ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ג: רבע תחתון עד ה. במשנה)
חלק א – הלכות של ריב"ל בדיני מגילה
מה נחשב כרך מוקף
- סמוך או נראה נידון ככרך
נראה – בראש הר,
סמוך – בנחל.
- דווקא שקודם הוקפה ואז התיישבה - "בית מושב עיר חומה".
- דווקא שיש בו עשרה בטלנים, אחרת הופך לכפר, ויכול להקדים ליום הכניסה
(אם לא מקדימים, לרמב"ן קוראים בי"ד, לרשב"א בט"ו).[1]
והרי זה מפורש במשנה (ה.) לגבי עיר?
החידוש שאפילו שבכרך יש הרבה בטלנים אורחים, עדיין צריך 10 בטלנים מקומיים.
- כרך שחרב -
אם חרבו חומותיו – גם בחורבנו נחשב כרך (ברייתא).
אם חרב מ10 בטלנים שבו, כשחוזרים חוזר להיות כרך.
- לוד, אונו, גיא החרשים – מוקפות חומה מימות יהושע.
קשה – הרי אלפעל בנה את אונו ולוד (אחרי יהושע)?
תשובה – היו וחרבו ונבנו וחרבו ונבנו (ראיה – בדברי הימים ב כתוב ששוב בנו את ערי יהודה).
(ד. שליש)
עוד הלכות של ריב"ל -
- ריב"ל – נשים חייבות במגילה, שאף הן היו באותו הנס
(רש"י כאן – שגם הן היו בגזירה, רש"י בפסחים – שהיו שותפות בהצלה).
- פורים שחל בשבת – דורשים בו בהלכות החג (כמו שמשה תיקן על שאר החגים),
החידוש – שלא חוששים שיטלטל את המגילה.
- חייב לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום –
- הסבר – התלמידים חשבו שהכוונה היא ללמוד את משניות ביום
(ואמנם יש משניות בדף כ-כ: שמדברות על קריאה ביום, אך אולי זה לא חובה או למי שלא קרא בלילה),
אך הסביר ר' ירמיה שהכוונה היא לקרוא שוב ביום. - מקורות (שני מזמורים שנדרשו על מרדכי ואסתר) -
ריב"ל – "אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי" (תהלים כב, ג).
ר' חלבו – "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְקֹוָק אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ" (תהלים ל, יג)
(ד. 4-)
חלק ב – דיונים לגבי התאריכים השונים של המגילה
א. למה הכפרים מקדימים
"אמר רבי חנינא: חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין".
הבנה א – לטובת בני הערים, כדי שביום י"ד יהיו פנויים לספק מזון.
קושיות -
- משנתנו – אם חל בשני או חמישי קוראים בו ביום. למה לא מקדימים?
תשובה – משני לחמישי לא - כי אז זה י' באדר,
ומחמישי לשני לא – כדי לא יבלבלו ויקדימו גם משני לחמישי.
- ר"י במשנה (ה.) – מקדימים רק אם באמת בני הכפר נכנסים לעיר ביום הכניסה.
- לפי זה שתי הקושיות מתורצות.
- פירוש "כדי שיספקו מים ומזון" = "מפני שמספקים..." -
הבנה ב – לטובת בני הכפרים, שיוכלו לקרוא כשממילא מגיעים לעיר.
הערות –
רש"י - כשכר על זה שבמהלך השנה מספקים מים ומזון.
רשב"א – הכוונה שמגיעים לעיר ביום הכניסה כדי לספק מים ומזון (או מכל סיבה אחרת כמו שנכנסים בשביל קריאת התורה).
(ד: שליש)
ב. הערה סגנונית –
בתחילת המשנה סודר לפי התאריכים – יא, יב, יג, יד, טו.
בפירוט סודר לפי הימים ("חל ביום שלישי וכו'") – שאז סדר התאריכים שונה, ועשו כך כדי שלא יהיה בלאגן.
ג. י"ד חל ביום שישי -
| כפרים | עיירות | מוקפים | הסבר – "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" | ||
| אם היינו מתעלמים משבת ועושים כמו בכל שנה | חמישי | שישי | שבת | ||
| כמו בכל שנה | לא כמו בכל שנה | ||||
| משנתנו | חמישי | שישי | שישי | בכל שנה אין עיירות נדחות ממקומן. אין מוקפים קודמים לעיירות. | העיירות והמוקפים באותו יום |
| ת"ק ברייתא א | חמישי | חמישי | שישי | בכל שנה עיירות לפני מוקפים | העיירות נדחו ממקומן |
| ת"ק ברייתא ב | חמישי | שישי | חמישי | ועיירות לא נדחות ממקומן. בכל שנה עיירות ומוקפים לא באותו יום. | מוקפים לפני עיירות |
(ד: 3+ בשורות הכי רחבות)
ד. י"ד חל בשבת
ת"ק – עיירות בשישי
רבי – עיירות בחמישי עם הכפרים.
ולמה במקרה הקודם רבי לא הזיז את העיירות לכפרים?
תשובה – שם מצד העיירות לא היה סיבה להזיז אותם, אך כאן כיוון שממילא צריך להזיז – אז כבר מזיז לכפרים.
(ד: 6-)
ה. למה לא קוראים בשבת?
רבה – שמא יטלטל.
רב יוסף – כי העניים מקבלים מתנות לאביונים בזמן של מקרא מגילה, ואי אפשר בשבת, אז מזיזים.
וכן בברייתא בסעיף הבא.
ו. זמנם של שאר מצוות היום –
ברייתא – כשמקדימים בכפרים –
מתנות לאביונים עם מקרא מגילה,
שמחה ומשתה ומשלוח מנות – בזמנה.
כשמקדימים משבת -
יש מחלוקת מתי הסעודה - בשישי (ר"ן), בשבת (רשב"א) או ראשון (ירושלמי).
בימינו לפי הלוח לא קורה שי"ד חל בשבת, אם ט"ו חל בשבת המנהג הוא לעשות "פורים משולש" (מגילה בשישי, על הניסים וקריאה בתורה בשבת, וסעודה ביום ראשון).
(ה. 1+)
ז. מניין -
רב אסי – תמיד צריך.
רב – בזמנה ביחיד (אבל עדיין יש מצווה להדר אחר מניין), שלא בזמנה במניין (כפרים, שבת).
והרי רב אמר שכשמקדימים משבת לשישי "זה זמנו", ולכאורה הכוונה שלגבי כל ההלכות זה נחשב כמו זמנו (ואז אפשר ביחיד).
תשובה – הוא התכוון שזה זמנו, ולא יום חמישי (כלומר לאפוקי מרבי בסעיף ד).
[1] תוס' חולקים ואומרים שלא מדובר פה במוקפת אלא בעיר שהופכת לכפר.

האם מותר לפנות למקובלים?

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

נס חנוכה בעולם שכלי ?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















