ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה עַל מִדָּה זוֹ הָיָה דָוִד שָׂמֵחַ בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר (תהלים כו, ו), "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'", כִּי בֶאֱמֶת רַק מִי שֶׁיִּנָּקֶה לְגַמְרֵי מִכָּל נִדְנוּד חֵטְא וְעָוֹן, הוּא הָרָאוּי לֵירָאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ה',
כִּי זוּלַת זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵבוֹשׁ וּלְהִכָּלֵם מִלְּפָנָיו, וּכְמַאֲמַר עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, (עזרא ט, ו), "אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ".
וְהִנֵּה וַדַּאי כִּי מְלָאכָה רַבָּה הִיא לָאָדָם לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּת הַמִּדָּה הַזֹּאת, צריך עמל רב להשגתה
כִּי הָעֲבֵרוֹת הַנִּכָּרוֹת וִידוּעוֹת קַלּוֹת הֵם לִישָּׁמֵר מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָעָתָם גְּלוּיָה אַךְ הַדִּקְדּוּק הַזֶּה הַמִּצְטָרֵךְ לַנְּקִיּוּת הוּא הַקָּשֶׁה יוֹתֵר, כִּי הוֹרָאַת הַהֶתֵּר מְכַסָּה עַל הַחֵטְא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
וְהוּא כְּעִנְיָן מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין עבודה זרה יח ע"א), "עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין", וְעַל דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קסה ע"א), "רֻבָּם בְּגָזֵל, וּמִעוּטָם בַּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּם בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע", כִּי מִפְּנֵי רֹב דַּקּוּתוֹ כָּל בְּנֵי אָדָם נִכְשָׁלִים בּוֹ בְּמַה שֶּׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ.
מעלת דוד ב'נקיות' וגודל שכרו
וְאָמְרוּ (עיין איכה רבה פתיחתא ל) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁדָּוִד הָיָה נִזְהָר וּמְנַקֶּה עַצְמוֹ נִקָּיוֹן גָּמוּר מִכָּל אֵלֶּה, וְעַל כֵּן הָיָה הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְהָיָה שׁוֹאֵל (תהלים יח, לח), "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם", מַה שֶּׁלֹּא שָׁאֲלוּ יְהוֹשָׁפָט, אָסָא וְחִזְקִיָּה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְנֻקִּים כָּל כָּךְ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו (שם פסוק כא), "יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי כְּבֹר* יָדַי יָשִׁיב לִי". וְאָמַר עוֹד (שם פסוק כה), "וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו", וְהוּא הַבֹּר וְהַנִּקָּיוֹן הַזֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ, וְאָז חָזַר וְאָמַר (שם פסוק ל), "כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד" וְגוֹ' "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם" (שם פסוק לח). וְהוּא עַצְמוֹ אָמַר עוֹד (שם כד, ג-ד), "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב".
גודל מדרגת ה'נקי'
וְאָמְנָם וַדַּאי שֶׁהַמִּדָּה הַזֹּאת קָשָׁה, כִּי טֶבַע הָאָדָם חַלָּשׁ וְלִבּוֹ נִפְתֶּה עַל נְקַלָּה* וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶם כְּדֵי הַטְעָאָה, וּבְוַדַּאי שֶׁמִּי שֶׁהִגִּיעַ לְזֹאת הַמִּדָּה, כְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, כִּי בִּפְנֵי מִלְחָמָה חֲזָקָה עָמַד וְנִצַּח. וְנָבוֹא עַתָּה לְבָאֵר פְּרָטֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת.
_____________________________________
כְּבֹר – כנקיון. עַל נְקַלָּה – בקלות.
ביאורים
כאשר זוכה האדם להיות נקי, הריהו זוכה למדרגה חדשה ומשמעותית.
במשל המפה שבו נעזרנו אתמול, ראינו שלא מפריע לאדם שהמפה המונחת על השולחן אינה מצוחצחת ממש, כאילו הרגע יצאה מהכביסה, ולכן הוא אינו מנקה אותה לאחר שספגה מעט אבק וקיבלה קצת גוון אפרורי. אלא שכל זה נכון רק כאשר המפה משמשת אותו ואת בני ביתו בלבד.
כאשר ישמע האדם שצפוי להגיע אליו אורח חשוב, או שהמלך רוצה שהוא יביא לו את המפה לארמון, הוא ירוץ לכבס את המפה. בשביל תפקיד כזה של שירות בארמון המלך, צריך מפה מצוחצחת, ללא כתם אבק, אפילו קל שבקלים.
כאשר זוכה האדם למדרגת הנקיות, הוא מחדש בעצמו תכונה שמאפשרת לו להיכנס לארמון של המלך. ומעתה, משעה שראוי האדם להיכנס ל'ארמון' ולראות את פני המלך, הריהו דבק בבורא עולם, וכל אישיותו מתעלה ומתרוממת.
הדבקות בה', המתאפשרת בעקבות הנקיות שרכש האדם, נותנת לאדם את האפשרות לבטוח בה', ולדעת שמעתה והלאה ה' ישמור עליו, כמו שמצאנו אצל דוד המלך, עליו השלום. כשאדם קרוב למלך, הוא יודע שהמלך ישמור עליו. כך גם מי שנדבק בבורא עולם יכול לבטוח בו שהוא יגן עליו מכל רע.
הרחבות
•נקיות חיובית
וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶם כְּדֵי הַטְעָאָה. הרמח"ל מדגיש את ביטויה של הנקיות בפרטי מצוות הלא תעשה. ישנו ביטוי לנקיות גם במצוות העשה. הרב קוק מציין, שבמצוות רבות נמצאו דרכים שבהן יכול האדם, על פי דין תורה, להפקיע מעצמו את החיוב. "המכיר ערך המצוות ותכליתן הנשגבה וחפץ בהן באמת" לא 'יעגל פינות' ויחפש לעצמו דרכי מילוט, אלא יכניס עצמו לחיוב. אולם מי שעדיין לא הגיע לאותו מקום נפשי העומד ביסודה של הנקיות – ינצל את ה'פתח' שנוצר עבורו.
דוגמה לכך היא מצוות מעשר. כדי להתחייב במעשר צריך שהפירות יוכנסו דרך דלת הבית, ועל כן המכניס דרך הגג וכדומה, אינו מתחייב במעשר. ומסביר הרב קוק, שבגלל מעלתה של מצוות מעשר – "שהיא מצוה הראשית המחזקת את כל אושר הכלל כולו, בהיותה לברית בין המיוחדים לעבודת ה' – שבט הלוי ובין העם כולו, דאגה החכמה האלוקית ביותר שתהיה נעשית על פי רוח נדיבה המכרת את ערכה הגדול... למען תגיע הרגשת העושה לעשות המצוה מיקרת רוח ונפש נדיבה, שבזה תצא אל הפועל תכליתה להשלים את הכלל כולו כחפץ האדון ה' יתברך" [עין איה ברכות ו, יב].
לרפואת אלעזר בן אלישבע הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
