נחמה - כשבית המקדש חרב? | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חגים וזמנים
שבעתא דנחמתא

קטגוריה משנית

4788

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שבע השבתות שלאחר תשעה באב, שנמשכות עד ראש השנה, נקראות שבעה דנחמתא, על שם שבע ההפטרות של נחמה שאנו קוראים בהן. נשאלת השאלה מה משמעות הנחמה אם עדין בית המקדש חרב, וישראל סובלים ייסורים קשים, ובכל זאת אנו מחזיקים בתקנת חז"ל וקוראים את דברי הנביא "נחמו נחמו עמי" ומתנחמים?!

"עבודת ישראל" 1 מסביר את משמעות שבע השבועות הללו, כבניין מלכות השכינה מחדש, לאחר שנחרב כביכול בחורבן הבית, וזה בה לידי ביטוי בשנה המתחדשת, (כעין שבעת עמודי הבניין, "חצבה עמודיה שבעה) 2 . ולפי זה אפשר לומר, שכל שנה ושנה נבנה נדבך נוסף בבניין בית המקדש שעתיד להבנות, ובכך אנו מתנחמים שמכאן והילך מתחיל תהליך של התחלתא בגאולה.

אולם נראה להסביר יותר לעומק את משמעות הנחמה, שהיא נובעת מתוך התבוננות בפרקי הנחמה, שמראים את אהבת ה' לעמו, שמקרבת אותנו בעבותות אהבה אל הקב"ה, עד שאנו רוכשים מבט חדש על כל מה שקרה לנו, שהיו אלו ייסורים של אהבה, כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך, וגם הקב"ה מתחרט על מה שייסר אותנו כמבואר באותם פרקי נחמה, ונוצרת כעין "התפיסות" הדדית בין כנסת ישראל לקב"ה, משל למה הדבר דומה לאיש ואישה שהיה ביניהם משבר אימון וחזרו לאהבת קדמונים שלהם, ואף ביתר שאת ויתר עוז, ועל כל פשעים תכסה אהבה. כך אנו חוזרים ומרגישים בימים אלו כלפי הקב"ה יחס של קרבה כמו הרעיה אל הדוד וחוזר חלילה, ורמז לכך בראשי התיבות של חודש אלול: "אני לדודי ודודי לי", היינו, שבחודש זה אנו מתקרבים אל הקב"ה בחינת הדוד והרעיה. ולכן ההפטרה האחרונה של ז' דנחמתא היא "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי ... כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה", משמע שהתכלית של שבעת השבועות, שהקב"ה יגל בנו כחתן עם הכלה. ואם כן שבעה השבועות הן כספירת שבעה נקיים של אשה המטהרת לבעלה כדי להתחבר אליו, בראש השנה יום חתונתו (זמן המלכת ה' משול לקידושין, שבו מתקדשת האשה בברית לבעלה, וכפירוש הר"ן, ע"י שמפקרת עצמה לו הוא קונה אותה, היינו ביטול עצמי של הכלה שדומה להמלכת ה'), וביום הכפורים יום שמחת לבו במתן לוחות שניות, והביאני המלך חדריו בחג הסוכות, להיות עמו בצילא דמהמנותא. והדבר מקביל לספירת שבעה השבועות לפני מתן תורה בשבועות, שע"פ האריז"ל הן כספירת נקיים של טהרה להתחבר לקב"ה בקבלת התורה שמשולה לקדושין. אלא שבלוחות ראשונות היוזמה העיקרית היא מצד הקב"ה שקורא לנו לקבל תורה, ואף במידה מסויימת כופה עלינו את ההר כגיגית לקבל את התורה, ובלוחות שניות היוזמה העיקרית היא מצד ישראל ששבים בתשובה ומבקשים את ה', ומכאן משתלשל גם המנהג של בנות ירושלים שהיו חולות במחולות בט"ו באב וביוה"כ ואומרות בחור שא נא עיניך וראה את מי אתה בוחר, יוזמה של הבנות המבקשות את החתן שיתרצה להן.

כמובן אין הדבר קל כל כך להבין שאהבת ה' אלינו קיימת גם לאחר החורבן והגלות, קשה לקבל את העובדה שלקינו בכפלים כאמור "לקתה כפלים בכל חטאותיה", ולכן אנו מוצאים שישראל לא קבלו ניחומים מהנביאים, עד שהקב"ה בעצמו בא ונחם אותם.

וכך מובא במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תמג)

"א"ל הקב"ה לאברהם לך נחם את ירושלים שמא מקבלת ממך תנחומין, הלך אברהם ואמר לה קבלי ממני תנחומין, אמרה לו היאך אקבל ממך תנחומין שעשיתני כהר שנאמר בהר ה' יראה, הלך יצחק וא"ל קבלי ממני תנחומין א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שיצא ממך עשו הרשע שעשאני שדה ובניו שרפוני באש. הלך יעקב וא"ל קבלי ממני תנחומין אמרה לו היאך אקבל ממך תנחומין ששמתני כלא הייתי אין זה כי אם בית אלוקים, הלך משה ואמר לה קבלי ממני תנחומין, א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שכתבת עלי קללות וגזירות קשות שנאמר מזי רעב ולחומי רשף, מיד הולכים כלם לפני הקב"ה ואומרים רבש"ע אינה מקבלת ממנו תנחומין שנאמר עניה סערה לא נחמה, א"ל הקב"ה אני ואתם נלך וננחמנה הוי נחמו נחמו עמי נחמוה נחמוה עמי (עמי בחיריק)".

נראה שישראל לא מתנחמים מהבטחות הנביאים, מפני שהם חיים בפועל את נבואות התוכחה, ואין בהבטחות הנחמה שיתקיימו לעתיד לבוא בכדי ליישב את דעתם, שהקב"ה גם עתה באומן אהבתו אתם. ורק כאשר הקב"ה בעצמו פונה עליהם בדברי נחמה הם משתכנעים שהוא אוהב אותם גם בשעת קלקלתן וניבלותם.

והנה בהמשך המדרש אנו מוצאים, שהקב"ה כביכול מתנצל על שפגע בישראל, וז"ל:

"[הקב"ה אומר] אין ראוי לילך אלא אני בעצמי, מפני שעברתי על מה שכתוב בתורתי: לא תעבוד בבכור שורך, ולישראל קראתי בני בכורי ישראל. ואמרתי להם הביאו צואריכם בעול מלך בבל. כתבתי בתורתי: לא תשנא את אחיך בלבבך, ואנכי שנאתיה ע"כ גם עלי לפייסה, כתבתי בתורתי: לא תסגיר עבד אל אדוניו, ואני מסרתים לעובדי אלילים, שנאמר: אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם, כתבתי בתורתי: לא תכלה פאת שדך, ואני כליתי בם חמתי, שנאמר: כלה ה' את חמתו, כתבתי בתורתי: שלם ישלם המבעיר את הבערה, ואני הצתיה באש, שנאמר: ממרום שלח אש וגו', ואני עתיד לבנותה שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וגו'. מיד ילך הקב"ה אצלה ויאמר: בתי כל כעס זה למה?! אומרת לפניו: רבש"ע! ולא בדין אכעוס שהגליתני בין האומות וקללתני קללות רעות ולקיתי עד שנעשו פני כשולי הקדירה ובכל זאת קדשתי את שמך הגדול?! אומר לה הקב"ה: כנגד זכיות שעשית חובות עליך שעברת על מה שכתוב בתורה: כבד את אביך ואת אמך, ואת כתיב בך אב ואם הקלו בך, כתיב: שופך דם האדם וגו', וכתיב בך: אנשי רכיל היו בך למען שפך דם, כתיב: לא תרצח ולא תנאף, וכתיב בך: אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף, אמרה לפניו: רבש"ע! כיון שהגליתני בין האומות בדין הוא שלא אשמור שבת ואקיים המצות שלך, א"ל: בתי הגיע זמנך להגאל, וכו'".

מה משמעות הדברים שאומר הקב"ה כביכול שהעניש את ישראל שלא כדין, "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?! אלא כאשר ישראל חוזרים בתשובה ועוקרים את החטא, גם הקב"ה כביכול חוזר בתשובה על מה שהעניש אותנו, ואלמלא היו חז"ל אומרים זאת לא היינו מעיזים לומר זאת, שיש בחינה של תשובה אצל הקב"ה 3 .

בסוף הדיאלוג הזה אומרת כנסת ישראל " כיון שהגליתני בין האומות בדין הוא שלא אשמור שבת ואקיים המצות שלך", נראה שרצונם לומר, שקשה לקיים את המצוות בגלות, אם זה מפני הגזרות המעכבות ואם זה מפני שבחו"ל המצוות הן רק בבחינת "הציבי לך ציונים", ואינם באותה רמה שהיו יכולים לקיים בארץ, ולכן באה התשובה של הקב"ה " בתי הגיע זמנך להגאל" 4 .

וכך אפשר לפרש את סדרת ההפטרות דנחמתא, הקב"ה שולח מנחמים שינחמו את ישראל עמו, "נחמו נמחו עמי יאמר אלוקיכם" (עמי בחיריק). אבל ציון אינה מתנחמת מהם ואומרת "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני", והקב"ה מרגיש שאינם מתנחמים בחינת "עניה סוערה לא נוחמה", וממילא פונה בעצמו לנחמם "אנכי אנכי הוא מנחמכם", ובמה הוא מנחמם "רני עקרה לא ילדה", אך גם זה אינו מספק את ציון שאינה חפצה בטובות של ריבוי בנים אלא בטובה רוחנית של שוב ה' ציון, וקרבת אלוקים לה טוב, כפי שמובא בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה כב:

" למטרונה שהלך בעלה ובנה וחתנה למדינת הים. אמרו לה באו בנייך, אמרה להם ישמחו כלותי. הרי חתניך, אמרה להם ישמחו בנותיי. כיון שאמרו לה הרי בעליך, אמרה להם, הא חדו חדו שלמה. כך הנביאים אומרים לירושלם בנייך מרחוק יבואו (ישעיה ס: ד), והיא אומרת להם, ישמח הר ציון (תהלים מח: יב). בנותיך על צד תאמנה (ישעיה ס: ד), והיא אומרת להם, תגלנה בנות יהודה (תהלים שם מ"ח). וכיון שהם אומרים לה, הנה מלכך יבא לך (זכריה ט: ט), היא אומרת להם הא חדו חדו שלמה, שוש אשיש בה' וגו' ".

ולכן אומר לה הקב"ה "קומי אורי כי בא אורך", כאן מדובר על אורה הרוחני של ירושלים "אורו של עולם", והיחס בין כנסת ישראל לקב"ה, שהקב"ה קורא לה "אורי" והוא אורך ציון. ע"פ המדרש (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה כא) " אמר הקב"ה לישראל: בניי, הואיל ואורי הוא אוריכם, ואורכם הוא אורי, אני ואתם נלך ונאיר לציון, קומי אורי כי בא אורך ".

ואז באה שלימות השמחה שמשוש חתן על כלה "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה".

^ 1 לרבי ישראל המגיד מקוז'ניץ תלמיד המגיד ממזריטש, בפרשת דברים.
^ 2 בפרשת דברים, מסביר שתקון עולם במלכות ש-די נרמז השם אדנות. כנגד אות נו"ן באים חמישים הימים שבין עשרה באב לר"ה, כנגד אות יו"ד באים עשרת ימי תשובה, כנגד אות דל"ת באים הימים שבין יוה"כ לסוכות, וכנגד האל"ף בא יום ראשון של סוכות.
^ 3 הרבי מפיסצנה זצוק"ל אומר זאת בפירוש בספרו "אש קודש", ע"פ מאמר חז"ל שהקב"ה מקיים מצוות, ממילא בודאי מקיים גם מצוות תשובה, שמתחרט על שהעניש את ישראל.
^ 4 יש ספור חסידי על רבי אלימלך מליזנסק, שבליל סליחות בקש להראות לתלמידיו כיצד אומרים סליחות, והביאם לחלון ביתו של חייט פשוט, והם שמעו אותו קורא מתוך מחברת את רשימת עוונותיו שעבר במשך השנה, ואחר כך לוקח מחברת אחרת עבה יותר ומקריא משם את כל יסוריו שעבר במשך השנה שגרמו לו שלא יוכל לקיים את המצוות, ואז פנה לקב"ה ואמר בו ונתפייס אני אמחול לך ואתה תמחול לי…. נדמה שיש לכך אסמכתא במדרש, ועומק הרעיון בזה, שכאשר ישנה התקרבות כ"כ גדולה בין האדם לקב"ה שיכול לדבר עמו כך זה עצמו גורם לסליחה וכפרה.

שבעתא דנחמתא

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

פסח שני
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן
ר"ח אייר תש"ס
פסח שני
ירח זיו
ר"ח אייר תשס"ג
ויחי
בקש יעקב לגלות את הקץ
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"ב
קרבן פסח
חג האמונה
פסח תשס"ה

שבעתא דנחמתא

3 דק'
שבעתא דנחמתא
הנחמה שהקבה מנחם את ישראל, ואיך יוצא שהכל היה לטובה
הרב יוסף נווה | אב תשע"ט
שבעתא דנחמתא
נחמו נחמו עמי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יב אב תשס"ח
שבעתא דנחמתא
סדר ההפטרות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
שבעתא דנחמתא
שבע דנחמתא - במה תתנחם ציון
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג

שבעתא דנחמתא

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
הלכות יום הכיפורים
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב יהודה מלמד
הרב חיים אביהוא שוורץ

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו