ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בספר "לקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן מלאדי דבר נפלאות על גודל מעלת חודש אלול שמאירות בו י"ג מידות הרחמים. עד שהקשה מדוע ימים אלו אינם יו"ט כיום הכיפורים? ותירץ שימים של חודש אלול הם בבחינת "המלך בשדה", שאז אפשר לפגוש אותו בכל מקום, ובבגדי חול שעובדים בהם בשדה. והנמשל לחודש אלול שהשכינה שורה בו, והוא ימי חול. נראה להסביר את המשל של "המלך בשדה" בהקשר לחודש אלול תקופת השנה, וע"פ מדרש שהביאו הטור סי' תקפ"א:
"משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות".
לפי המשל במדרש ג"כ מופיע המלך בשדה מחוץ לעירו. אבל נוסף שם, שהמלך נמצא במסע הליכה לכוון העיר כדי להחזיר את המלוכה לתקנה. וצריך להבין מדוע המלך מעיקרא לא נמצא בעיר ממלכתו? אלא ההסבר לכך שנחרב בית המקדש, ושכינה יצאה לגלות, והזמן לכך היה בתשעה באב. ומיד אחרי זה מתחילים ז' דנחמתא שבהם המלך שב ומתנחם עם בניו, ושואף לחזור לעירו.
לפי זה מאירים דברי המדרש, שבחודש אלול המלך בשדה, בכוון אל היכלו, מתוך צפייה שהעם יבוא לקראתו וימחל להם על עוונותיהם ויחדש את מלכותו עליהם לטובה. ואם כן מובן מה שהוסיף בעל "לקוטי תורה", שגדלות הימים של חודש אלול הוא בכך ש"המלך בשדה" בתנועה של התפייסות, וצפיה לאנשים שיבואו לקראתו, ולכן מרוממים הימים אף מזמן שהמלך בהיכלו צפון ומוסתר מעין כל, וקשה לנו להתקרב אליו. הדבר נוסף למשל הזה של "מלך בשדה" הוא מתוך השוואה של ר"ה תקופת השנה, לעומת א' בניסן.
ניסן ידוע כחודש שנעשו בו נסים של יציאת מצרים, ומכן שמו"ניסן" . בו יצא ישראל ביד רמה מארץ מצרים, והוא חודש המיוחס לעם ישראל. "ראש חדשים"- בסימן של חידוש והתחדשות כמולד הלבנה. לעומת זאת תשרי הוא תחילת השנה שנתחמה השונה וחוזרת, ומרמזת לעולם הטבע שמושפע מהחמה הכוח הגדול המניע של הטבע, ולכן ר"ה הוא לכל באי עולם. ובו נפסקים מזונותיו, וגשמי שנה. ולכן מצות היום של ר"ה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, דהיינו גם על עולם הטבע.
חלקו חכמינו ז"ל מתי עתידים להיגאל, (ראש השנה דף י עמוד ב):
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם...בניסן נגאלו - כדאיתא. בתשרי עתידין ליגאל - אתיא שופר שופר; כתיב הכא תקעו בחדש שופר, וכתיב התם ישעיהו כז ביום ההוא יתקע בשופר גדול. רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? אמר קרא שמות יב ליל שמרים - ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית. - ואידך: לילה המשומר ובא מן המזיקין".
וידוע שיש שני דרכים לגאולה ניסית וטבעית כמבואר בגמ' (סנהדרין דף צח עמוד א):
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב דניאל ז' וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב זכריה ט' עני ורכב על חמור! - זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
ונראה שהגאולה הניסית, "על ענני שמיא", מתאימה להיות בניסן, ש"בו הישועות מקיפות", באופן ניסי, וזה כאשר זכו להיות כצדיקים. אבל אם לא זכו, הרי הם זקוקים לחודש התשובה, ואז תהיה הגאולה בדרך הטבעית, כפי שמתאים בחודש תשרי. ונראה שהעבודה ה נדרשת לכך היא ההבחנה ש"מלך בשדה", בכל מקום ומקום ובתוך עולם הטבע, וזו היא ההכנה הנדרשת לפני ר"ה דין לעולם הטבע.
ולפי זה נראה להסביר את הפסוקים בראשית פרשתנו שדורשים מאתנו ראיה ושמיעה חדה! מפני שמדובר על ברכה השורה במעשה ידינו ע"י שאנו מתבוננים למצוא את השגחת ה' עלינו בכל מעשינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
