ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְכָל זֶה* צֶדֶק מִבּוֹרְאֵךְ עַל בָּחֳרֵךְ הַמְרוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, אוֹ עֲבוֹדָתוֹ מֵהַמְּרוֹתוֹ בְּמַצְפּוּנֵךְ וּבְכַוָּנָתֵךְ בְּסִתְרֵךְ, כִּי הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר מִמֵּךְ* שָׁוִים אֶצְלוֹ, וְהוּא יִגְמְלֵךְ עַל מַה שֶּׁהִשְׁקִיף עָלָיו מִמֵּךְ מִכָּל זֶה, וְאִם* נֶעְלָם מִבְּנֵי אָדָם. הֲלֹא תִרְאִי, כִּי הַדַּיָּן הוּא דָן כְּפִי מַה שֶּׁנִּתְקַיֵּם* אֶצְלוֹ, אִם בְּעֵדִים אוֹ בְּחוּשָׁיו, וְאִם הָיָה מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּמַּצְפּוּנִים, הָיָה דָן עָלָיו. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּדִיעָתוֹ בַכֹּל שָׁוָה, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּט כְּפִי יְדִיעָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים כט, כח): "הַנִּסְתָּרוֹת לַיָי אֱלֹהֵינוּ".
הבורא מעניש בחולי
וּכְשֶׁיִּרְצֶה הַבּוֹרֵא לְהָעִיר אוֹתָךְ וּלְהוֹכִיחֵךְ, יְצַוֶּה אַחַד מִן הַמְּשָׁרְתִים לְהִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתֵךְ, וְיֶחֱלֶה הָאֵבֶר הַהוּא מִגּוּפֵךְ, אוֹ שְׁנַיִם אוֹ כֻלָּם, וְיֶחֱלֶה וְיִדְוֶה עַד עֵת יָדוּעַ. וְאִם תָּקִיצִי וְתָשׁוּבִי אֵלָיו, יְצַוֵּהוּ לָשׁוּב לַעֲבוֹדָתֵךְ, וִירַפֵּא גוּפֵךְ, וְיָשׁוּב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים קז, יז): "אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ*, כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם, יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
55 - עבודת ה' חלק ל'
56 - עבודת ה' חלק ל"א
57 - לימוד שבועי באמונה ה אלול- יא אלול תשע"ד
טען עוד
וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ* יְמֵי נִסְיוֹנֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְצַוֶּה הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה כָּל מִי שֶׁזָּכַרְנוּ מִן הַפְּקִידִים וְהַשַּׁמָּשִׁים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהָעֲבָדִים וְהַמְּשָׁרְתִים לָשׁוּב מֵעָלַיִךְ, וְיִנָּתְקוּ הַקְּשָׁרִים וְהַמִּצּוּעִים אֲשֶׁר בֵּינֵךְ וּבֵין גוּפֵךְ, וְתָשׁוּבִי אֶל עִנְיָנֵךְ הָרִאשׁוֹן, וְיִשָׁאֵר גּוּפֵךְ אֵין תְּנוּעָה לוֹ וְלֹא הַרְגָּשָׁה, וְיָשׁוּב גַּם הוּא לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (קֹהֶלֶת יב, ז): "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ". וְיַרְאוּ לָךְ* פִּנְקְסֵי מַעֲשַׂיִךְ וּמַחְשְׁבוֹתַיִךְ וַחֲפָצַיִךְ, וּמַה שֶּׁבָּחַרְתְּ וְהִטְרַדְּתְּ נַפְשֵׁךְ בּוֹ בְּעוֹלָמֵךְ, וְיִהְיֶה הַגְּמוּל כְּפִיהוּ.
וּכְבָר הִזְהִירֵךְ עַל זֶה וְהִתְרָה בָךְ עַל יְדֵי שְׁלוּחָיו וּנְבִיאָיו וְתוֹרָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי כב, יז־כא): "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי, כִּי נָעִים* כִּי תִשְׁמְרֵם* בְּבִטְנֶךָ. הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים בְּמֹעֲצוֹת וָדָעַת, לְהוֹדִיעֲךָ קשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ".
___________________________________
וְכָל זֶה – השכר והעונש. מִמֵּךְ – שלך. וְאִם – ואף אם. שֶּׁנִּתְקַיֵּם – נתברר. וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ – סובלים הם מחמת עוונותיהם. יִשְׁלְמוּ – ביום המיתה. וְיַרְאוּ לָךְ – בעולם הנשמות. נָעִים – נעימות בעולם הבא. תִשְׁמְרֵם – את המצוות.
ביאורים
בימים האחרונים ראינו שהגוף ממלא תפקיד מרכזי בהתקרבות אל ה', בכך שהוא הכלי המוציא לפועל את המצוות. אמנם הקב"ה משתמש בגוף גם כדי להיות גורם מתריע לאדם כאשר הוא מתרחק מהדרך הישרה. כשהקב"ה רוצה שהאדם יתקן דרכיו, לעיתים מביא הקב"ה מחלה על אחד מאיבריו של האדם, כדי לעורר את האדם לשוב. אם ישוב האדם אל ה', גופו יבריא והוא ישוב לאיתנו. משפטי ה' הם הן על הנגלה והן על המחשבות הנסתרות בפנימיות ליבו של האדם.
כל זה הוא חלק מכך שהקב"ה "מפליא לעשות" (ברכת אשר יצר) בחיבור שהוא יצר בין הנשמה לגוף, שרק על ידי חיבור זה יכולה הנשמה לבחור בטוב ולהתקרב אל ה', ולזכות בשכר על פועלה.
החיבור בין הנשמה לגוף הוא זמני. כשמסתיימת תקופת הנסיון של האדם, בו ניתנה לו האפשרות לבחור בטוב, נפרדת הנשמה מהגוף, הגוף החומרי כלה והנשמה נשארת ומקבלת שכר על מה שעשתה. כמובן שאין הכוונה לשכר של הנאות חומריות, כמו ילד שמקבל סוכריה כי התנהג יפה, שהרי כשיסתלקו מהאדם כוחות הגוף, אין כל משמעות להנאות הגוף אלא עיקר העיקרים הוא הקירבה לה'. השכר המגיע לאדם שעמל בעולם הזה ובחר בדרך הטובה המקרבתו לה', הוא שבעולם הנצחי קירבתו לה' תהיה גבוהה יותר. על האדם להכיר טובה לה' על עצם בריאתו, על העמדת גופו לשרתו, ואפילו על חוליו ופטירתו, שהכל נעשה בתכנית אלוהית מופלאה לטובת האדם. לסיכום, בפרק זה ראינו את התכלית שלשמה הושם האדם בעולם הזה, לעמוד בנסיון, לבחור בטוב ובכך להתקרב אל ה'. לשם כך הכין בשבילו הקב"ה עולם מלא, בו יש לאדם צרכים חומריים, תאוות חומריות שמושכות אותו, ומצד שני הוא יכול להשתמש בכל מה שיש בעולם ככלי לעבודת ה'. הכוח העיקרי ששם הקב"ה באדם הוא השכל, שיורהו את דרך הישר. ע"י שיבחר האדם בטוב ויתקרב אל ה', יזכה האדם, לאחר שיסיים את תפקידו בעולם, לקבל את השכר המגיע לו על עמלו.
הרחבות
•חולי הגוף הוא חולי הנפש
וְאִם תָּקִיצִי וְתָשׁוּבִי אֵלָיו, יְצַוֵּהוּ לָשׁוּב לַעֲבוֹדָתֵךְ, וִירַפֵּא גוּפֵךְ. מדבריו של רבנו בחיי עולה שאדם נהיה חולה מכיוון שהוא אינו מקיים את רצון ה'. אם יחזור האדם בתשובה – מיד ישוב האיבר לאיתנו ויתרפא האדם.
בעקבות הבנה זו פסק הרמב"ן שאסור לאנשים ללכת לרופאים, שהרי סיבת החולי היא התרחקות מה', וממילא הרפואה תבוא על ידי התקרבות אליו: "הכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים, לא יתנהג ענינם בטבע כלל, לא בגופם, ולא בארצם, לא בכללם, ולא ביחיד מהם, כי יברך השם לחמם ומימם, ויסיר מחלה מקרבם, עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל... אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם ?... אילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה', אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים" [ויקרא כו, יא] (דעת הרמב"ן היא יחידאית, השוה למשל את דעת הרמב"ם בפירושו למשנה פסחים ד, י).
נחלקו האחרונים האם דעת הרמב"ן היא רק בזמן שיש בישראל נבואה או גם בימינו. האבני נזר [חו"מ קצג] סובר שגם בימינו מי שבוטח בה' אינו צריך ללכת לרופא, כיוון שכוונת הרמב"ן היא שהצורך ללכת לרופא תלוי בביטחון האדם בה'. הרב עובדיה יוסף [יחו"ד א, עא] כותב שהרמב"ן דיבר רק כשהייתה נבואה בישראל, אבל היום חייבים ללכת לרופא (וכן כתב הציץ אליעזר ורוב הפוסקים). (להרחבה בשיטת הרמב"ן ראה הרחבה - יום י"א אלול)
לעילוי נשמת הראל בן דניאל ז"ל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שלושה שותפים באדם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
