ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אָמַר הַשֵּׂכֶל: אֵין בְּמַה שֶּׁזָּכַרְתְּ מִקְּשִׁי הַהֲפָקָה בֵּין שְׁנֵי אֵלּוּ הָעִנְיָנִים הַנִּמְצָאִים בַּסְּפָרִים גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא מִמֶּנּוּ בְּפֹעַל בְּדֶרֶךְ הַבְּחִינָה*. וְהוּא מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים מִמַּעֲשֵׂי הָאָדָם, שֶׁיִּהְיוּ* כְּפִי דַעְתּוֹ וְחֶפְצוֹ בִּקְצָת הָעִתִּים, וְיִהְיוּ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ וְכַוָּנָתוֹ בִּקְצָתָם*, וְהֵם יוֹרוּךְ, כִּי יֵשׁ לַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה מֶמְשֶׁלֶת עָלָיו, וְשֶׁהוּא תַּחַת מַאֲסָרוֹ, יַתִּיר לוֹ* מַה שֶּׁיֶּחְפָּץ* וְיִמְנָעֵהוּ מִמַּה שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ. וְיֵרָאֶה לָךְ מִמֶּנּוּ זֶה גַּם בִּתְנוּעַת לְשׁוֹנוֹ וְשִׁמְעוֹ וּרְאוּתוֹ. וַאֲנִי רוֹאֶה אַחַר כֵּן*, שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ* עוֹבְרִים עָלָיו כְּפִי מַעֲשָׂיו וּתְנוּעוֹתָיו לַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וּלְהַמְרוֹתוֹ.
יכולת הבחירה ניתנה לאדם
וּכְבָר אָרְכוּ מַחֲלוֹקוֹת הַחֲכָמִים בְּאָפְנֵי הַהֲפָקָה* בֵּין הַהֶכְרֵחַ* וְהַצֶּדֶק*.
מֵהֶם* מִי שֶׁאָמַר, כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֱנוֹשִׁיִּים הוֹלְכִים כְּחֵפֶץ הָאָדָם בָּהֶם וִיכָלְתּוֹ וְכֹחוֹ, מָסַר אֱלֹהִים בְּיָדוֹ עִנְיְנֵיהֶם וְהִשְׁלִיטוֹ בָּהֶם, וְכִי כְּבוֹד הָאֱלֹהִים נָקִי מֵהֶם, וְעַל כֵּן הִתְחַיֵּב עֲלֵיהֶם הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
50 - עבודת ה' חלק כ"ה
51 - עבודת ה' חלק כ"ו
52 - עבודת ה' חלק כ"ז
טען עוד
כל תנועות האדם מה'
וּמֵהֶם מִי שֶׁמֵּשִׁיב* הַמַּעֲשִׂים הָאֱנוֹשִׁיִּים וְזוּלָתָם אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר, כִּי כָּל תְּנוּעָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת בָּעוֹלָם מִמְּדַבֵּר וְדוֹמֵם הִיא בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְזֵרָתוֹ וְדִינוֹ וְתַחַת מַאֲסָרוֹ, וְאֵין נִמְלָט מִמֶּנּוּ כְשַׂעֲרָה, לֹא פָחוֹת מִמֶּנָּה וְלֹא לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. וְכַאֲשֶׁר הִקְשׁוּ עֲלֵיהֶם* בְּדֶרֶךְ הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ, אָמְרוּ: עִנְיַן הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים צוּרָתוֹ וְלֹא מַהַלְכֵי דִינָיו, וְהָאֱלֹהִים צַדִּיק וְלֹא יְעַוֵּל, וְנֶאֱמָן בְּמַה שֶּׁיָּעַד מִן הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ וְלֹא יַעֲבֹר, נֶחְלְשׁוּ דֵעוֹתֵינוּ* מֵהַשִּׂיג כֹּחַ הֲוָיַת חָכְמָתוֹ, וְצִדְקוֹ יוֹתֵר גָּלוּי וְחַסְדּוֹ נִרְאֶה יוֹתֵר, מִמַּה שֶּׁנַּחַשְׁדֵהוּ* בְּדִינָיו, אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו.
אמונה בשתי הדעות
וּמֵהֶם מִי שֶׁרָאָה לְהַאֲמִין בִּשְׁתֵּי הַדֵּעוֹת*: הַהֶכְרֵחַ וְהַצֶּדֶק, וְאָמַר, כִּי הַמַּעֲמִיק בָּהֶם אֵינוֹ נִצָּל מֵחֵטְא* וּמִכְשׁוֹל עַל אֵיזֶה דֶרֶךְ שֶׁיִּסְבֹּר אוֹתָם. וְאָמְרוּ: הַנָּכוֹן, שֶׁנַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה מִי שֶׁיַּאֲמִין כִּי הַמַּעֲשִׂים מֻנָּחִים לְאָדָם*, יִגָּמֵל וְיֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם, וְנִשְׁתַּדֵּל בְּכָל אֲשֶׁר יוֹעִילֵנוּ אֵצֶל הַבּוֹרֵא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמִים, וְנִבְטַח בֵּאלֹהִים בִּטְחוֹן מִי שֶׁהִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ כִּי מֶמְשֶׁלֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים וְהַתְּנוּעוֹת, וְהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק, בִּגְזֵרַת יְיָ וּרְשׁוּתוֹ וּבְמַאֲמָרוֹ, וְכִי לָאֵל יִתְבָּרַךְ הַטַּעֲנָה הַנִּצַּחַת* עַל הָאָדָם, וְאֵין טַעֲנָה לָאָדָם עַל הָאֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ.
אין יכולת להשיג פתרון
וְהַדַּעַת הַזֹּאת קְרוֹבָה אֶל דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה מִכָּל אֲשֶׁר קָדַם זִכְרוֹ, כִּי מִן הָאֱמֶת וְהַנְּכוֹנָה, שֶׁנּוֹדֶה בַּסִּכְלוּת בַּדָּבָר הַזֶּה מֵחָכְמַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מִפְּנֵי חֲלִישׁוּת דַּעְתֵּנוּ וּמִמִּעוּט הַכָּרָתֵנוּ. וּבְסִכְלוּתֵנוּ בּוֹ* פָּנִים מֵאָפְנֵי הַטּוֹבָה, וְלָזֶה* נֶעְלַם מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הָיְתָה לָנוּ בְּעָמְדֵנוּ עַל הַסּוֹד הַזֶּה* תַקָּנָה*, הָיָה הַבּוֹרֵא מְגַלֶּה אוֹתָהּ לָנוּ.
___________________________________
הַבְּחִינָה – ההתבוננות בעולם. שֶׁיִּהְיוּ – יתממשו ויצליחו. בִּקְצָתָם – לפעמים. יַתִּיר לוֹ – יאפשר לו להצליח. שֶּׁיֶּחְפָּץ – שירצה ה'. אַחַר כֵּן – מצד שני. שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ – האדם מקבל שכר ועונש לפי פעולתיו ומכאן שיש לאדם בחירה לפעול כרצונו. בְּאָפְנֵי הַהֲפָקָה – דרכי יישוב הסתירה. בֵּין הַהֶכְרֵחַ – ההבנה שהאדם מוכרח במעשיו וללא בחירה. וְהַצֶּדֶק – השכר והעונש המורים על בחירת האדם. מֵהֶם – מן החכמים. שֶׁמֵּשִׁיב – מייחס. הִקְשׁוּ עֲלֵיהֶם וכו' – אם הכל מוכרח, מדוע האדם נענש על מעשיו הרעים שנעשו ללא בחירתו. נֶחְלְשׁוּ דֵעוֹתֵינוּ – אין בכוח השכל האנושי להשיג את חוכמת הקב"ה בהנהגתו את עניין השכר והעונש. שֶּׁנַּחַשְׁדֵהוּ – בחוסר צדק. לְהַאֲמִין בִּשְׁתֵּי הַדֵּעוֹת – שתי התפיסות נכונות. מֵחֵטְא – מטעות. מֻנָּחִים לְאָדָם – מסורים לבחירת האדם. הַטַּעֲנָה הַנִּצַּחַת – שהרי הבחירה ביד האדם לעשות רע ולהיענש. וּבְסִכְלוּתֵנוּ בּוֹ – חוסר יכולתנו להבין זאת אף היא לטובתנו. וְלָזֶה – ולכן. הַסּוֹד הַזֶּה – הבנת היחס בין ההכרח לצדק. תַקָּנָה – תועלת.
ביאורים
אתמול ראינו את הסתירה שלכאורה קיימת בין היכולת הבלתי מוגבלת של הקב"ה לבין הבחירה המצויה בידי האדם.
עוד לפני שפורש את תשובתו, רבנו בחיי, מציין שעינינו רואות ששני הצדדים קיימים במציאות. רואים אנו אצל האדם, שלא כל מה שהוא בוחר לעשות הוא מצליח לממש, ולא הכל תלוי בו – אם כן גם לאדם אין בחירה באופן שלם. אלא שהקב"ה ברצונו נתן מקום לאדם להחליט כפי רצונו, ובמקום הזה באמת האדם בוחר איך לנהל את מעשיו. אך היכן שהקב"ה חפץ שלא ליתן לאדם בחירה – הוא מונע מהאדם את הבחירה ומנהל את האדם כפי רצונו.
אך מהו בדיוק היחס בין שלטון ה' בעולם לבין הבחירה? לכך מביא רבנו בחיי כמה תשובות:
הדעה האחת סוברת שכל מעשי האדם תלויים בבחירתו, והקב"ה אינו מתערב בהם, ועל כן הוא נענש כשחוטא ומקבל שכר כשהולך בדרך הישר. אגב, דעה דומה לזו היא דעת הרמב"ם. הדעה השנייה סוברת שבוודאי שכל מעשי האדם מיוחסים אך ורק לקב"ה, והוא הקובע כל דבר איך יֵעָשה ומתי יֵעָשה. אך את השכר והעונש באמת אין שכלנו מבין, כמו שאיננו מבינים מתי הקב"ה מעניש ומתי לא, לפי איזו מידה הוא מעניש בכל חטא וכדומה.
הקושי על דעה זו הוא ברור, שבפסוקים שהביא רבנו בחיי מפורש עניין הבחירה, לדוגמא: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים יא, כו).
הדעה השלישית היא המאזנת בין שתי הדעות הקיצוניות, ואומרת שיש לאדם יכולת בחירה לנהל את מעשיו כפי רצונו, וכמו כן הקב"ה משגיח על הכל והכל מונהג על ידיו.
אין אנו מבינים כיצד יתכנו שני הדברים כאחד, כי מפאת קטנות השגתנו את גדולת ד' אין שכלנו יכול לתפוס דבר זה, אך אנו צריכים לדעת שכך הם הדברים.
הרחבות
•משמעות חוסר ההבנה
בְסִכְלוּתֵנוּ בוֹ פָּנִים מֵאָפְנֵי הַטּוֹבָה. רבנו בחיי מסביר שאיננו מבינים את היחס בין הידיעה לבחירה, מכיוון שמדובר בסוד. גם הרמב"ם כותב: "שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים", ומבאר: "שהקב"ה אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהן ודעתם שנים, אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו" [הלכות תשובה ה, ה].
הראב"ד מקשה על דברי הרמב"ם: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושייא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק".
תירוץ לקושיית הראב"ד אנו מוצאים בדברי הרבי מלובביץ' : ניתן להמשיל את הדבר לציור שאינו מובן. למרות שהאדם המתבונן בציור מקשה עליו קושיות, ברור שהציור קיים כפי שהוא. כך גם פה, יכולת הבחירה של האדם היא דבר קיים, אף שיש לנו קושיות עליה. ככל שנעמיק יותר בכך שאיננו מסוגלים להבין את ידיעת ה' כפי שאומר לנו הרמב"ם, נתייחס לציור בצורה טובה יותר, ובכך נעמיק את היחס בינינו לבין ה'. לפי דברים אלו, בדברי הרמב"ם ישנה תשובה לשאלה ולא דרישה להאמין בלא הבנה [שער היחוד והאמונה מהדורת לוין עמ' 306-307].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
