ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
סיפר לי תלמיד חוזר בתשובה, שלמד בביה"ס את קהלת, כיצד הבל הבלים הכול הבל, והדבר גרם לו הרגשה של ייאוש ותסכול, עד שהגיע לפסוק "סוף דבר הכול נשמע וגו'", ושמח שסוף כל סוף הוא אינו עזוב למקרה, ויש תכלית טובה לחייו, ואז שמע מהמורה שפסוק זה בודאי נכתב בתקופה מאוחרת יותר... וחזר להרגשת הייאוש שלו. עד שנפגש עם איש אמונה שהחזיר לו האמונה ב"סוף דבר הכול נשמע" ...
וזהו "לדוד ה' אורי וישעי", האור שה' מאיר עלינו, ל השגיח עלינו, הוא אור ישועתי, והוא מעורר אותנו ללכת לאורו יתברך בחינת "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", ולאור זה ננקה אבק רגלינו, אבק ע"ז שנדבק במשך ימות השנה, ונתחזק בתורה ובמצוות, שהם "נר מצווה ותורה אור".
והנה אנו פוסקים שיום הדין הוא בר"ה "בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה ר"ה ט"ז.). אולם יש דעות נוספות בגמ' מתי העולם נידון. "ר' יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים, ר' נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לבקרים תבחננו" (שם) , נראה לומר שהדבר תלוי לפי מה שהוא אדם, הצדיקים שמרגישים איך הקב"ה משגיח עליהם בכל יום, ובכל יום משפרים מעשיהם, הם מרגישים את הדין שבכל יום, ולכן הם יכולים גם לומר ה' אורי בכל יום, ומתנהגים בהתאם לכך. אבל הלכה כרוב בני האדם שאינם מרגישים בכך כל השנה, רק כאשר מתקרב ר"ה, ולכן בשבילם, ה' אורי - בר"ה. וזהו חסד גדול שעשה הקב"ה עמנו שהודיענו את יום הדין, ונתן לנו את יום הזיכרון הזה שבו נזכור כי "ה' אורי וישעי" וממילא נבחר "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". ולשם כך תוקעים בשופר לעורר לתשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה "עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם והכירו את בוראכם, אלו הישנים בהבלי הזמן וכו'".
"והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו " - ואמרו חז"ל בכל השנה מסתבכים בסבך עוונות, ובאים לר"ה ותוקעים בשופר ויוצאים מסבך זה. כיצד? ע"י התעוררות השופר לתשובה. עוד אמרו חז"ל בכוונת השופר "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות- כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה ובמה? בשופר". ומפרש הריטב"א שהשופר מתייחס לשלושת העניינים הנ"ל, בשופר אנו גם ממליכים את ה', וגם נזכרים לפניו, וגם אומרים לו שופרות.
והנה במלכויות זיכרונות ושופרות אנו מחזקים את שלושת העיקרים באמונתנו:
א. האמונה במציאות ה' ומלכותו בכל משלה,
ב. האמונה בהשגחה פרטית ושכר ועונש,
ג. האמונה במעמד הר סיני שבו נתנה תורה לישראל.
המלכת ה'- משום שבמשך השנה ערערנו על כך, אנו באים היום לחדש את המלוכה, כפי שעשו לשאול המלך שערערו על מלכותו, ושמואל הנביא אמר להם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה" וכן הלכה שאין מושחים מלך בן מלך אלא א"כ ערערו על מלכותו, מושחים אותו כדי לסלק מחלוקת (הוריות יא:, רמב"ם מלכים פרק א' הל' י"ב) המלכת ה' פרושה אמירת נעשה ונשמע ללא סייג, וללא עוררין, אף אם לא מבינים טעמו של דבר, ויש בזה בחינת מס"נ וקרבן לה'. בקרבן של ר"ה לא נאמר " והקרבתם עולה" אלא "ועשיתם עולה" כיון שנכנסתם לפני לדין מעלה אני עליכם כאילו הקרבתם עצמכם לפני ואני בורא אתכם כברייה חדשה. (וזה המקור לסליחות ד' ימים לפני ר"ה). כמו יצחק שנעקד על גבי המזבח, ונחשב כאילו אפרו צבור על גבי המזבח אלא שחייו נתנו לו במתנה, ונעשה כבריה חדשה. כך אם אנו רוצים להיות חדשים, כבריה חדשה, אנו צריכים לקבל עלינו מלכותו יתברך.
ואז אנו עוברים לזכרונות - האמונה בשכר ועונש, שהכול תלוי במעשנו והדברים נוגעים לדיכדוכה של נפש לבכי ויבבה, והוריקו פניהם! ומה התיקון לכך? שופרות- לזכור מעמד הר סיני, תורה ומצוות. שעל ידי תורה אפשר להתגבר על כל קשיי היצר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ, והמצוות מלוות את האדם בכל מקום ושומרות עליו "כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך". עד ישמע השופר הגדול שבשמיעתו נצא לחרות עולם ולגאולה שלמה משלטון היצר, גאולה מעול גלות ומעול אויב כדכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'".
נקבל נא עלינו שיהיה "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד", וממילא יתקיים בנו "ה' אורי וישעי", שישגיח ה' עלינו באור ישועתו, "האר פניך ונושע", ונזכה ל"באור פני מלך חיים", "לחיים טובים תכתבנו מלך החיים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













