ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אָפְיָהּ* שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַבָּאָה לְפָנֵינוּ, שֶׁרֵאשִׁית צְעָדֶיהָ הִנְנוּ חָשִׁים וּמַרְגִּישִׁים, הוּא בְּתוֹכִיּוּתָהּ* שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל•.
מִתְפַּתַּחַת הִיא הָאֻמָּה, בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ, מְגַדֶּלֶת הִיא אֶת רוּחָהּ, אֶת טִבְעָהּ וְאֶת עַצְמִיּוּתָהּ, אֵינָהּ מַכֶּרֶת עֲדַיִן אֶת עֹמֶק הַיֵּשׁוּת הָעֶלְיוֹנָה* שֶׁהִיא כָּל יְסוד תְּקוּמָתָהּ. עֵינָהּ לָאָרֶץ*, וְלַשָּׁמַיִם עֲדֶנָּה לֹא תַבִּיט. הִיא אֵינָהּ שָׁבָה עֲדַיִן אֶל אִישָׁהּ הָרִאשׁוֹן*.
בְּפֹעַל, הִיא מְעַבֶּדֶת* אֶת חַיֶּיהָ בְּכֹחוֹתֶיהָ הַנִּמְצָאִים בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמָתָהּ. אָמְנָם בְּלֹא קְרִיאַת שֵׁם*, בְּלֹא מְגַמָּה מְבֹרֶרֶת הַכֹּל הוּא אוֹר ד' וּכְבוֹדוֹ, אֲבָל לֹא הִיא וְלֹא הָעוֹלָם מַכִּיר זֶה בִּבְלִיטָה*, שֵׁם שָׁמַיִם לֹא שָׁגוּר* בְּפִיהָ, אֹמֶץ וּגְבוּרָה רוֹדֶפֶת הִיא, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל קֹדֶשׁ וֵאלֹהִי הוּא.
רַק בְּהִגָּמֵר הַתֹּכֶן*, בְּהֵעָלוֹת* הָאֻמָּה לִמְרוֹם מַצָּבָהּ*, אָז יוּחַל* אוֹר אֱלֹהִי נִקְרָא בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ* לְהִגָּלוֹת, יִגָּלֶה וְיֵרָאֶה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵאִיר וְכָל מַה שֶּׁיָּאִיר, כָּל שֶׁחַי וְכָל שֶׁיִּחְיֶה בָּהּ, הַכֹּל אוֹר אֱלֹהֵי עוֹלָם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, "וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ד' צִדְקֵנוּ" (ירמיה כג, ו), "וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ד' שָׁמָּה" (יחזקאל מח, לה).
מַצַּב גְּאֻלָּה זֶה* הוּא יְסוֹד הֶחָזוֹן שֶׁל הָרָזִים, שֶׁכְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא תָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ לֶעָתִיד כִּי אִם קֻדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא וְכָל חַיָּלָיו יָבוֹאוּ אֵלֶיהָ, וְיָקִימוּ אוֹתָהּ מִן עַפְרָא בִּיקָר סַגִּי, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה, וּלְמִשְׁמַע אֹזֶן וְתִקְוָה תִּשְׂמַח נַפְשֵׁנוּ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
58 - תחיית האומה חלק ה'
59 - תחיית האומה חלק ו'
60 - תחיית האומה חלק ז'
טען עוד
(אורות התחיה לב)
___________________________________
אָפְיָהּ – סגנון תכונתה. בְּתוֹכִיּוּתָהּ – בעומק הנשמה. הַיֵּשׁוּת הָעֶלְיוֹנָה – נשמת האומה האלוהית שהיא המקיימת ודוחפת ומקימה את האומה עתה בפועל בעולם המעשה. עֵינָהּ לָאָרֶץ וכו' – כרגע האומה מביטה על העניינים הארציים שלה ועדיין לא הגיעה להתבונן על צדדיה הרוחניים. אִישָׁהּ הָרִאשׁוֹן – הקב"ה, היא לא מכירה בכך שהכוח המקומם אותה כעת הוא ה'. מְעַבֶּדֶת – משכללת. אָמְנָם בְּלֹא קְרִיאַת שֵׁם וכו' – למרות ששם שמים לא מוזכר על תחיית האומה מכל מקום באמת ה' הוא הפועל את הכל. בִּבְלִיטָה – בבירור. לֹא שָׁגוּר – לא רגיל. בְּהִגָּמֵר הַתֹּכֶן – כשיסתיים שלב זה של תחיית האומה. בְּהֵעָלוֹת – כשתעלה. לִמְרוֹם מַצָּבָהּ – למקום הגבוה המתאים ומיועד לה. יוּחַל – יותחל. נִקְרָא בַּשֵּׁם הַמְפרָשׁ – יתגלה בבירור שה' הוא הפועל כאן. מַצַּב גְאֻלָּה זֶה – תהליך זה של הגאולה הוא המבואר בחכמת הקבלה (זוהר), במילים שכנסת ישראל לא תשוב למקומה כי אם ה' הוא יקימה מן העפר בכבוד רב. הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן וכו' – הזמן מתחילת התפתחות האומה ותחייתה עד שתגלה שה' הוא הפועל את כל התהליך, הוא זמן חבלי משיח. אוֹנִים – כוח. יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִינֵיהּ וכו' – אמוראים רבים אמרו על זמן זה ש"יבוא ולא אראנו" בגלל זמן קשה זה ורק רב יוסף אמר ש"יבוא ואזכה לישב בצל גללי חמורו של משיח".
ביאורים
חכמינו לימדו שחכם הוא מי שרואה את הנולד. כלומר, זה שיודע לזהות את המצב לפני שהוא יוצא אל הפועל במלואו. בפסקה שלפנינו הרב מצביע על אופייה של הגאולה בדורנו, וכך מסייע לנו להבחין בתהליך המתרקם לנגד עינינו. את התהליך אותו מתאר הרב ניתן לדמות לשלבי התפתחות האדם במהלך חייו: השלבים הראשוניים מתאפיינים בעיקר בפיתוח כוחות הגוף, בביסוס חיי החול הטבעיים והארציים. יש להבין היטב שזהו אינו שלב שולי המתפקד כשלב מחבר. זהו שלב חיוני וחשוב שרק על בסיס קומתו יוכל להיבנות השלב הבא. כוחות האומה נבנים בצורה הדרגתית. אמנם התהליך עדיין איננו הכרתי, וגם הופעתו תגיע. הרב, כקברניט מנוסה שבוחן את המציאות מתוכיותה ולא רק מצד הופעותיה, יודע לסמן לנו את הנתיב גם בזמני סופה וערפל בהם קשה להבחין מהי הדרך. הרב מצביע על כך שסופו של התהליך שגנוז כרגע באופן פוטנציאלי בתוך נשמת האומה המתפתחת, עתיד לגלות ולחשוף את כל היופי והפאר של האומה הישראלית. הרב איננו בוחן את המציאות רק לאור מראה עיני ההווה, אלא חושף את התכלית אליה אנו צועדים: 'כנסת ישראל' כלומר – הגרעין הרוחני, המכונס בצורה נסתרת, שמניע את עם ישראל לשוב ולבנות את ימיו כקדם. כאשר גרעין זה ינבוט, יצמח ויפרח, הוא יגיע למדרגת 'תפארת ישראל', מלשון פאר ויופי. התהליך בין שני מצבים אלה – כנסת ישראל – השלב הנסתר, ותפארת ישראל – הכרה גלויה של הכוח האלוהי המניע את התהליך, מכונה בלשון חז"ל: 'חבלי משיח'. האומץ והכוח הרוחני הנדרשים מן המבקש לחיות בתקופה זו, נובעים מן הצורך להמתין ולפעול בסבלנות גם בזמנים בהם יש תחושה שהצד החומרי מכריע את הכף ואין אור באופק. כדי להמשיך לראות טוב גם במצבים אלה יש צורך בכוח רוחני גדול מאד.
הרחבות
•עולם הרוח של החלוצים
אָפְיָהּ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַבָּאָה לְפָנֵינוּ... הוּא בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל. הרב קוק מזהה כי מקור העשייה של בניין הארץ אינו, כפי שנראה כלפי חוץ, ממניעים חיצוניים כבקשת מקלט בטוח או כרצון להידמות לגויים בשאיפתם הלאומית, אלא מקורה בשאיפה הרוחנית של האומה. הרב קוק מלמד שעובדה זו חשובה להבנת תהליך הגאולה, שאינו נמדד על פי הצדדים המעשיים שלו: "על דבר הארת הגאולה. אין הרעיון סובב על המעמד המעשי, כי אם על ההזרחה הנשמתית. וזו היא, באין ספק, באה מאוצר הגאולה העליונה שהחלה להיות מופעת על נשמת כנסת ישראל" [אגרות הראיה ד עמ' סב].
תובנה זו הינה בעלת חשיבות עליונה ונובעות ממנה השלכות רבות. אחת המרכזיות שבהן היא השאלה מהו היחס כלפי החלוצים שאינם שומרי תורה ומצוות. אם השיבה לארץ נתפסת כתהליך חיצוני בלבד – הרי שהיא גם עשויה להיות חלק מהמעשים אותם יש להוקיע. אולם אם השיבה נובעת מתהליך פנימי המתרחש באומה – הרי שחלוצים אלו שותפים בתהליך גדול ועתה יש לברר מה חוסם בעדם מלהצטרף לחלק הרוחני של התהליך: "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תְּחִיָת האומה תתעורר לבוא... הצורך למרידה זו היא הנטיה לצד הָחֳמְרִיוּת, שמוכרחת לְהִוָּלֵד באומה בצורה תקיפה, אחר אשר עברו פרקי שנים רבות, שנאפסו לגמרי מכלל האומה הצורך והאפשרות להתעסקות חֳמרית" [אורות התחיה מד].
שאלות לדיון
האם כיום אתה מרגיש שהאומה מתפתחת? האם זה נכון גם לגבי הציבור שאינו שומר תורה ומצוות?
"בְּנִגּוּד לְכָל הָאוֹמְרִים, יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִינֵיהּ" – נראה שאנו דווקא מסתדרים בסך הכול עם פעמי הגאולה. האם זה אומר שאנו אמיצים יותר מהאמוראים שפחדו לראותה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
איך מכינים תה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
