ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" (בראשית ל"ו יב).
לכן הם גם הדגישו:
"ומדרך הקבלה הנאמנה אתה צריך לדעת, כי אין הפרש בין פסוק היחוד, והוא פסוק 'שמע' לפסוק 'ותמנע' "
(רבינו בחיי שם).
השל"ה הקדוש מצא לכך רמז בכתוב. וז"ל:
"ואין בין פסוק 'ותמנע היתה פלגש' (בראשית לו, יב) לפסוק 'שמע ישראל' (דברים ו, ד), כי הכל רומזים לדברים גבוהים, וגבוה מעל גבוה עד אין סוף. ומה שהזכירו רבותינו ז"ל בפסוק 'ותמנע' זה רמוז בראשי תיבות 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות' (תהלים יט, ח) ראשי תיבות תמנ"ע , (תורה שבכתב הקדמה).
ננסה השבוע ללמוד גם מפסוק זה הדרכה אקטואלית לימנו אלה.
המאבק בטרור והמלחמה בו, תפסו את מירב תשומת הלב בשבועות האחרונים ובצדק.
הבחירות העומדות בפתח כנראה יתפסו את הכותרות הראשיות בשבועות הבאים.
ברשותכם מורי ורבותי, אעלה לדיון הפעם סוגיה שנדחקה מן הכותרות, אבל היא חיה, פועמת ועלולה להתפרץ כבעיה חברתית מסוכנת ביותר.
בתוכנו חיים למעלה משלש מאות אלף בנים ובנות למשפחות יהודיות שעל פי ההלכה אינם יהודים והם חייבים גיור כדי לבא בקהל. כבר הבאנו בזמנו את דעת הרמ"א בשם הראשונים ואת הכרעת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב בן ציון חי עוזיאל, כי יש לקרב זרע ישראל שכאלה ולגיירם כהלכה, תוך חיבוק וקירוב ולא על פי הכלל המקובל בהלכות גירות כי קודם כל יש לדחות. הסכנה שבריחוק ובדחיה של בני משפחה אלה עלולה להיות הרת אסון, בדיוק כמו שקרה עם תמנע פלגש אליפז בן עשיו.
תמנע רצתה להדבק במשפחת אברהם. כך מובא במדרש:
"ולמה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש, אלא שבאו חכמינו ז"ל להודיעך כמה כח שבח האבות, כי בת מלכים היתה רוצה להדבק בזרעו של אברהם אבינו" (מדרש אגדה (בראשית פרשת וישלח פרק לו).
מדוע לא נדבקה בעמנו? מספרת הגמרא:
"תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע (בראשית ל"ו). וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא (שר גדול אלא שאינו מעוטר, וכיון דתמנע היתה אחות מלך - ודאי בת מלך היא-רש"י). בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה (בגלל ממזרותה), הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו לישראל (שגרם צער רב לישראל). מאי טעמא - דלא איבעי להו (שלא היו צריכים לרחקה) לרחקה" (בעון שריחקוה מתחת כנפי השכינה. והא קמ"ל דלא הוה איבעי להו לרחוקה-יד רמה).
הבה נתפלל כי נזכה להחזיר תחת כנפי השכינה את כל אחינו ואחיותינו, שנתרחקו תחת על הרשע של השלטון הקומוניסטי, שעשה כל מאמץ להשכיח מהם שם ישראל ועתה זכו להגיע אל ארץ ישראל ארץ הקודש. נקרבם בזרועות פתוחות כדי שיחזרו ויעבדו את הקב"ה בחיים יהודים מלאים, לאחר שיחזרו לעם ישראל בהליך גירות שלם כהלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












