ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (פרק יא הלכה א).
אם כך פרשתנו לפי הרמב"ם היא זו המתארת את ימות המשיח שיהיו בבואה והעתק של תקופת דוד המלך, שגם בו פרשתנו עוסקת. הדגשה זו של הרמב"ם כי תאור ימות המשיח מופיעה בפרשתנו באה להדגיש שני עקרונות חשובים ביותר במשנתו של הרמב"ם.
1. לכל דבר חייב להיות מקור בתורה וגם הנביאים לא יכולים לחדש דבר לדורות אם אין לו מקור בתורה.
2. הרמב"ם פוסק כשמואל כי –
"ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".
לכן אי אפשר לשיטת הרמב"ם לקבל את הנבואות המופיעות בספרי הנבואה כגון חזון אחרית הימים של ישעיה "וגר זאב עם כבש…." (י"א ו) כפשוטן, אלא חייבים להסביר כי כל נבואות הללו המתארות עולם בו חוקי הטבע השתנו הן בבחינת משל בלבד "ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן" (שם פרק יב הלכה א). הראב"ד חולק על הרמב"ם וטוען כי הטבעיים עתידים להשתנות בימות המשיח וצריך לקבל את נבואת ישעיה כפשוטה. לכן אם ישעיה מנבא על המשיח "והריחו ביראת ידוד ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (שם, שם ג) הדברים מתפרשים כפשוטם והראב"ד מביא "א"א לא בן כוזיבא (בר כוכבא) היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא (כלומר האם הוא מסוגל לדון על פי חוש הריח כפשט הדברים בנבואת ישעיה) וכיון דלא עביד הכי (שלא עמד במבחן, הוא הוגדר כמשיח שקר) קטלוהו (הרגו אותו)" (שם, פרק יא ה"ג). כנגד טענתו של הרמב"ם כי לא יתכן שנביא יחדש דבר, טוען הראב"ד כי גם נבואת ישעיה כפשוטה נאמרה בתורה "א"א והלא בתורה (כבר נאמר) "והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כ"ו ו)" (הלכות מלכים פרק יב ה"א). הרמב"ם יסביר את דברי התורה כפשוטם, ההתפתחות הציויליזציה היא שתגרום באופן טבעי להיעלמותם של החיות הרעות. (נעיר במאמר מוסגר כי הפרשנות לפסוק זה שנויה במחלוקת תנאים כשהרמב"ם פוסק כרבי יהודה והראב"ד כרבי שמעון). גישה שלישית שונה לחלוטין משתי הגישות הללו אנו מוצאים בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה. וז"ל : "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחלתו קודם חטאו של אדם אין חיה ורמש ממית האדם…כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם… ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבות רעת מנהגם" (ויקרא שם). אם כך אומנם הרמב"ן מסביר כך את שיטת רבי שמעון, אבל יתכן וגם הרמב"ם יסכים שהתעלות האדם שהיא ודאי תתכן לשיטתו, תגרום להתקיימות נבואות ישעיה ודברי התורה כפשוטם.
הבה נתפלל כי בקרוב תתברר למעשה הדעה הצודקת במחלוקת זו.
בלק מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל
קדושת בית הכנסת והכותל המערבי - פרשת בלק תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
