ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בספר "לקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן מלאדי דבר נפלאות על גודל מעלת חודש אלול שמאירות בו י"ג מידות הרחמים. עד שהקשה מדוע ימים אלו אינם יו"ט כיום הכיפורים? ותירץ שימים של חודש אלול הם בבחינת "המלך בשדה", שאז אפשר לפגוש אותו בכל מקום, ובבגדי חול שעובדים בהם בשדה. והנמשל לחודש אלול שהשכינה שורה בו, והוא ימי חול. נראה להסביר את המשל של "המלך בשדה" בהקשר לחודש אלול תקופת השנה, וע"פ מדרש שהביאו הטור סי' תקפ"א:
"משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות".
לפי המשל במדרש ג"כ מופיע המלך בשדה מחוץ לעירו. אבל נוסף שם, שהמלך נמצא במסע הליכה לכוון העיר כדי להחזיר את המלוכה לתקנה. וצריך להבין מדוע המלך מעיקרא לא נמצא בעיר ממלכתו? אלא ההסבר לכך שנחרב בית המקדש, ושכינה יצאה לגלות, והזמן לכך היה בתשעה באב. ומיד אחרי זה מתחילים ז' דנחמתא שבהם המלך שב ומתנחם עם בניו, ושואף לחזור לעירו.
לפי זה מאירים דברי המדרש, שבחודש אלול המלך בשדה, בכוון אל היכלו, מתוך צפייה שהעם יבוא לקראתו וימחל להם על עוונותיהם ויחדש את מלכותו עליהם לטובה. ואם כן מובן מה שהוסיף בעל "לקוטי תורה", שגדלות הימים של חודש אלול הוא בכך ש"המלך בשדה" בתנועה של התפייסות, וצפיה לאנשים שיבואו לקראתו, ולכן מרוממים הימים אף מזמן שהמלך בהיכלו צפון ומוסתר מעין כל, וקשה לנו להתקרב אליו. הדבר נוסף למשל הזה של "מלך בשדה" הוא מתוך השוואה של ר"ה תקופת השנה, לעומת א' בניסן.
ניסן ידוע כחודש שנעשו בו נסים של יציאת מצרים, ומכן שמו"ניסן" . בו יצא ישראל ביד רמה מארץ מצרים, והוא חודש המיוחס לעם ישראל. "ראש חדשים"- בסימן של חידוש והתחדשות כמולד הלבנה. לעומת זאת תשרי הוא תחילת השנה שנתחמה השונה וחוזרת, ומרמזת לעולם הטבע שמושפע מהחמה הכוח הגדול המניע של הטבע, ולכן ר"ה הוא לכל באי עולם. ובו נפסקים מזונותיו, וגשמי שנה. ולכן מצות היום של ר"ה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, דהיינו גם על עולם הטבע.
חלקו חכמינו ז"ל מתי עתידים להיגאל, (ראש השנה דף י עמוד ב):
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם...בניסן נגאלו - כדאיתא. בתשרי עתידין ליגאל - אתיא שופר שופר; כתיב הכא תקעו בחדש שופר, וכתיב התם ישעיהו כז ביום ההוא יתקע בשופר גדול. רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? אמר קרא שמות יב ליל שמרים - ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית. - ואידך: לילה המשומר ובא מן המזיקין".
וידוע שיש שני דרכים לגאולה ניסית וטבעית כמבואר בגמ' (סנהדרין דף צח עמוד א):
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב דניאל ז' וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב זכריה ט' עני ורכב על חמור! - זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
ונראה שהגאולה הניסית, "על ענני שמיא", מתאימה להיות בניסן, ש"בו הישועות מקיפות", באופן ניסי, וזה כאשר זכו להיות כצדיקים. אבל אם לא זכו, הרי הם זקוקים לחודש התשובה, ואז תהיה הגאולה בדרך הטבעית, כפי שמתאים בחודש תשרי. ונראה שהעבודה ה נדרשת לכך היא ההבחנה ש"מלך בשדה", בכל מקום ומקום ובתוך עולם הטבע, וזו היא ההכנה הנדרשת לפני ר"ה דין לעולם הטבע.
ולפי זה נראה להסביר את הפסוקים בראשית פרשתנו שדורשים מאתנו ראיה ושמיעה חדה! מפני שמדובר על ברכה השורה במעשה ידינו ע"י שאנו מתבוננים למצוא את השגחת ה' עלינו בכל מעשינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.














