ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ג: רבע תחתון עד ה. במשנה)
חלק א – הלכות של ריב"ל בדיני מגילה
מה נחשב כרך מוקף
- סמוך או נראה נידון ככרך
נראה – בראש הר,
סמוך – בנחל.
- דווקא שקודם הוקפה ואז התיישבה - "בית מושב עיר חומה".
- דווקא שיש בו עשרה בטלנים, אחרת הופך לכפר, ויכול להקדים ליום הכניסה
(אם לא מקדימים, לרמב"ן קוראים בי"ד, לרשב"א בט"ו).[1]
והרי זה מפורש במשנה (ה.) לגבי עיר?
החידוש שאפילו שבכרך יש הרבה בטלנים אורחים, עדיין צריך 10 בטלנים מקומיים.
- כרך שחרב -
אם חרבו חומותיו – גם בחורבנו נחשב כרך (ברייתא).
אם חרב מ10 בטלנים שבו, כשחוזרים חוזר להיות כרך.
- לוד, אונו, גיא החרשים – מוקפות חומה מימות יהושע.
קשה – הרי אלפעל בנה את אונו ולוד (אחרי יהושע)?
תשובה – היו וחרבו ונבנו וחרבו ונבנו (ראיה – בדברי הימים ב כתוב ששוב בנו את ערי יהודה).
(ד. שליש)
עוד הלכות של ריב"ל -
- ריב"ל – נשים חייבות במגילה, שאף הן היו באותו הנס
(רש"י כאן – שגם הן היו בגזירה, רש"י בפסחים – שהיו שותפות בהצלה).
- פורים שחל בשבת – דורשים בו בהלכות החג (כמו שמשה תיקן על שאר החגים),
החידוש – שלא חוששים שיטלטל את המגילה.
- חייב לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום –
- הסבר – התלמידים חשבו שהכוונה היא ללמוד את משניות ביום
(ואמנם יש משניות בדף כ-כ: שמדברות על קריאה ביום, אך אולי זה לא חובה או למי שלא קרא בלילה),
אך הסביר ר' ירמיה שהכוונה היא לקרוא שוב ביום. - מקורות (שני מזמורים שנדרשו על מרדכי ואסתר) -
ריב"ל – "אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי" (תהלים כב, ג).
ר' חלבו – "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְקֹוָק אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ" (תהלים ל, יג)
(ד. 4-)
חלק ב – דיונים לגבי התאריכים השונים של המגילה
א. למה הכפרים מקדימים
"אמר רבי חנינא: חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין".
הבנה א – לטובת בני הערים, כדי שביום י"ד יהיו פנויים לספק מזון.
קושיות -
- משנתנו – אם חל בשני או חמישי קוראים בו ביום. למה לא מקדימים?
תשובה – משני לחמישי לא - כי אז זה י' באדר,
ומחמישי לשני לא – כדי לא יבלבלו ויקדימו גם משני לחמישי.
- ר"י במשנה (ה.) – מקדימים רק אם באמת בני הכפר נכנסים לעיר ביום הכניסה.
- לפי זה שתי הקושיות מתורצות.
- פירוש "כדי שיספקו מים ומזון" = "מפני שמספקים..." -
הבנה ב – לטובת בני הכפרים, שיוכלו לקרוא כשממילא מגיעים לעיר.
הערות –
רש"י - כשכר על זה שבמהלך השנה מספקים מים ומזון.
רשב"א – הכוונה שמגיעים לעיר ביום הכניסה כדי לספק מים ומזון (או מכל סיבה אחרת כמו שנכנסים בשביל קריאת התורה).
(ד: שליש)
ב. הערה סגנונית –
בתחילת המשנה סודר לפי התאריכים – יא, יב, יג, יד, טו.
בפירוט סודר לפי הימים ("חל ביום שלישי וכו'") – שאז סדר התאריכים שונה, ועשו כך כדי שלא יהיה בלאגן.
ג. י"ד חל ביום שישי -
| כפרים | עיירות | מוקפים | הסבר – "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" | ||
| אם היינו מתעלמים משבת ועושים כמו בכל שנה | חמישי | שישי | שבת | ||
| כמו בכל שנה | לא כמו בכל שנה | ||||
| משנתנו | חמישי | שישי | שישי | בכל שנה אין עיירות נדחות ממקומן. אין מוקפים קודמים לעיירות. | העיירות והמוקפים באותו יום |
| ת"ק ברייתא א | חמישי | חמישי | שישי | בכל שנה עיירות לפני מוקפים | העיירות נדחו ממקומן |
| ת"ק ברייתא ב | חמישי | שישי | חמישי | ועיירות לא נדחות ממקומן. בכל שנה עיירות ומוקפים לא באותו יום. | מוקפים לפני עיירות |
(ד: 3+ בשורות הכי רחבות)
ד. י"ד חל בשבת
ת"ק – עיירות בשישי
רבי – עיירות בחמישי עם הכפרים.
ולמה במקרה הקודם רבי לא הזיז את העיירות לכפרים?
תשובה – שם מצד העיירות לא היה סיבה להזיז אותם, אך כאן כיוון שממילא צריך להזיז – אז כבר מזיז לכפרים.
(ד: 6-)
ה. למה לא קוראים בשבת?
רבה – שמא יטלטל.
רב יוסף – כי העניים מקבלים מתנות לאביונים בזמן של מקרא מגילה, ואי אפשר בשבת, אז מזיזים.
וכן בברייתא בסעיף הבא.
ו. זמנם של שאר מצוות היום –
ברייתא – כשמקדימים בכפרים –
מתנות לאביונים עם מקרא מגילה,
שמחה ומשתה ומשלוח מנות – בזמנה.
כשמקדימים משבת -
יש מחלוקת מתי הסעודה - בשישי (ר"ן), בשבת (רשב"א) או ראשון (ירושלמי).
בימינו לפי הלוח לא קורה שי"ד חל בשבת, אם ט"ו חל בשבת המנהג הוא לעשות "פורים משולש" (מגילה בשישי, על הניסים וקריאה בתורה בשבת, וסעודה ביום ראשון).
(ה. 1+)
ז. מניין -
רב אסי – תמיד צריך.
רב – בזמנה ביחיד (אבל עדיין יש מצווה להדר אחר מניין), שלא בזמנה במניין (כפרים, שבת).
והרי רב אמר שכשמקדימים משבת לשישי "זה זמנו", ולכאורה הכוונה שלגבי כל ההלכות זה נחשב כמו זמנו (ואז אפשר ביחיד).
תשובה – הוא התכוון שזה זמנו, ולא יום חמישי (כלומר לאפוקי מרבי בסעיף ד).
[1] תוס' חולקים ואומרים שלא מדובר פה במוקפת אלא בעיר שהופכת לכפר.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












