ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
מַהֵר, אָחִי, וּמַהֵר לְהַאֲזִין אֵלָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, וּבְחַר לְנַפְשְׁךָ מַה שֶּׁבָּחַר לָהּ אֱלֹהֶיךָ, וּרְצֵה לָהּ מַה שֶּׁרָצָה מִמֶּנָּה בּוֹרְאֶךָ. וְאַל תְּבִיאֲךָ הָעַצְלָה לְהָקֵל בָּהּ, כִּי אִם תֵּקַל נַפְשְׁךָ בְּעֵינֶיךָ, אֵיזֶה דָבָר יִהְיֶה נִכְבָּד אֶצְלֶךָ?
אף פעם לא מאוחר
וְהִזָּהֵר פֶּן יַשִּׁיאֲךָ הִרְהוּר לִבְּךָ וְיֹאמַר לְךָ: עַתָּה אַחֲרֵי אֹרֶךְ הִתְעַלְּמוּתִי וַחֲלִיפוֹת* רֹב יָמַי אָשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים וַאֲבַקֵּשׁ מְחִילָתוֹ? וְרָאוּי שֶׁתָּשִׁיב עָלָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא מֵעִנְיָן הַזֶּה (יְחֶזְקֵאל יח, כד־כז): "וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ... וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ", עַד סוֹף הָעִנְיָן.
וּכְבָר הִמְשִׁילוּ זֶה הַקַּדְמוֹנִים לְאָדָם שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ דַרְכְּמוֹנֵי* כֶסֶף, וְהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּנָהָר גָּדוֹל, וְכַאֲשֶׁר עָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר הִשְׁלִיךְ הַדַּרְכְּמוֹנִים הָהֵם בַּנָּהָר, מִפְּנֵי שֶׁקִּוָּה לְהַפְסִיק* הַנָּהָר בָּהֶם, וְהִשְׁלִיכָם כֻּלָּם, חוּץ מֵאֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדוֹ, וְלֹא נִפְסְקוּ הַמַּיִם בַּעֲבוּרָם. וְכַאֲשֶׁר רָאָה כֵן, אָמַר לְמַלָּח אֶחָד שֶׁהָיָה בַנָּהָר: קַח זֶה הַדַּרְכְּמוֹן אֲשֶׁר בְּיָדִי וְהַעֲבִירֵנִי בִּסְפִינָתְךָ בַּנָּהָר. וְעָשָׂה הַמַּלָּח כֵּן, וְהִגִּיעוֹ לְחֶפְצוֹ בַּדַּרְכְּמוֹן הַהוּא אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּיָדוֹ, וְהִשִּׂיג בּוֹ מַה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלָיו בְּכָל הַדַּרְכְּמוֹנִים שֶׁאִבֵּד בַּנָּהָר, וּכְאִלּוּ לֹא אִבֵּד מְאוּמָה.
וְכֵן בַּעַל הַתְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר כִּלָּה רֹב יָמָיו בְּזוּלַת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא*, כְּשֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּאַחֲרִית יָמָיו, יִמְחַל לוֹ הַבּוֹרֵא מַה שֶּׁקָּדַם מֵרֹעַ מַעֲשָׂיו כָּל יָמָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל יח, כב): "כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ", וְאָמַר (יְחֶזְקֵאל לג, טז): "כָּל חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
137 - התשובה חלק כ'
138 - התשובה חלק כ"א
טען עוד
וְאַל יִכְבַּד עָלֶיךָ, אָחִי, הֶעָרָתִי אוֹתְךָ לִשְׁמִירַת עַצְמְךָ, אֲשֶׁר אָרְכוּ יְמֵי הִתְעַלְּמוּתִי מִמֶּנָּה, כִּי לֹא יִחַדְתִּיךָ בָה* מִבַּלְעֲדֵי נַפְשִׁי. וְהִכָּנַע לָאֱמֶת וְאַל תִּבְרַח מִמֶּנָּה, וְהוֹדֵה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הֵעִיר אוֹתְךָ לְמַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתָּ, וְאַל תִּקַּח אֹרֶךְ הִתְעַלְּמוּת זוּלָתְךָ הַמֵּעִיר לְךָ*, לְטַעֲנָה לְךָ וְלַאֲמַתְלָא, כִּי זֶה מִתַּרְמִית הַיֵּצֶר וּמְצוֹדָיו* לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הַכָּרָתָם חֲלוּשָׁה.
הָאֱלֹהִים יְשִׂימֵנוּ מִן הַמְמַהֲרִים אֵלָיו וְהַשָּׁבִים עָדָיו בְּלֵב שָׁלֵם בְּרַחֲמָיו, אָמֵן.
נִשְׁלַם שַׁעַר הַשְּׁבִיעִי, בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
___________________________________
וַחֲלִיפוֹת – עברו, חלפו. דַרְכְּמוֹנֵי – סוג מטבע. לְהַפְסִיק – שהם יעצרו את זרימת הנהר. בְּזוּלַת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא – בדברים שאינם עבודת הבורא. כִּי לֹא יִחַדְתִּיךָ בָה וכו' – תוכחה זו לא הייתה מכוונת אליך בלבד כי אם גם לעצמי. אֹרֶךְ הִתְעַלְּמוּת זוּלָתְךָ הַמֵּעִיר לְךָ – העובדה שגם המוכיח אותך התעלם מהרבה מחובותיו לבורא. מְצוֹדָיו – מלכודותיו.
ביאורים
שער התשובה המסתיים כאן עוסק בעצם הנפש של האדם. בשאלה הגדולה לאן חייו פונים, מהי תכליתם, ומהי מגמתם. לכן, כמו בכל דבר העוסק בעצם חייו של האדם שאליו הוא מייחס חשיבות עליונה, כך גם יש להתייחס לתשובה ולחובתו של האדם לעסוק בה.
אפשר לומר שאחד מהגורמים המרכזיים המקשים על האדם לשוב בתשובה הוא היאוש. במיוחד אדם שעברו עליו כבר מספר שנים מאז קיבל עליו עול מצוות, והספיק לסטות מהדרך לא מעט פעמים עלול להתייאש וליפול ברוחו, וכתוצאה מכך לוותר על חזרה בתשובה.
במיוחד בדורנו, ה'יאוש' הוא אחת מתחבולותיו המרכזיות של היצר הרע. לעיתים האדם משוכנע מאוד בטוב הגדול שבתשובה ובקרבה להקב"ה, עד כדי כך שהיצר כמעט ולא יכול לנצחו. ואז היצר מוצא דרכים לייאש את האדם, להסביר לו עד כמה רחוק הוא מהבורא, עד כמה העוונות שעשה רבים, ולהוריד בעיני עצמו את ערכו ואת סיכוייו לתקן את מה שעשה ולפתוח דף חדש.
שער התשובה נחתם כאן בתקווה המחודשת . כל אחד, קטן כגדול צריך לקחת אחריות ברצינות ולבחור בדרך חדשה. בורא עולם רוצה בתשובתו של אדם גם לאחר שנים רבות של חטאים ונפילות רבות, והדרך שבה ינהג האדם בסופו של דבר, היא זאת שתקבע לטוב ולרע. על האדם להתמלא שמחה וכוח מהיכולת שלו להתקרב מחדש אל הבורא, להאמין בעצמו ובכוחותיו ולפתוח דף חדש. דרך חדשה.
"השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה..." [יחזקאל יח, לא].
הרחבות
•לא קל לקבל תוכחה
מַהֵר, אָחִי, וּמַהֵר לְהַאֲזִין אֵלָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ... וְאַל תְּבִיאֲךָ הָעַצְלָה לְהָקֵל בָּהּ. אדם לא אוהב לשמוע דברי תוכחה, מכיוון שבעקבותיהם הוא נדרש לעמול על מנת לשנות את הרגליו הרעים. כך כותב הרב קוק: "הנה בידוע טבע האנשים לשמוח על... ענין המוכיח מתוכו להם טובה, ולהשליך אחרי גֶו (גבם) דברים שאינם כרצונם. דבר זה הוא רעה רבה לפני האדם...". אולם החכם בוחן את התועלת שתצמח לו מכל דבר, ולא נותן לקשיים לחסום אותו. לכן הוא בוחר להאזין לדברי התוכחה, ולהטיב את מעשיו. [ביאורי הראי"ה לפרקי אבות עמ' קעט].
•התשובה לטענות היצר
וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ — וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ, עַד סוֹף הָעִנְיָן. היצר גורם לאדם לחשוב שמכיוון שחטא כל ימיו הקב"ה לא יקבל את תשובתו. אולם רבנו בחיי מפנה אותנו לפסוקים הנותנים מענה לטענה זו:
"ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עָוֶל ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי, כל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה, בְּמַעֲלוֹ אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות... ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יְחַיֶּה" [יחזקאל יח, כד, כז]. בפסוקים אלה רואים שהקב"ה מתייחס למעשיו האחרונים של האדם. לכן אדם שחטא כל ימיו ושב באחריתו, נזכרים לו מעשיו האחרונים.
לעילוי נשמת יוכבד, מסיה וחיים וולף בני ר' אברהם ז"ל
האם מותר לפנות למקובלים?
מי פה עבריין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
החשיבות של לימוד אמונה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
