ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משנכנס אב ממעטים בשמחה.
כלומר: מיום ראשון בלילה, אור ליום שני, הננו נכנסים ל"תשעת הימים". (שנת תשע"ד)
1. השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא או פרחים, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
2. משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.
מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם.
1. זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.
ב. תספורת וכביסה
1. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז, מנהג ספרדים שלא להסתפר ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב, כלומר ממוצאי שבת חזון.
2. כל כביסה, קבעו חכמים, שיש בה שמחה, כאשר בגד מתחדש, והרי זה דומה לקונה בגד חדש ששמח בו. לכן אסרו חכמים כביסה בשבוע שחל בו ט' באב.
רוב הספרדים, אכן נוהגים לאסור כביסה רק ממוצאי שבת חזון.
1. אשכנזים, נוהגים להחמיר ולאסור כיבוס מראש חודש אב, גם בליל ר"ח, אסור.
אולם, מי שיש לו רק בגד אחד לשבת והוא התלכלך, או שיש לו כמה בגדים לשבת וכולם התלכלכו, מותר לו לכבס בגד אחד ביום חמישי או שישי לכבוד שבת חזון.
1. כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
2. כשם שאסורה כביסה, נאסר גם לגהץ, כל אחד לפי מנהגו, לאשכנזים מא' אב, ולספרדים ממוצאי שבת חזון.
3. כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת אפילו אחר שבת חזון, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
4. בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, עד "שבוע שחל בו", היינו עד ערב שבת חזון, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
5. הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.
ג. רחיצה
1. עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
2. רוב הספרדים נזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו.
3. הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.
בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.
ד. בשר ויין
נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב.
הבדלה במוצ"ש, פרשת דברים, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.
ה. מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.
1. מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.
שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.
הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.
1. שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
2. נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
3. טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.
יום שני, ח' מנחם אב, ערב ט' באב(שנת תשע"ד)
א. בסעודה המפסקת אין אוכלים שני תבשילין.
לכן נהוג לקיים סעודה אחה"צ, לפני תפילת מנחה. זו אינה הסעודה המפסקת, ואפשר לאכול בה גם כמה תבשילים (כמובן ללא בשר ויין).
מברכים ברכת המזון, ואח"כ מתפללים מנחה.
ב. השקיעה בשעה 19:37.
נוהגים לאכול סעודה מפסקת בערך בשעה 19:00. כאמור, אין אוכלים בה שני תבשילים, אלא נוטלים ידיים על פת, ונוהגים לשבת על הארץ ולאכול עם הפת, ביצה קשה. טובלים את הביצה באפר כסימן לתחילת האבלות על חרבן בית המקדש.
ג. גם אם אוכלים שלשה יחד, אין מזמנים.
עיצומו של צום, ט' מנחם אב(שנת תשע"ד)
א. תחילת הצום בשעה 19:30.
ב. במשך הצום, יש להזהר ליטול ידים רק עד קשרי אצבעותיו.
ג. אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
ד. בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.
ה. מחצות היום, שעה 12:44, אפשר לשבת על כיסא.
ו. במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:55, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 20:01.
מעוברות, יולדות ומניקות
יולדת, בתוך שלושים יום ללידה
א. ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
ב. אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
ג. הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
ד. לדוגמא- 1) יולדת בתוך 30 יום ללידת הנחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום. 2) מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
ה. לכן- הלכה למעשה:
מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת)? גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
ו. מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.
ז. כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו. אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.
מוצאי תשעה באב, ו- י' במנחם אב
א. במוצאי תשעה באב, יום שלישי, אור ליום רביעי, י' מנחם אב, (שנת תשע"ד)נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין, עד יום רביעי, י' אב בחצות 12:44. יש המחמירים גם בתספורת, גילוח ורחיצת כל הגוף. בימים אלה שהם ימים חמים, מי שקשה לו, יכול לרחוץ כל גופו, במים לא חמים ממש. לאחר חצות יום רביעי, מותרים בכל.
לחיילים המגוייסים ולמשפחותיהם
בעקבות המלחמה, ההתייחסות ההלכתית ללוחמים, וגם למשפחות, שונה.
א. אכילת בשר:
חיילים השותפים ללחימה, הן אלה הלוחמים ממש, והן תומכי הלחימה, מותר להם לאכול בשר כדי לשמור על כוחם.
אם יש צורך, מותר לאכול בשר עד יום שני, ח' באב, בצהרים.
נשים שבעליהן מגוייסים, אם מרגישות צורך להתחזק, ולאכול בשר, גם להן מותר.
לילדים עד גיל 10, אפשר לתת מזון בשרי, עד יום שני, ח' אב, בצהרים.
ב. כביסה:
בגד נקי, מרענן, ונותן יכולת פעילות טובה יותר. לכן, גם לאשכנזים מותר לכבס בגדים הנדרשים לחיילים עד שבת חזון.
רצוי להמנע מכביסה בימים ראשון, שני ושלישי (ז, ח, ט באב).
במוצאי תשעה באב, מותר לכבס מיד.
ג. צום ט' באב:
כל חייל בתפקיד, הן לוחם, והן תומך לחימה, שהצום עלול לגרום לו לירידה בתפקוד, פטור מלצום.
הלוחמים בפועל, החייבים לשמור על עירנות מירבית, אסור להם לצום!
ד. אשת חייל, הן נשים המטופלות בילדים קטנים, והן כאלה שעדיין לא מטופלות בילדים, יאמדו את כוחותיהן. האומדן כולל, הן את הכח הפיזי, והן את העוצמה הרוחנית.
כל אישה שמרגישה חולשה, חשש מהצום, דאגה נפשית רבה, פטורה מלצום.
אפשר להתחיל לצום, מספר שעות ראשונות, ואח"כ, בהתאם להרגשה, להחליט אם ומתי לשבור את הצום.
במקרה שלאישה יש ספק, לכתחילה תתיעץ עם רב. אם לא מתאפשר להתייעץ, בכל מקרה של ספק, לדון לקולא, ולשבור את הצום.
בימים אלה, כולנו בתפילה להצלחת חיילינו, למיגור האוייב,
ולשוב כולם בשלום לביתם.
נגביר אהבת חינם בינינו, ומהרה יבנו כל חורבותינו!
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
תהיו חמים!
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
