ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה
בְּבֵאוּר אָפְנֵי חִיּוּב הַתְּשׁוּבָה וּגְבוּלֶיהָ וְהַדְּבָרִים הַתְּלוּיִם בָּהּ
אָמַר הַמְּחַבֵּר: מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם מַאֲמָרֵנוּ* בַּכְּנִיעָה, וְהִיא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה וְהַתְחָלָתָהּ, רָאִיתִי מִן הָרָאוּי לִי לִסְמֹךְ לָהּ בֵּאוּר גְּדֵרֶיהָ וְאָפְנֵי הַשְׁלָמָתָהּ.
לימוד מהשכל על קיצור מעשי האדם
וְאֹמַר תְּחִלָּה בְּחִיּוּב הַתְּשׁוּבָה* וְהַצֹּרֶךְ אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, כִּי הָאָדָם מְקַצֵּר מֵעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא חַיָּב בּוֹ מֵחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא. מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל*, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ עַל הָאָדָם מֵהִתְחַלְּפוּת טְבָעָיו*, וְהִבָּדֵל שָׁרְשֵׁי הַרְכָּבָתוֹ*, וְהִתְהַפְּכוּת מִדּוֹת נַפְשׁוֹ, וְסִבּוֹת תְּנוּעוֹתָיו, וְהִתְחַיֵּב בָּזֶה הִתְחַלְּפוּת מַעֲשָׂיו, כְּפִי הַחִלּוּף הַהוּא*. מֵהֶם הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה, וְהָעָוֶל וְהַצֶּדֶק, וְהַטּוֹב וְהָרָע, וְעַל זֶה יִצְטָרֵךְ* לְקֶשֶׁר תּוֹרָה וּמָסֹרֶת הַנְהָגָה.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
91 - הכניעה חלק י"ז
92 - התשובה חלק א'
93 - התשובה חלק ב'
טען עוד
אֲבָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בָּעִנְיָן הַזֶּה, מֵהֶם, מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ח, כא): "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", וְנֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ו, ה): "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם", וְנֶאֱמַר (אִיּוֹב יא, יב): "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְנֶאֱמַר (אִיּוֹב כה, ה): "הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל", וְנֶאֱמַר (אִיּוֹב כה, ו): "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה", וְנֶאֱמַר (אִיּוֹב כה, ד): "וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה".
מתנת התשובה
וְכֵיוָן שֶׁהִתְבָּרֵר מְצִיאוּת הַקִּצּוּר בְּמַעֲשֵׂי הָאָדָם, הָיָה מֵחַנּוֹת* הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ יְכֹלֶת לְתַקֵּן טָעוּתוֹ וּלְהָשִׁיב אֲבֵדַת עֲבוֹדָתוֹ בִּתְשׁוּבָה וַחֲזָרָה אֵלָיו, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ נִחֵץ דְּבָרָהּ*, וְהִבְטִיחַ בָּהּ עַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, וְהִרְחִיב אֲמַתְלָאוֹתֵינוּ* בִּנְטוֹתֵנוּ מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, וְיָעַד אוֹתָנוּ* לְקַבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְלִרְצוֹת בָּנוּ מְהֵרָה, וְאִם אָרַךְ* הַמְרוֹתֵנוּ אֶת דְּבָרוֹ וַהֲפָרָתֵנוּ אֶת בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּפָרָשַׁת: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (יְחֶזְקֵאל לג, יט).
רוב הצדיקים הם בעלי תשובה
וּלְפִי שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים שְׁנֵי מִינִים, הָאֶחָד, הַנִּצָּלִים מִן הַחֵטְא וְהָעָוֶל, וְהַשֵּׁנִי, הַשָּׁבִים מִן הַחֵטְא, וְהָיָה רֹב הֲמוֹן הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, הִתְחִיל הַמְשׁוֹרֵר* וְאָמַר (תְּהִלִּים לב, א): "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", וְאַחַר כָּךְ זָכַר הַכַּת הַשֵּׁנִית הַנִּצֶּלֶת מִן הַחֵטְא, וְאִם הִיא* קוֹדֶמֶת בַּמַּעֲלָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שָׁב כְּבָר הָיָה צַדִּיק קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאֵין כָּל צַדִּיק שָׁב, וְאָמַר עֲלֵיהֶם (תְּהִלִּים לב, ב): "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה". וְזָכַר הַכַּת הַזֹּאת בָּאַחֲרוֹנָה מִפְּנֵי מִעוּט מְצִיאָתָהּ בְּכָל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים קל, ג): "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד", וְאָמַר (קֹהֶלֶת ז, כ): "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא". וְנֶאֱמַר (מְלָכִים־א ח, מו): "כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא".
וּבַעֲבוּר זֶה קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּפְתִיחַת תְּפִלָּתֵנוּ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה וְהַסְּלִיחָה בְּ"הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה" וְ"הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ".
עשרת ענייני התשובה
וְרָאוּי לָנוּ עַתָּה לְבָאֵר מִדִּבְרֵי הַתְּשׁוּבָה עֲשָׂרָה עִנְיָנִים. הָרִאשׁוֹן, מַה הִיא הַתְּשׁוּבָה. וְהַשֵּׁנִי, לְכַמָּה חֲלָקִים תֵּחָלֵק. וְהַשְּׁלִישִׁי, בַּמֶּה תִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה מִן הָאָדָם. וְהָרְבִיעִי, בְּבֵאוּר גְּדֵרֶיהָ. וְהַחֲמִישִׁי, בִּתְנָאֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם. וְהַשִּׁשִּׁי, אֵיךְ אָפְנֵי הַהֶעָרָה לָאָדָם עַל הַתְּשׁוּבָה. וְהַשְּׁבִיעִי, בְּבֵאוּר מַפְסִידֵי הַתְּשׁוּבָה. וְהַשְּׁמִינִי, הֲיִשְׁתַּוֶּה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה עִם הַצַּדִּיק הַנִּצָּל מִן הַחֵטְא, אִם לֹא. וְהַתְּשִׁיעִי, אִם יִתָּכֵן לַחוֹטֵא לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא, אִם לֹא. וְהָעֲשִׂירִי, מָה אָפְנֵי הַתַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מֵחֲטָאָיו קָשָׁה עָלָיו.
וּבָזֶה נַשְׁלִים כָּל אָפְנֵי הַתְּשׁוּבָה וְחִיּוּבֶיהָ, אֲשֶׁר בָּהֶם נְקַוֶּה מְחִילַת עֲוֹנוֹתֵינוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
___________________________________
שֶׁקָּדַם מַאֲמָרֵנוּ – המאמר הקודם עסק. בְּחִיּוּב הַתְּשׁוּבָה – הכרחיות קיומה. מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל – מתברר על ידי השכל. מֵהִתְחַלְּפוּת טְבָעָיו – כוחות טבעו שונים זה מזה. וְהִבָּדֵל שָׁרְשֵׁי הַרְכָּבָתוֹ – היסודות מהם מורכב האדם שונים ומובדלים זה מזה. כְּפִי הַחִלּוּף הַהוּא – כפי השינויים שבאדם. וְעַל זֶה יִצְטָרֵךְ – לכן הוא צריך להדרכה של תורה. מֵחַנּוֹת – רחמי הבורא. נִחֵץ דְּבָרָהּ – ציווה עליה, עשה אותה נחוצה. וְהִרְחִיב אֲמַתְלָאוֹתֵינוּ – הגדיל את יכולותינו לטעון טענות על כישלוננו בעבודתו. וְיָעַד אוֹתָנוּ - הבטיח לנו. וְאִם אָרַךְ – אפילו עשינו רע במשך זמן ארוך. הַמְשׁוֹרֵר – בספר תהילים. וְאִם הִיא – ואפילו שהיא.
הקדמה
במשך כל השנה, ובמיוחד בתקופת הימים הנוראים, מתמודד כל יהודי עם חטאיו ועם הצדדים הזקוקים לשיפור באישיותו. זוהי התמודדות שאינה קלה לאדם. הוא נדרש לעסוק בלכלוך, בצדדים השליליים שבו ולהתמודד עם חסרונותיו והחמצותיו. אולם כמו בכל תהליך של ניקוי, סופו של התהליך ממלא את האדם בסיפוק, בנקיות, בהרגשה טובה ושמחה, כמו שכל יהודי חש עם צאת יום הכיפורים, ובימי חג הסוכות השמחים הבאים אחריו.
בשער זה, שער התשובה , עוסק רבנו בחיי בהתמודדות זו. בנחיצותה והכרחיותה, בתפקידו של האדם, בגורמים המביאים את האדם לשוב ובאלו המפריעים לו לעשות זאת, ובפרטיו של תהליך התשובה כולו.
בדורנו , עיקר הדגש בעיסוק בתשובה מופנה לעיתים רבות דווקא אל עבר הצורך לגשת אל התשובה מתוך אהבה ושמחה, ולראות את האור הגדול הטמון בה, ובנוסף, אל האמון החיובי באדם ובנפשו ואל הדגשת הצדדים החיוביים שבו. דבר זה נעשה מתוך רצון שהחזרה בתשובה וההתקרבות לבורא יתאימו לנפשות של דורנו. לעומת זאת, עיקר הדגש של רבנו בחיי בשער זה הוא על הצורך בעבודה מאומצת להסיר את זוהמת החטא, לבדוק היטב את מעשינו תוך טיפול ממוקד בחטאים שאנו יודעים שנכשלנו בהם, מתוך יראת שמים, יראת חטא וגם יראת עונש. כמובן שגם בדברים אלו אין המטרה לייאש את האדם, אלא לסייע לו להתרומם ולחשוף את הטהרה שבנשמתו.
בלימוד שער זה, חשוב שלא לשכוח את שני הצדדים: את הצורך לגשת לתשובה מתוך שמחה, אופטימיות והדגשת הטוב שבאדם, ומתוך זה לזכור שאסור להזניח את עבודת הניקיון המאומצת שמתוכה האדם יכול לזכות לנקיות, להתחדשות הגדולה ולאור הגדול של התשובה.
ביאורים
הרבה נאמר ונכתב על התשובה, על מעלתה וחשיבותה, על דרכיה ועוד. אבל לפני הכל חשוב לדעת שהתשובה היא צורך. האדם חי בתוך עולם מאד 'דינמי', מלא בשינויים ותמורות. בדומה לכך, גם באדם עצמו ישנם שינויים רבים; במצב רוחו, מצב בריאותו, מיקומו, מידותיו ומחשבותיו ועוד. מצב זה מחייב את האדם לתכנן את מעשיו והתנהגותו ולשנותם בכל עת. לכן, אדם שרוצה לעשות את הטוב והישר זקוק באופן תמידי להדרכה צמודה כיצד לנהוג ומה לחשוב ולעשות, במיוחד לאור העובדה שהחיים מזמינים ניסיונות שונים ואפשרויות מגוונות שאינם מאפשרים לאדם להיות כמו 'רובוט' וללכת על פי דפוס קבוע שהוגדר מראש.
לכל זה נוסף 'יצר הרע'. היצר הוא דחף פנימי המניע את האדם ללכת בכיוונים שליליים. הוא קיים ודומיננטי באדם כבר מרגע לידתו, והולך עימו לכל מקום ובכל תחום שבו הוא עוסק. על האדם החובה להתגבר עליו ולמעט את השפעתו.
מאחר והאפשרות לחטוא קלה ומצויה, העולם מאוד זקוק לתשובה. היכולת של האדם לתקן את מעשיו, לשוב אל המסילה הרצויה ולא להתבוסס בלכלוך החטא, היא דבר הכרחי ומשמעותי אצלו. לולי התשובה, היו רבים מבני האדם שקועים עמוק בתוך הבוץ, בתוך דרך המרחיקה את האדם מתפקידו האמיתי בעולם הזה.
ואכן, הבורא נתן לנו את התשובה. נתן לנו יכולת לתקן ולהתרומם, ואף 'חייב' אותנו לעשות זאת. התשובה היא מצוה שרוב בני האדם, גם הצדיקים שבהם, זקוקים לה כחלק מבניינם הרוחני, שהרי אין כמעט מי שנמלט מהחטא. העיסוק בתשובה כולל 'מסכת' שלמה של לימודים העוסקים בעניינה, במהותה ובחלקיה. בכל אלה יעסוק רבנו בחיי בעשרת הפרקים שלפנינו.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
סודו החינוכי של חודש שבט
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
ראיית המבט השלם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
