ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ערן חיים בן ג'נט הי"ו
וְכַאֲשֶׁר עָמַדְתִּי עַל מַה שֶּׁהִזְהִיר עָלָיו הַשֵּׂכֶל וְהַכָּתוּב וְהַקַּבָּלָה מִמִּצְוֹת הַלְּבָבוֹת, הַחִלּוֹתִי לְהַרְגִּיל אֶת נַפְשִׁי בָּהֶם, וְעָמַסְתִּי עָלֶיהָ מַשָּׂא יְדִיעָתָם וַעֲשִׂיָּתָם, וְכָל אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי מֵהֶם עִנְיָן, גִּלָּה לִי אֶת הַסָּמוּךְ לוֹ, וְהַסָּמוּךְ לוֹ אֶת הַסָּמוּךְ לוֹ, עַד אֲשֶׁר רָחַב הָעִנְיָן. וְהָיָה לִי קָשֶׁה לִזְכֹּר אוֹתוֹ תָמִיד בְּלִבִּי, וְיָרֵאתִי הַשִּׁכְחָה עַל מַה שֶּׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי מֵהֶם, וְהַתָּכַת מַה שֶּׁקָּפָא* בְּרַעְיוֹנִי מֵעִנְיְנֵיהֶם, עִם מִעוּט הָעוֹזְרִים* מֵאַנְשֵׁי דוֹרֵנוּ עֲלֵיהֶם.
מטרת הספר
וְהִסְכַּמְתִּי לְכָתְבָם עַל סֵפֶר וְשֶׁאֲחַבְּרֵם בְּחִבּוּר שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל שָׁרְשֵׁיהֶם וְסוֹבֵב פִּרְקֵיהֶם וְהַרְבֵּה מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם*, כְּדֵי שֶׁאֲבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד לְדַעְתָּם וַאֲחַיְּבֶנָּה לַעֲשׂוֹתָם. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם פָּעֳלִי שָׁוֶה עִם דִּבּוּרִי, אוֹדֶה לָאֵל הָעוֹזֵר אוֹתִי עָלָיו וְהַמּוֹרֶה לִי אֶת שְׁבִילָיו. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם חוֹלֵק* עָלָיו וּמְקַצֵּר מֵהַגִּיעַ אֵלָיו, אַאֲשִׁים אֶת נַפְשִׁי, וְאוֹכִיחֶנָּה, וְאֶטְעֹן עָלֶיהָ מִמֶּנוּ, עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר לָהּ עַוְלָהּ מִצִּדְקוֹ, וּנְטוֹתָהּ מִיָּשְׁרוֹ, וְעַוָּתָהּ* מִתִּקּוּנוֹ, וְקֹצֶר מַעֲשֶׂיהָ מִתַּמּוּתוֹ. וְרָאִיתִי לְשׂוּמוֹ דָבָר קַיָּם, וּמַטְמוֹן צָפוּן, וְנֵר שֶׁיָּאִיר לִבְנֵי אָדָם וְיוֹרֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, וְקִוִּיתִי שֶׁתִּהְיֶה תּוֹעֶלֶת זוּלָתִי* בּוֹ יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתִּי, וְהוֹרָאַת בִּלְעָדַי* מֵהַשְׁלָמַת חֶפְצִי.
וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאֲחַבֵּר בָּעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַלֵּק עַל שָׁרְשֵׁי חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וּמִצְוֹת הַמַּצְפּוּנִים, וּלְשׂוּמוֹ* מְאַסֵּף לַכֹּל, וְשֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק בְּעִנְיָנָם, וּמוֹרֶה הַדֶּרֶךְ הַטוֹבָה וְהַיְשָׁרָה, וּמַנְהִיג בְּמִנְהֲגֵי הַקַּדְמוֹנִים וּמוּסַר הַחֲסִידִים, וּמֵעִיר מִשְּׁנַת הַפִּתְיוּת, וּמַעֲמִיק בְּדִקְדּוּקֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמַזְכִּיר דַּעַת הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו, וְגוֹרֵם לְהַצָּלַת הַנֶּפֶשׁ, וּמְזָרֵז הָעוֹשֶׂה, וּמְעוֹרֵר הַמִּתְעַלֵּם, וּמְיַשֵּׁר הַמַּקְדִּים*, וּמַרְגִּיל הַמִּתְאַחֵר, וּמְאַשֵּׁר* הַמַּתְחִילִים, וּמַרְאֶה הַדֶּרֶךְ לַנְּבוּכִים.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
13 - הקדמה חלק י"א
14 - הקדמה חלק י"ב
15 - הקדמה חלק י"ג
טען עוד
וְהַתָּכַת מַה שֶּׁקָּפָא – שמא יאבד מה שעלה ברעיוני. עִם מִעוּט הָעוֹזְרִים – אין מי שיעזור לי ויעורר אותי. מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם – מהתפרטות הדברים. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם חוֹלֵק וכו' – בתחומים שמעשי אינם מתאימים להדרכה שבספר, אוכיח את עצמי. וְעַוָּתָהּ – קלקולה. זוּלָתִי – אנשים אחרים. בִּלְעָדַי – אנשים אחרים. וּלְשׂוּמוֹ – את הספר. הַמַּקְדִּים – המקדים את מה שראוי לאחרו. וּמְאַשֵּׁר – מחזק את התחילים לתקן את נפשם.
ביאורים
לטובת מי נכתב ספר חובות הלבבות? רבנו בחיי מגלה שבתחילה עיקר כתיבת הספר נעשתה למענו ! לאחר שרבנו בחיי בירר עד כמה אנו מחויבים ללמוד ולהפנים את חובות הלבבות הוא העמיק במצוות אלו וגילה עולם פנימי עשיר שבו הרמוניה ואחדות. הוא נחשף לעולם בו כל נושא מהווה הקדמה ושער לנושא שאחריו וכך ישנה עליה הדרגתית בסולם המידות ועבודת ה'. ההסתעפות הרבה גרמה לו לחשוש שמא ישכח מה שלמד, במיוחד שאין הרבה אנשים בדור שיוכלו לעזור לו ללמוד זאת מחדש, מכיוון שאין רבים הלומדים לעומק את הסוגיות הללו.
ספר כזה שאדם כותב לעצמו הוא מעין סרגל רוחני ומדד למצב שבו הוא נמצא בעבודת ה'. אם יחזור וילמד אותו ויראה שהוא עומד במה שכתב – הוא ישמח ויודה לה' העוזר לו לעובדו. אך אם יגלה שיש פער בין מה שהוא בעצמו כתב לבין מעשיו בפועל - הוא יזרז את עצמו להשלים את הפער ולתקן את נפשו.
לאחר שראה שהספר יעזור לו הוא חשב לזכות את הרבים ולפרסם את הספר. זהו אינו ספר סובייקטיבי הכתוב לפי מדרגת נפשו של רבנו בחיי, אלא ספר המברר את עבודת ה' הפנימית המוטלת על כל איש ישראל. הדרגה הרוחנית שהוא מציב היא דרגה שכל אחד צריך להתיישר לאורה.
רבנו בחיי מוסיף בענווה גדולה שיתכן שיהיו אנשים שהספר יקדם וירומם אותם יותר ממנו, ולכן כדאי להפיץ את הספר. הוא מקיף את שורשי מצוות הלבבות ומבאר את החלקים השונים ויורד לפרטים מעשיים. הוא נועד לכל הרמות בעם ישראל: הוא יעיר את מי שלגמרי אינו עוסק בחובות הלבבות. הוא אף יחזק את מי שכבר לומד סוגיות אלו, ידריך אותו מהו הסדר הנכון בעבודת ה', ויעזור לו להעמיק בהם.
הרחבות
•"כתבם – על לוח לבך"!
וְהִסְכַּמְתִּי לְכָתְבָם עַל סֵפֶר. רבנו בחיי נימק מדוע כתב את העולה מעיונו: חשש משכחה וצורך העם. על חשיבותה של כתיבת מסקנות הלימוד באופן כללי, כתב המהרש"א : " עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד" [בבא בתרא י:]. הרב שך הדריך ש"העצה להיות שקוע בלימוד היא לכתוב את מה שמתחדש לו בלימודו, שעל ידי זה נעשה משועבד לתורה וכל הראש תפוס ומונח בדברי תורה, מפני שהכתיבה מחייבת אותו" (בשם הרב גרשון אדלשטיין).
חשיבות יתירה יש לכתיבה בענייני חובות הלבבות, כמו שכתב הרב קוק : "נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפילו הכוללים גם כן יותר יבין על ידי מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה" [מוסר אביך מעין הקדמה א].
מדברי המהרש"א, הרב קוק והרב שך יוצא שבכתיבה יש ערך נוסף, חוץ מ'תזכירים' ודרך להפיץ תוכן. הכתיבה היא עצמה 'עיקר הלימוד', על ידה נעשה רושם והמחשבות מקבלות צורה וסדר. בענייני חובות הלב, שהעיקר בהם הוא ההפנמה ולא הידיעה מצד עצמה (כמובא בהקדמה למסילת ישרים), הכתיבה מקבלת משנה חשיבות 'לרשום' את הדברים בליבו של האדם.
לרפואת ערן חיים בן ג'נט הי"ו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












