ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ה: 1- עד ו: במשנה)
א. זיהוי מקומות
אגב מה שהוכחנו בשיעור הקודם שטבריה מוקפת מימות יהושע – "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט, לה), רקת = טבריה.
- A."וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת (גינוסר לכו"ע)"
שתי שיטות –
- רי"ח –
חמת – טבריה (חמי טבריא), רקת – ציפורי (שהיא גבוהה על ההר, כמו ששפת הנהר מעל הנהר).
דחייה –
והרי בהספדים של בני ארץ ישראל על חכמי בבל מזכירים את טבריה בשם "רקת".
- רבא –
חמת – גדר (חמת גדר), רקת – טבריה.
- B.הסבר שמות טבריה –
רקת (השם המקורי) – רומז שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון.
טבריה (במקור זה על שם הקיסר טיבריוס, אך מוצאים לזה רמזים) –
ר' ירמיה – יושבת בטבורה של ארץ ישראל (באמצע קו הרוחב).
רבה – שטובה ראייתה (שהיא עיר יפה מלאה גינות ועצים).
(ו. שליש עליון)
- C.קטרון = ציפורי יושבת בראש ההר כציפור).
קשה –
הרי קטרון בנחלת זבולון – "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן" (שופטים א, ל).
ויש דרשה שזבולון התלונן על נחלתו,
("זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" (שופטים ה), שמת מקנאה בנחלת נפתלי שקיבל שדות וכרמים, וה' הרגיעו שבכינרת יש אוצרות שאין בשאר מקומות).
והרי ציפורי מלאה ב"זבת חלב ודבש" (שטח של 4X4 פרסה, שמינית מהחלב ודבש של כל הארץ),
אז לא יתכן שקטרון זו ציפורי!
תשובה – קטרון זו ציפורי, ובכל זאת זבולון התלונן כי העדיף שדות וכרמים.
(ו. שליש תחתון)
- D.עקרון = קיסריה
(בפשט עקרון היא באזור קריית עקרון של ימינו בדרום, אך הגמרא דורשת זאת על קיסריה – שתעקר. השם קיסריה ניתן לה רק בימי הורדוס, על שם יוליוס קיסר).
- ר' אבהו – "ועקרון תעקר" (צפניה) – שהיא עתידה להעקר.
והיא היתה כמו יתד תקוע בארץ ישראל בזמן היוונים (שהיו שם גיבורים והיו מתנכלים לישראל), וכשבית חשמונאי ניצחום קראו לה "אחידת (=כיבוש) מגדל שיר (אולי כמו השם הצידוני של המקום - מגדל שרשון)" - ר' יוסי בר חנינא – (זכריה ט, ז)
"וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו – הבמות שלהם שהיו לזריקת דם יהפכו לבתי כנסיות,
וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ – בתי הכנסת שלנו ברומי ישארו,
וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי – התאטראות וקרקסאות שלהם יהפכו למקום לימוד תורה (יינתנו לאלופי יהודה (ת"ח) ויהיו כמו ירושלים (יבוס).
- ר' יצחק – עקרון תעקר זו קיסרי של אדום (רומא),
והיא היתה מטרופולין (עיר אם של האזור מסביב) של מלכים (שהיו מגדלים או ממנים שם את המלכים (ובה היו הנציבים הרומאים). - קיסריה וירושלים –
אחת חרבה ואחת בנויה –
- "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו)
- "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה)
(ו. 5-)
אגב זה, עוד מימרות של ר' יצחק על אדום (רומי) –
- ישעיהו כו, י - יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְקֹוָק
- תהלים קמ, ט - אַל תִּתֵּן יְקֹוָק מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה.
יעקב מהקש מה' לא לתת את מאוויי הרשע, ולא להוציא את הנזם שמונע ממנו להחריב את העולם,
ומסביר ר' חמא בר חנינא – ש300 מלכים יש בגרמניה ו365 מלכים ברומי וכל יום הורגים זה בזה ולכן עסוקים מלהילחם בשאר העולם.[1]
- (דילוג ו: 6+ עד שורה בינונית 1) - אגב זה – תיאור של עולא את רומי.
- יגעת ומצאת תאמין.
(ו: 6+)
אגב זה, עוד מימרות אחרות של ר' יצחק –
יגעת ולא מצאת – אל תאמין.
זה בדברי תורה ("לחידודי"),
אבל בתורה לאוקמי גירסה (לזכור) ובפרנסה – צריך סיעעתא דשמייא.
- אם ראית רשע שהשעה משחקת לו – אל תתגרה בו –
"לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" (תהלים לז, א).
וקשה – הרי רי"ח אמר שמותר להתגרות בהם,
וכוונת הפסוק הנ"ל זה לא להתחרות בהם ולקנא בהם להיות כמותם!
תשובות – מותר להתגרות בהם ב–
- במילי דשמיא, אך בעניינים גשמיים לא.
- גם בעניינים גשמיים מותר אם הוא צדיק גמור.
- ברשע שהשעה לא משחקת לו.
[1] לא ברור לי על איזו תקופה מדובר. היו הרבה עימותים במאות הראשונות לספירה בין שבטים גרמניים שהגיעו מצפון אירופה לרומאים שהגיעו מדרום. אכן יש מקורות משותפים לשבטים באיטליה לאלו הגרמניים. מצד שני, הגמרא ביומא י. שהגרמנים הם מבני יפת (ולא צאצאי שם) – "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" (בראשית י, ב).
מעניין לציין שלפני שנופלאון כבש את גרמניה היו בה כ300 נסיכויות (על פי ויקיפדיה).

האם מותר לפנות למקובלים?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מתי נכון לומר סליחות ?

למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?

קשה עליי פרידתכם

איך עושים קידוש?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















