ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה עַל מִדָּה זוֹ הָיָה דָוִד שָׂמֵחַ בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר (תהלים כו, ו), "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'", כִּי בֶאֱמֶת רַק מִי שֶׁיִּנָּקֶה לְגַמְרֵי מִכָּל נִדְנוּד חֵטְא וְעָוֹן, הוּא הָרָאוּי לֵירָאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ה',
כִּי זוּלַת זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵבוֹשׁ וּלְהִכָּלֵם מִלְּפָנָיו, וּכְמַאֲמַר עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, (עזרא ט, ו), "אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ".
וְהִנֵּה וַדַּאי כִּי מְלָאכָה רַבָּה הִיא לָאָדָם לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּת הַמִּדָּה הַזֹּאת, צריך עמל רב להשגתה
כִּי הָעֲבֵרוֹת הַנִּכָּרוֹת וִידוּעוֹת קַלּוֹת הֵם לִישָּׁמֵר מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָעָתָם גְּלוּיָה אַךְ הַדִּקְדּוּק הַזֶּה הַמִּצְטָרֵךְ לַנְּקִיּוּת הוּא הַקָּשֶׁה יוֹתֵר, כִּי הוֹרָאַת הַהֶתֵּר מְכַסָּה עַל הַחֵטְא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
וְהוּא כְּעִנְיָן מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין עבודה זרה יח ע"א), "עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין", וְעַל דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קסה ע"א), "רֻבָּם בְּגָזֵל, וּמִעוּטָם בַּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּם בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע", כִּי מִפְּנֵי רֹב דַּקּוּתוֹ כָּל בְּנֵי אָדָם נִכְשָׁלִים בּוֹ בְּמַה שֶּׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ.
מעלת דוד ב'נקיות' וגודל שכרו
וְאָמְרוּ (עיין איכה רבה פתיחתא ל) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁדָּוִד הָיָה נִזְהָר וּמְנַקֶּה עַצְמוֹ נִקָּיוֹן גָּמוּר מִכָּל אֵלֶּה, וְעַל כֵּן הָיָה הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְהָיָה שׁוֹאֵל (תהלים יח, לח), "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם", מַה שֶּׁלֹּא שָׁאֲלוּ יְהוֹשָׁפָט, אָסָא וְחִזְקִיָּה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְנֻקִּים כָּל כָּךְ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו (שם פסוק כא), "יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי כְּבֹר* יָדַי יָשִׁיב לִי". וְאָמַר עוֹד (שם פסוק כה), "וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו", וְהוּא הַבֹּר וְהַנִּקָּיוֹן הַזֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ, וְאָז חָזַר וְאָמַר (שם פסוק ל), "כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד" וְגוֹ' "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם" (שם פסוק לח). וְהוּא עַצְמוֹ אָמַר עוֹד (שם כד, ג-ד), "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב".
גודל מדרגת ה'נקי'
וְאָמְנָם וַדַּאי שֶׁהַמִּדָּה הַזֹּאת קָשָׁה, כִּי טֶבַע הָאָדָם חַלָּשׁ וְלִבּוֹ נִפְתֶּה עַל נְקַלָּה* וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶם כְּדֵי הַטְעָאָה, וּבְוַדַּאי שֶׁמִּי שֶׁהִגִּיעַ לְזֹאת הַמִּדָּה, כְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, כִּי בִּפְנֵי מִלְחָמָה חֲזָקָה עָמַד וְנִצַּח. וְנָבוֹא עַתָּה לְבָאֵר פְּרָטֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת.
_____________________________________
כְּבֹר – כנקיון. עַל נְקַלָּה – בקלות.
ביאורים
כאשר זוכה האדם להיות נקי, הריהו זוכה למדרגה חדשה ומשמעותית.
במשל המפה שבו נעזרנו אתמול, ראינו שלא מפריע לאדם שהמפה המונחת על השולחן אינה מצוחצחת ממש, כאילו הרגע יצאה מהכביסה, ולכן הוא אינו מנקה אותה לאחר שספגה מעט אבק וקיבלה קצת גוון אפרורי. אלא שכל זה נכון רק כאשר המפה משמשת אותו ואת בני ביתו בלבד.
כאשר ישמע האדם שצפוי להגיע אליו אורח חשוב, או שהמלך רוצה שהוא יביא לו את המפה לארמון, הוא ירוץ לכבס את המפה. בשביל תפקיד כזה של שירות בארמון המלך, צריך מפה מצוחצחת, ללא כתם אבק, אפילו קל שבקלים.
כאשר זוכה האדם למדרגת הנקיות, הוא מחדש בעצמו תכונה שמאפשרת לו להיכנס לארמון של המלך. ומעתה, משעה שראוי האדם להיכנס ל'ארמון' ולראות את פני המלך, הריהו דבק בבורא עולם, וכל אישיותו מתעלה ומתרוממת.
הדבקות בה', המתאפשרת בעקבות הנקיות שרכש האדם, נותנת לאדם את האפשרות לבטוח בה', ולדעת שמעתה והלאה ה' ישמור עליו, כמו שמצאנו אצל דוד המלך, עליו השלום. כשאדם קרוב למלך, הוא יודע שהמלך ישמור עליו. כך גם מי שנדבק בבורא עולם יכול לבטוח בו שהוא יגן עליו מכל רע.
הרחבות
•נקיות חיובית
וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶם כְּדֵי הַטְעָאָה. הרמח"ל מדגיש את ביטויה של הנקיות בפרטי מצוות הלא תעשה. ישנו ביטוי לנקיות גם במצוות העשה. הרב קוק מציין, שבמצוות רבות נמצאו דרכים שבהן יכול האדם, על פי דין תורה, להפקיע מעצמו את החיוב. "המכיר ערך המצוות ותכליתן הנשגבה וחפץ בהן באמת" לא 'יעגל פינות' ויחפש לעצמו דרכי מילוט, אלא יכניס עצמו לחיוב. אולם מי שעדיין לא הגיע לאותו מקום נפשי העומד ביסודה של הנקיות – ינצל את ה'פתח' שנוצר עבורו.
דוגמה לכך היא מצוות מעשר. כדי להתחייב במעשר צריך שהפירות יוכנסו דרך דלת הבית, ועל כן המכניס דרך הגג וכדומה, אינו מתחייב במעשר. ומסביר הרב קוק, שבגלל מעלתה של מצוות מעשר – "שהיא מצוה הראשית המחזקת את כל אושר הכלל כולו, בהיותה לברית בין המיוחדים לעבודת ה' – שבט הלוי ובין העם כולו, דאגה החכמה האלוקית ביותר שתהיה נעשית על פי רוח נדיבה המכרת את ערכה הגדול... למען תגיע הרגשת העושה לעשות המצוה מיקרת רוח ונפש נדיבה, שבזה תצא אל הפועל תכליתה להשלים את הכלל כולו כחפץ האדון ה' יתברך" [עין איה ברכות ו, יב].
לרפואת אלעזר בן אלישבע הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
