ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
סיפר לי תלמיד חוזר בתשובה, שלמד בביה"ס את קהלת, כיצד הבל הבלים הכול הבל, והדבר גרם לו הרגשה של ייאוש ותסכול, עד שהגיע לפסוק "סוף דבר הכול נשמע וגו'", ושמח שסוף כל סוף הוא אינו עזוב למקרה, ויש תכלית טובה לחייו, ואז שמע מהמורה שפסוק זה בודאי נכתב בתקופה מאוחרת יותר... וחזר להרגשת הייאוש שלו. עד שנפגש עם איש אמונה שהחזיר לו האמונה ב"סוף דבר הכול נשמע" ...
וזהו "לדוד ה' אורי וישעי", האור שה' מאיר עלינו, ל השגיח עלינו, הוא אור ישועתי, והוא מעורר אותנו ללכת לאורו יתברך בחינת "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", ולאור זה ננקה אבק רגלינו, אבק ע"ז שנדבק במשך ימות השנה, ונתחזק בתורה ובמצוות, שהם "נר מצווה ותורה אור".
והנה אנו פוסקים שיום הדין הוא בר"ה "בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה ר"ה ט"ז.). אולם יש דעות נוספות בגמ' מתי העולם נידון. "ר' יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים, ר' נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לבקרים תבחננו" (שם) , נראה לומר שהדבר תלוי לפי מה שהוא אדם, הצדיקים שמרגישים איך הקב"ה משגיח עליהם בכל יום, ובכל יום משפרים מעשיהם, הם מרגישים את הדין שבכל יום, ולכן הם יכולים גם לומר ה' אורי בכל יום, ומתנהגים בהתאם לכך. אבל הלכה כרוב בני האדם שאינם מרגישים בכך כל השנה, רק כאשר מתקרב ר"ה, ולכן בשבילם, ה' אורי - בר"ה. וזהו חסד גדול שעשה הקב"ה עמנו שהודיענו את יום הדין, ונתן לנו את יום הזיכרון הזה שבו נזכור כי "ה' אורי וישעי" וממילא נבחר "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". ולשם כך תוקעים בשופר לעורר לתשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה "עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם והכירו את בוראכם, אלו הישנים בהבלי הזמן וכו'".
"והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו " - ואמרו חז"ל בכל השנה מסתבכים בסבך עוונות, ובאים לר"ה ותוקעים בשופר ויוצאים מסבך זה. כיצד? ע"י התעוררות השופר לתשובה. עוד אמרו חז"ל בכוונת השופר "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות- כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה ובמה? בשופר". ומפרש הריטב"א שהשופר מתייחס לשלושת העניינים הנ"ל, בשופר אנו גם ממליכים את ה', וגם נזכרים לפניו, וגם אומרים לו שופרות.
והנה במלכויות זיכרונות ושופרות אנו מחזקים את שלושת העיקרים באמונתנו:
א. האמונה במציאות ה' ומלכותו בכל משלה,
ב. האמונה בהשגחה פרטית ושכר ועונש,
ג. האמונה במעמד הר סיני שבו נתנה תורה לישראל.
המלכת ה'- משום שבמשך השנה ערערנו על כך, אנו באים היום לחדש את המלוכה, כפי שעשו לשאול המלך שערערו על מלכותו, ושמואל הנביא אמר להם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה" וכן הלכה שאין מושחים מלך בן מלך אלא א"כ ערערו על מלכותו, מושחים אותו כדי לסלק מחלוקת (הוריות יא:, רמב"ם מלכים פרק א' הל' י"ב) המלכת ה' פרושה אמירת נעשה ונשמע ללא סייג, וללא עוררין, אף אם לא מבינים טעמו של דבר, ויש בזה בחינת מס"נ וקרבן לה'. בקרבן של ר"ה לא נאמר " והקרבתם עולה" אלא "ועשיתם עולה" כיון שנכנסתם לפני לדין מעלה אני עליכם כאילו הקרבתם עצמכם לפני ואני בורא אתכם כברייה חדשה. (וזה המקור לסליחות ד' ימים לפני ר"ה). כמו יצחק שנעקד על גבי המזבח, ונחשב כאילו אפרו צבור על גבי המזבח אלא שחייו נתנו לו במתנה, ונעשה כבריה חדשה. כך אם אנו רוצים להיות חדשים, כבריה חדשה, אנו צריכים לקבל עלינו מלכותו יתברך.
ואז אנו עוברים לזכרונות - האמונה בשכר ועונש, שהכול תלוי במעשנו והדברים נוגעים לדיכדוכה של נפש לבכי ויבבה, והוריקו פניהם! ומה התיקון לכך? שופרות- לזכור מעמד הר סיני, תורה ומצוות. שעל ידי תורה אפשר להתגבר על כל קשיי היצר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ, והמצוות מלוות את האדם בכל מקום ושומרות עליו "כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך". עד ישמע השופר הגדול שבשמיעתו נצא לחרות עולם ולגאולה שלמה משלטון היצר, גאולה מעול גלות ומעול אויב כדכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'".
נקבל נא עלינו שיהיה "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד", וממילא יתקיים בנו "ה' אורי וישעי", שישגיח ה' עלינו באור ישועתו, "האר פניך ונושע", ונזכה ל"באור פני מלך חיים", "לחיים טובים תכתבנו מלך החיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
