(ה: 1- עד ו: במשנה)

א. זיהוי מקומות

אגב מה שהוכחנו בשיעור הקודם שטבריה מוקפת מימות יהושע – "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט, לה), רקת = טבריה.

1. A."וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת (גינוסר לכו"ע)"

שתי שיטות –

1. רי"ח –

חמת – טבריה (חמי טבריא), רקת – ציפורי (שהיא גבוהה על ההר, כמו ששפת הנהר מעל הנהר).

דחייה –

והרי בהספדים של בני ארץ ישראל על חכמי בבל מזכירים את טבריה בשם "רקת".

1. רבא –

חמת – גדר (חמת גדר), רקת – טבריה.

1. B.הסבר שמות טבריה –

רקת (השם המקורי) – רומז שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון.

טבריה (במקור זה על שם הקיסר טיבריוס, אך מוצאים לזה רמזים) –

            ר' ירמיה – יושבת בטבורה של ארץ ישראל (באמצע קו הרוחב).

            רבה – שטובה ראייתה (שהיא עיר יפה מלאה גינות ועצים).

            (ו. שליש עליון)

1. C.קטרון = ציפורי יושבת בראש ההר כציפור).

קשה –

הרי קטרון בנחלת זבולון – "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן" (שופטים א, ל).

ויש דרשה שזבולון התלונן על נחלתו,
("זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" (שופטים ה), שמת מקנאה בנחלת נפתלי שקיבל שדות וכרמים, וה' הרגיעו שבכינרת יש אוצרות שאין בשאר מקומות).

והרי ציפורי מלאה ב"זבת חלב ודבש" (שטח של 4X4 פרסה, שמינית מהחלב ודבש של כל הארץ),

אז לא יתכן שקטרון זו ציפורי!

תשובה – קטרון זו ציפורי, ובכל זאת זבולון התלונן כי העדיף שדות וכרמים.

            (ו. שליש תחתון)

1. D.עקרון = קיסריה

(בפשט עקרון היא באזור קריית עקרון של ימינו בדרום, אך הגמרא דורשת זאת על קיסריה – שתעקר. השם קיסריה ניתן לה רק בימי הורדוס, על שם יוליוס קיסר).

1. ר' אבהו – "ועקרון תעקר" (צפניה) – שהיא עתידה להעקר.
   והיא היתה כמו יתד תקוע בארץ ישראל בזמן היוונים (שהיו שם גיבורים והיו מתנכלים לישראל), וכשבית חשמונאי ניצחום קראו לה "אחידת (=כיבוש) מגדל שיר (אולי כמו השם הצידוני של המקום - מגדל שרשון)"
2. ר' יוסי בר חנינא – (זכריה ט, ז)

"וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו – הבמות שלהם שהיו לזריקת דם יהפכו לבתי כנסיות,
וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ – בתי הכנסת שלנו ברומי ישארו,
וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי – התאטראות וקרקסאות שלהם יהפכו למקום לימוד תורה (יינתנו לאלופי יהודה (ת"ח) ויהיו כמו ירושלים (יבוס).

1. ר' יצחק – עקרון תעקר זו קיסרי של אדום (רומא),
   והיא היתה מטרופולין (עיר אם של האזור מסביב) של מלכים (שהיו מגדלים או ממנים שם את המלכים (ובה היו הנציבים הרומאים).
2. קיסריה וירושלים –

אחת חרבה ואחת בנויה –

• "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו)
• "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה)

            (ו. 5-)

אגב זה, עוד מימרות של ר' יצחק על אדום (רומי) –

1. ישעיהו כו, י - יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְקֹוָק
2. תהלים קמ, ט - אַל תִּתֵּן יְקֹוָק מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה.

יעקב מהקש מה' לא לתת את מאוויי הרשע, ולא להוציא את הנזם שמונע ממנו להחריב את העולם,
ומסביר ר' חמא בר חנינא – ש300 מלכים יש בגרמניה ו365 מלכים ברומי וכל יום הורגים זה בזה ולכן עסוקים מלהילחם בשאר העולם.[1]

1. (דילוג ו: 6+ עד שורה בינונית 1) - אגב זה – תיאור של עולא את רומי.
2. יגעת ומצאת תאמין.

(ו: 6+)

אגב זה, עוד מימרות אחרות של ר' יצחק –

יגעת ולא מצאת – אל תאמין.

      זה בדברי תורה ("לחידודי"),

אבל בתורה לאוקמי גירסה (לזכור) ובפרנסה – צריך סיעעתא דשמייא.

1. אם ראית רשע שהשעה משחקת לו – אל תתגרה בו –
   "לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" (תהלים לז, א).

וקשה – הרי רי"ח אמר שמותר להתגרות בהם,
וכוונת הפסוק הנ"ל זה לא להתחרות בהם ולקנא בהם להיות כמותם!

תשובות – מותר להתגרות בהם ב–

1. במילי דשמיא, אך בעניינים גשמיים לא.
2. גם בעניינים גשמיים מותר אם הוא צדיק גמור.
3. ברשע שהשעה לא משחקת לו.

[1] לא ברור לי על איזו תקופה מדובר. היו הרבה עימותים במאות הראשונות לספירה בין שבטים גרמניים שהגיעו מצפון אירופה לרומאים שהגיעו מדרום. אכן יש מקורות משותפים לשבטים באיטליה לאלו הגרמניים. מצד שני, הגמרא ביומא י. שהגרמנים הם מבני יפת (ולא צאצאי שם) – "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" (בראשית י, ב).
מעניין לציין שלפני שנופלאון כבש את גרמניה היו בה כ300 נסיכויות (על פי ויקיפדיה).