בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בלק
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

undefined
3 דק' קריאה
הרמב"ם כבר קבע, שעד שיגיעו ימות המשיח לא נדע כיצד יראו אותם ימים, גם הוא וגם ראשונים אחרים ניסו להסביר את העקרונות על פיהם תתנהג האנושות וכיצד יהיה מנהגו של עולם בתקופה זו. הרמב"ם בהלכות מלכים קובע:

"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (פרק יא הלכה א).

אם כך פרשתנו לפי הרמב"ם היא זו המתארת את ימות המשיח שיהיו בבואה והעתק של תקופת דוד המלך, שגם בו פרשתנו עוסקת. הדגשה זו של הרמב"ם כי תאור ימות המשיח מופיעה בפרשתנו באה להדגיש שני עקרונות חשובים ביותר במשנתו של הרמב"ם.

1. לכל דבר חייב להיות מקור בתורה וגם הנביאים לא יכולים לחדש דבר לדורות אם אין לו מקור בתורה.
2. הרמב"ם פוסק כשמואל כי –
"ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".
לכן אי אפשר לשיטת הרמב"ם לקבל את הנבואות המופיעות בספרי הנבואה כגון חזון אחרית הימים של ישעיה "וגר זאב עם כבש…." (י"א ו) כפשוטן, אלא חייבים להסביר כי כל נבואות הללו המתארות עולם בו חוקי הטבע השתנו הן בבחינת משל בלבד "ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן" (שם פרק יב הלכה א). הראב"ד חולק על הרמב"ם וטוען כי הטבעיים עתידים להשתנות בימות המשיח וצריך לקבל את נבואת ישעיה כפשוטה. לכן אם ישעיה מנבא על המשיח "והריחו ביראת ידוד ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (שם, שם ג) הדברים מתפרשים כפשוטם והראב"ד מביא "א"א לא בן כוזיבא (בר כוכבא) היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא (כלומר האם הוא מסוגל לדון על פי חוש הריח כפשט הדברים בנבואת ישעיה) וכיון דלא עביד הכי (שלא עמד במבחן, הוא הוגדר כמשיח שקר) קטלוהו (הרגו אותו)" (שם, פרק יא ה"ג). כנגד טענתו של הרמב"ם כי לא יתכן שנביא יחדש דבר, טוען הראב"ד כי גם נבואת ישעיה כפשוטה נאמרה בתורה "א"א והלא בתורה (כבר נאמר) "והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כ"ו ו)" (הלכות מלכים פרק יב ה"א). הרמב"ם יסביר את דברי התורה כפשוטם, ההתפתחות הציויליזציה היא שתגרום באופן טבעי להיעלמותם של החיות הרעות. (נעיר במאמר מוסגר כי הפרשנות לפסוק זה שנויה במחלוקת תנאים כשהרמב"ם פוסק כרבי יהודה והראב"ד כרבי שמעון). גישה שלישית שונה לחלוטין משתי הגישות הללו אנו מוצאים בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה. וז"ל : "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחלתו קודם חטאו של אדם אין חיה ורמש ממית האדם…כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם… ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבות רעת מנהגם" (ויקרא שם). אם כך אומנם הרמב"ן מסביר כך את שיטת רבי שמעון, אבל יתכן וגם הרמב"ם יסכים שהתעלות האדם שהיא ודאי תתכן לשיטתו, תגרום להתקיימות נבואות ישעיה ודברי התורה כפשוטם.
הבה נתפלל כי בקרוב תתברר למעשה הדעה הצודקת במחלוקת זו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il