכול זמן רב, כאשר בסופו של דבר הוא יקבל אוכל – הוא יאכל הרבה מעבר למה שהוא היה זקוק לו, וזאת בגלל ההגבלה שקדמה לזמן הזה. זהו ה'דקיון' עליו מדבר הרב; משמעות המילה 'דקיון' היא 'משפט' או עלבון ופרעון חוב. כלומר: החול תובע את מה שמגיע לו בצדק. אך בגלל שהקודש מנע ממנו את חלקו זמן רב, כעת החול מבקש את שלו בתוספת על הצורך, כריבית שנגבית מאת המלווה יותר מהחוב עצמו. אלא שגם תנועת מטוטלת זו לצד החול תשלם מחיר, ויישוב הקודש יתפרץ ויביא לביטול צד החול שמאבד מכוחו, מיכולתו וממגמתו כאשר הוא ללא צד הקודש. אלא שבשונה מצורת התקפת החול המלווה בחוצפה ובכוחניות, כיבוש הקודש ינבע מסגולתו הטבעית וכן מתוך תחושת הצימאון שתנבע מעודף העיסוק בחול.
בפסקה השנייה נחתם העיון שלנו במסגרת זו בסוגיית סוגיית הקודש והחול בשאיפה להרמוניה בין שני כוחות אלה. לפי דברי הרב, המלחמה ביניהם נובעת, כתוצאה מאי הבנה וחוסר תיאום; לכן על כל אחד מהכוחות הללו לצעוד במסלול התפתחותו מבלי להילחם בחברו. בדרך זו, במקום להחליש זה את זה הם יוסיפו כוחות זה לזה, וכך הכלי עם התוכן שבו, יגיעו יחד לתכליתם השלמה.
הרחבות
האם החומר בהכרח סותר את הרוח?
נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְנַגְּדִים. מדברי הרב קוק משמע שהחומר לא בהכרח סותר את הרוח, אף על פי שזוהי אולי התפיסה המקובלת. גישה חיובית זו במבוססת כבר בדברי חז"ל : "קל וחומר: ומה זה (נזיר) שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא 'חוטא', המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה" [נזיר יט, א].
גם בירושלמי אנו מוצאים גישה דומה: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל" [ירושלמי קידושין מח, ב]. גם בתנ"ך אנו רואים כי לאורך התקופות השונות של עם ישראל היה יחס חיובי אל העוצמה הכלכלית והצבאית של ישראל.
אכן, בחומר ישנה סכנה רבה והוא עלול להביא לכך שהדגש בחייו של האדם או האומה יהיו הדברים הגשמיים והחולפים. מצד שני, אם מבינים שהחומר הוא משני והוא יכול להוות בסיס לרוח, מקום שעל גביו היא תוכל להתפתח, הוא הופך לדבר חיובי. דוגמא לדבר היא גוף האדם - הנשמה הרוחנית שלנו צריכה את הגוף בשביל שתוכל לפעול בעולם הזה.
במהלך הגלות עם ישראל פחד להתעסק עם החומר בגלל הסכנות הרבות שיש בו. מזמן שהוא גלה מארצו, נשארו לעם רק אוצרות הרוח, התורה שבכתב והתורה שבעל פה, ההלכה והאגדה. החומר לא קיבל את מקומו הראוי. כאשר אנו חוזרים לארצנו, עלינו לחזור ולטפח את הגישה החיובית כלפיו, כיון שהפחד כשלעצמו הוא שלילי. כך כותב הרב קוק במאמר 'הפחד': 'הפחד הנפרז... מגדיל את כל הרעות באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאֹשיותיהן (ליסודותיהן) להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי . מקור כל חולשה וכל רפיון חומרי, מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו " [עקבי הצאן עמ' קיט]. גם כך ביחס לחומר. עלינו להכיר בסכנות שיש בו ואם זאת לפעול כדי למצות את הטובות הרבות שטמונות בו (וראה עוד בפרקי הקודש והחול).
שאלות לדיון
"לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַקֹּדֶשׁ מִתְעַמֵּר בַּחֹל, עַד שֶׁמְּדַלְדֵּל אֶת הַחֹמֶר". האם זה יכול לקרות גם לי? כיצד נמנעים מכך?
"אַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה בַּחַיִּים". מדוע זה רק "כאילו", הרי אנו רואים במציאות התנגשויות רבות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מברכים על פיצה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי פה עבריין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
