ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ערן חיים בן ג'נט הי"ו
וְכַאֲשֶׁר עָמַדְתִּי עַל מַה שֶּׁהִזְהִיר עָלָיו הַשֵּׂכֶל וְהַכָּתוּב וְהַקַּבָּלָה מִמִּצְוֹת הַלְּבָבוֹת, הַחִלּוֹתִי לְהַרְגִּיל אֶת נַפְשִׁי בָּהֶם, וְעָמַסְתִּי עָלֶיהָ מַשָּׂא יְדִיעָתָם וַעֲשִׂיָּתָם, וְכָל אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי מֵהֶם עִנְיָן, גִּלָּה לִי אֶת הַסָּמוּךְ לוֹ, וְהַסָּמוּךְ לוֹ אֶת הַסָּמוּךְ לוֹ, עַד אֲשֶׁר רָחַב הָעִנְיָן. וְהָיָה לִי קָשֶׁה לִזְכֹּר אוֹתוֹ תָמִיד בְּלִבִּי, וְיָרֵאתִי הַשִּׁכְחָה עַל מַה שֶּׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי מֵהֶם, וְהַתָּכַת מַה שֶּׁקָּפָא* בְּרַעְיוֹנִי מֵעִנְיְנֵיהֶם, עִם מִעוּט הָעוֹזְרִים* מֵאַנְשֵׁי דוֹרֵנוּ עֲלֵיהֶם.
מטרת הספר
וְהִסְכַּמְתִּי לְכָתְבָם עַל סֵפֶר וְשֶׁאֲחַבְּרֵם בְּחִבּוּר שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל שָׁרְשֵׁיהֶם וְסוֹבֵב פִּרְקֵיהֶם וְהַרְבֵּה מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם*, כְּדֵי שֶׁאֲבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד לְדַעְתָּם וַאֲחַיְּבֶנָּה לַעֲשׂוֹתָם. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם פָּעֳלִי שָׁוֶה עִם דִּבּוּרִי, אוֹדֶה לָאֵל הָעוֹזֵר אוֹתִי עָלָיו וְהַמּוֹרֶה לִי אֶת שְׁבִילָיו. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם חוֹלֵק* עָלָיו וּמְקַצֵּר מֵהַגִּיעַ אֵלָיו, אַאֲשִׁים אֶת נַפְשִׁי, וְאוֹכִיחֶנָּה, וְאֶטְעֹן עָלֶיהָ מִמֶּנוּ, עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר לָהּ עַוְלָהּ מִצִּדְקוֹ, וּנְטוֹתָהּ מִיָּשְׁרוֹ, וְעַוָּתָהּ* מִתִּקּוּנוֹ, וְקֹצֶר מַעֲשֶׂיהָ מִתַּמּוּתוֹ. וְרָאִיתִי לְשׂוּמוֹ דָבָר קַיָּם, וּמַטְמוֹן צָפוּן, וְנֵר שֶׁיָּאִיר לִבְנֵי אָדָם וְיוֹרֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, וְקִוִּיתִי שֶׁתִּהְיֶה תּוֹעֶלֶת זוּלָתִי* בּוֹ יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתִּי, וְהוֹרָאַת בִּלְעָדַי* מֵהַשְׁלָמַת חֶפְצִי.
וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאֲחַבֵּר בָּעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַלֵּק עַל שָׁרְשֵׁי חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וּמִצְוֹת הַמַּצְפּוּנִים, וּלְשׂוּמוֹ* מְאַסֵּף לַכֹּל, וְשֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק בְּעִנְיָנָם, וּמוֹרֶה הַדֶּרֶךְ הַטוֹבָה וְהַיְשָׁרָה, וּמַנְהִיג בְּמִנְהֲגֵי הַקַּדְמוֹנִים וּמוּסַר הַחֲסִידִים, וּמֵעִיר מִשְּׁנַת הַפִּתְיוּת, וּמַעֲמִיק בְּדִקְדּוּקֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמַזְכִּיר דַּעַת הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו, וְגוֹרֵם לְהַצָּלַת הַנֶּפֶשׁ, וּמְזָרֵז הָעוֹשֶׂה, וּמְעוֹרֵר הַמִּתְעַלֵּם, וּמְיַשֵּׁר הַמַּקְדִּים*, וּמַרְגִּיל הַמִּתְאַחֵר, וּמְאַשֵּׁר* הַמַּתְחִילִים, וּמַרְאֶה הַדֶּרֶךְ לַנְּבוּכִים.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
13 - הקדמה חלק י"א
14 - הקדמה חלק י"ב
15 - הקדמה חלק י"ג
טען עוד
וְהַתָּכַת מַה שֶּׁקָּפָא – שמא יאבד מה שעלה ברעיוני. עִם מִעוּט הָעוֹזְרִים – אין מי שיעזור לי ויעורר אותי. מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם – מהתפרטות הדברים. וּבְמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהֶם חוֹלֵק וכו' – בתחומים שמעשי אינם מתאימים להדרכה שבספר, אוכיח את עצמי. וְעַוָּתָהּ – קלקולה. זוּלָתִי – אנשים אחרים. בִּלְעָדַי – אנשים אחרים. וּלְשׂוּמוֹ – את הספר. הַמַּקְדִּים – המקדים את מה שראוי לאחרו. וּמְאַשֵּׁר – מחזק את התחילים לתקן את נפשם.
ביאורים
לטובת מי נכתב ספר חובות הלבבות? רבנו בחיי מגלה שבתחילה עיקר כתיבת הספר נעשתה למענו ! לאחר שרבנו בחיי בירר עד כמה אנו מחויבים ללמוד ולהפנים את חובות הלבבות הוא העמיק במצוות אלו וגילה עולם פנימי עשיר שבו הרמוניה ואחדות. הוא נחשף לעולם בו כל נושא מהווה הקדמה ושער לנושא שאחריו וכך ישנה עליה הדרגתית בסולם המידות ועבודת ה'. ההסתעפות הרבה גרמה לו לחשוש שמא ישכח מה שלמד, במיוחד שאין הרבה אנשים בדור שיוכלו לעזור לו ללמוד זאת מחדש, מכיוון שאין רבים הלומדים לעומק את הסוגיות הללו.
ספר כזה שאדם כותב לעצמו הוא מעין סרגל רוחני ומדד למצב שבו הוא נמצא בעבודת ה'. אם יחזור וילמד אותו ויראה שהוא עומד במה שכתב – הוא ישמח ויודה לה' העוזר לו לעובדו. אך אם יגלה שיש פער בין מה שהוא בעצמו כתב לבין מעשיו בפועל - הוא יזרז את עצמו להשלים את הפער ולתקן את נפשו.
לאחר שראה שהספר יעזור לו הוא חשב לזכות את הרבים ולפרסם את הספר. זהו אינו ספר סובייקטיבי הכתוב לפי מדרגת נפשו של רבנו בחיי, אלא ספר המברר את עבודת ה' הפנימית המוטלת על כל איש ישראל. הדרגה הרוחנית שהוא מציב היא דרגה שכל אחד צריך להתיישר לאורה.
רבנו בחיי מוסיף בענווה גדולה שיתכן שיהיו אנשים שהספר יקדם וירומם אותם יותר ממנו, ולכן כדאי להפיץ את הספר. הוא מקיף את שורשי מצוות הלבבות ומבאר את החלקים השונים ויורד לפרטים מעשיים. הוא נועד לכל הרמות בעם ישראל: הוא יעיר את מי שלגמרי אינו עוסק בחובות הלבבות. הוא אף יחזק את מי שכבר לומד סוגיות אלו, ידריך אותו מהו הסדר הנכון בעבודת ה', ויעזור לו להעמיק בהם.
הרחבות
•"כתבם – על לוח לבך"!
וְהִסְכַּמְתִּי לְכָתְבָם עַל סֵפֶר. רבנו בחיי נימק מדוע כתב את העולה מעיונו: חשש משכחה וצורך העם. על חשיבותה של כתיבת מסקנות הלימוד באופן כללי, כתב המהרש"א : " עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד" [בבא בתרא י:]. הרב שך הדריך ש"העצה להיות שקוע בלימוד היא לכתוב את מה שמתחדש לו בלימודו, שעל ידי זה נעשה משועבד לתורה וכל הראש תפוס ומונח בדברי תורה, מפני שהכתיבה מחייבת אותו" (בשם הרב גרשון אדלשטיין).
חשיבות יתירה יש לכתיבה בענייני חובות הלבבות, כמו שכתב הרב קוק : "נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפילו הכוללים גם כן יותר יבין על ידי מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה" [מוסר אביך מעין הקדמה א].
מדברי המהרש"א, הרב קוק והרב שך יוצא שבכתיבה יש ערך נוסף, חוץ מ'תזכירים' ודרך להפיץ תוכן. הכתיבה היא עצמה 'עיקר הלימוד', על ידה נעשה רושם והמחשבות מקבלות צורה וסדר. בענייני חובות הלב, שהעיקר בהם הוא ההפנמה ולא הידיעה מצד עצמה (כמובא בהקדמה למסילת ישרים), הכתיבה מקבלת משנה חשיבות 'לרשום' את הדברים בליבו של האדם.
לרפואת ערן חיים בן ג'נט הי"ו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
טעינה למחשבה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
